דצמבר. יוסי בבליקי. בועז כהן

 

                      צילום עטיפת האלבום: אילן בשור, The Dancing Building 2002

 

"דצמבר". ככה קראנו לעצמנו, יוסי בבליקי ואני. דצמבר, כי שנינו נולדנו בחודש האחרון של השנה, במרחק שלושה ימים זה מזה. אני ב-20 בדצמבר והוא ב-23 בדצמבר. כי דצמבר הוא מצב נפשי, ולא סתם חודש. דצמבר 1 – מוזיקה מתוך הסרט "שרמן בחורף" הוא האלבום המשותף הראשון שלנו יחד, הראשון מבין חמישה אלבומים שייצאו עד סוף השנה.

 

האמת היא שמרגע שהתחלתי לנגן בפסנתר, בגיל 7, חלמתי לכתוב מוזיקה לסרטים. פסטיבל סרטי צ'רלי צ'פלין בחולון, בחורף 1972, חשף אותי לסרטים האילמים של תחילת הקולנוע, כשפסנתרנים היו יושבים לצד הבמה ומלווים את המתרחש בנגינה. רציתי להיות אחד שמנגן בזמן שהתמונות רצות לו מעל הראש.

 

בתקופת התיכון, באולם הסינמטק הישן שבבית מפעל הפיס בתל אביב, ראיתי מאות סרטים ותמיד עם אותו קשב מוחלט ומוקסם למוזיקה שליוותה אותם. פרנסיס ליי ב"נוסע עובר בגשם". קז'ישטוף קומדה בסרטים של פולנסקי, זביגינייב פרייזנר ביצירות של קישלובסקי. הלהקה הגרמנית "פופול וו" בסרטים המכושפים של וורנר הרצוג.

 

יוסי בבליקי ואני. שנינו ילידי דצמבר. צילום: אילן בשור

 

 

בסוף שנות השמונים נחתתי בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. אורי ענבר, שביים את "שרמן בחורף", היה בן מחזור שלי. גם דורון צברי. ויוסף פיצ'חדזה. ושירי שחר ומשה זונדר (שכתב את התסריט ל"שרמן בחורף"). הם עשו סרטים וכתבו תסריטים. אני לא. תמיד רציתי לעשות מוזיקה. כשנשאלתי מדוע אני לא ממשיך במגמת הפקה בחוג עניתי: "אני לא מוכשר מספיק בשביל לעשות סרטים". ככה חשבתי וכך אני מאמין עד עצם היום הזה. הלב שלי, מאז ומתמיד, היה מונח על הצלילים.

דצמבר הוא החודש השנים-עשר בלוח השנה הגריגוריאני. שמו נובע מהמלה הלטינית decem, שפירושה "עשר", משום שדצמבר המקורי היה החודש העשירי בלוח השנה של הרומאים – שהחל במרס. רצינו שהאלבום הראשון בסדרה ייצא בדצמבר. החודש שסוגר את השנה, אבל גם נוטע בך אופטימיות שבשנה הבאה יהיה אפילו עוד יותר טוב. דצמבר הוא חודש חורפי. בבליקי ואני מאוד שונים זה מזה  – אבל שנינו Decembers אנשים של חורף בארץ שיש בה שתי עונות: קיץ וקיץ קל

שרמן בחורף, סרטו של אורי ענבר לפי ספר של אמנון דנקנר, הוא הפרוייקט הראשון שבבליקי ואני כתבנו לו מוזיקה. חקירה שבה יוצא בלש משטרתי בעל מעמד מיתולוגי בין עמיתיו, לגלות את נסיבות היעלמותן של נערה צעירה, בתו של ראש עירייה בגליל, ומורתה . פילם-נואר גשום, בעברית. הספר וגם הסרט נושאים את אותה תחושה מלנכולית, חורפית ומיסטית. זהו סיפור של גילוי, סיפור של פשע – יותר נכון: חטא – שמתרחש בצפונה של מדינת ישראל. כשראינו את הצילומים הראשונים התגובה היתה זהה. זה לא נראה כמו סרט ישראלי. האור הרך, הגשם שיורד ויורד ויורד, הנופים הבהירים, ירוקים ואפורים מציגים ישראל לא טיפוסית, ממש כמו שהסרטים של תיאו אנגלופולוס מראים יוון עגמומית ורטובה, רחוקה מאוד מהדימוי שיש לנו על ארץ האיים הים תיכונית ושטופת השמש.

האלבום