מעיל הגשם, הכובע, השפם, הסיגריה

שש שעות, 42 דקות ו-57 שניות. זה אורכה המלא של הבלש המזמר, מיצירות הענק של הטלוויזיה בכל הזמנים וכנראה יצירת המופת השלמה והמושלמת ביותר של הטלוויזיה הבריטית אי פעם.  בישראל היה אז ערוץ אחד בודד ששלט שלטון יחיד בהרגלי הצפייה שלנו. הערוץ ההוא, ערוץ 1, שידר את הבלש המזמר.

היום, ב-2011, זה נשמע הזוי ודמיוני כמו הסדרה עצמה, אבל אלה העובדות. הבלש המזמר שודרה בזמן אמת בטלוויזיה הישראלית, בערוץ הראשון, מתוקף הסכמי שיתוף פעולה שהיו לערוץ הממלכתי עם איגוד השידור האירופי בכלל והבי.בי.סי בפרט. ממש כפי ששידרו כאן את כל הסדרות הבריטיות שנוצרו קודם לכן, מאדונים ומשרתים, דרך קו אונידין וצופן ג'נסן והאחים ועד אני קלאודיוס וראש העיר קסטרברידג'.

היום, מן הסתם, היו משגרים את יצירת המופת הגאונית של דניס פוטר ישירות אל ערוץ 23 – הנישה האיכותית האולטימטיבית של הטלוויזיה בישראל. אבל אז הבלש המזמר שודרה בערוץ הממלכתי בשעת צפיית שיא.

מתוך "הבלש המזמר"

ב-16.11.1986 החלה הקרנתה ב-בי.בי.סי.   הפרק הראשון היכה בתדהמה את המבקרים. ב-21.12.1986 שודר הפרק האחרון. ההסטוריה של המדיה האלקטרונית נכתבה מחדש. ייתכן וזה היה הרגע שבו חל השינוי הדרמטי ביחסי הכוחות שבין הטלוויזיה לבין הקולנוע. אולי זו הנקודה שבה הסתיימה ההגמוניה של המסך הגדול, בכל הקשור לאיכות צרופה, ליצירה אמנותית שכל כולה מבע קולנועי.  חלפו בדיוק 25 שנה מאז הרגע ההיסטורי ההוא. מאז קיבלנו את "המפצח" ואת "החשוד המיידי", את "אגמים" ואת "אגמים 2" ואת "שפתון על צווארונך" ואת "טווין פיקס" ו"תיקים באפלה" ו"הסופרנוס".

אבל בראשית היתה המחלה. מחלת העור של פיליפ מארלו, שגורמת לו להזיות מוזרות וססגוניות, מסעירות ומותחות. הבלש המזמר, שחייו נעים בין דמיון למציאות, בגבול דמדומים, בטישטוש פיזי ונפשי, במרחבים שכל כולם פתוחים אל האינסוף המחשבתי, הפילוסופי, המוסרי.

התקליט, פס הקול

מה היה מיוחד כל כך בבלש המזמר? ראשית, האוירה. פוטר יצר מחווה רחבת-היקף לתקופת הפילם-נואר. הסדרה רוויה באיזכורים לסרטי הז'אנר והיא משובצת ביהלומי זמר משנות ה-40, שמרכיבים פס-קול ייחודי. בסדרה הדמויות עצרו, סתם כך, מדי פעם, באמצע התגלגלות העלילה, ופצחו בשיר ובריקוד. זה מוזר ומקסים כפי שזה נשמע. העלילה היתה מותחת, לעתים נוגעת באימה פסיכולוגית ממשית, והדמויות נבנו באופן מורכב ומשכנע, בעיקר זו של מייקל גאמבון – הוא הוא הבלש המזמר.

הסופר, המחזאי והתסריטאי דניס פוטר ביסס את התסריט על ספרו הסמי-אוטוביוגרפי Hide and Seek נתון המתחבר אל ההזיה הרפלקסיבית של מארלו עצמו, שמדמיין את עצמו בתפקיד הראשי בפנטזיה סוריאליסטית המתרחשת ב-1945, ומערבת בתוכה מרגלים, פושעים ונערה יפה ומסתורית אחת. מעילי הגשם הארוכים, כובעי הלבד, השפמים, הסיגריות, הבארים האפלוליים, הסמטאות הריקות בחצות הלילה, סכנה ברורה ומיידית, הנשים היפות האוחזות בסיגרלה עם פומית, אוירת העולם-של-אתמול. וכמובן  – מייקל גאמבון, שחקן בריטי מעולה שהתמזל מזלו להשתבץ לתפקיד אופי כמו "הבלש המזמר", שנתן פנים לבלש המפורסם פיליפ מארלו.

רבע מאה עברה מאז דצמבר 1986. מישהו היה חייב להקרין עכשיו, מחדש, את הבלש המזמר. לזכר ימי טלוויזיה אחרים וכמחווה לימי נעורינו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גיל  On 12/12/2011 at 4:22

    אני זוכר היטב את שידור הסדרה וכל מה שאתה אומר מדויק. זו סדרה שטלטלה אותך רגשית והייתה משהו כל כך יוצא דופן שקשה לי לזכור מקבילה לה לא לפניה ולא אחריה. זה רק מוכיח שכאשר יש כביכול בחירה של אינסוף ערוצים זה לא בהכרח טוב. לפעמים נחמד שנכפים עליך יצירות כאלו שאחרת לא היית מודע לקיומן.

  • נועם לסטר  On 12/12/2011 at 8:19

    סדרת מופת. וכמוה גם pennies from heaven של דניס פוטר. אגב, התסריט של הבלש המזמר יצא כספר (שנמצא אצלי), גם הוא תענוג צרוף.

    • DD  On 12/12/2011 at 22:29

      ולא לשכוח את המיני-סדרות שלו "קריוקי" ו"לזרוס הקר".

  • mex  On 12/12/2011 at 20:12

    ראיון מדהים עם דניס פוטר

  • seymore butts  On 12/13/2011 at 11:50

    פוסט שראוי היה שקברניטי ערוץ 10 (וגם 2) יקראו.
    למה אין אפילו משבצת שידור שבועית אחת בערוצים המסחריים של סדרות בריטיות (או אמריקאיות) איכותיות ? איך זה שקיבלנו אותן בימי הערוץ היחיד והיום התכנים השולטים הם רק אקטואליה או ריאליטי ורק בעברית ?

    • בועז כהן  On 12/13/2011 at 16:55

      כשהיה ערוץ אחד ויחיד, היה גם "קומיסר תרבות", שתפקידו היה לשבץ גם קונצרט וגם סדרת איכות כמו "הבלש המזמר" וגם סרטי תעודה על משוררים ודרמות מקוריות
      בלוח השידורים

      היום ערוץ 1 ישן בעמידה והערוצים המסחריים רוצים רק כסף, ועוד כסף, ועוד, באמצעות פניה למכנה המשותף הנמוך ביותר

  • אמיליה  On 12/13/2011 at 18:54

    פשוט פוסט מעולה! תודה

  • hafirot  On 12/14/2011 at 0:45

    אגב, באילו שנים הוקרנה הסדרה בארץ?

  • ישראל  On 12/14/2011 at 10:50

    בועז, אני כל כך שמח שגיליתי את הבלוג שלך 🙂
    תודה על הפוסטים המעולים, מרחיבי דעת ומזכירי נשכחות 🙂

  • אורה גור אש  On 12/17/2011 at 15:08

    ולא נותר לנו אלא להתרפק על העבר, תור הזהב של הטלוויזיה.
    נדמה שקברניטי הערוצים עיוורים, או אטומים עד כדי כך?
    את הסדרות של אז מה- בי.בי.סי אפשר לשדר עוד פעם והרי אפשר לצפות בהם שוב ושוב !

  • טליה קמסקי  On 03/12/2016 at 23:59

    הסידרה הטובה ביותר שראיתי מאודי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: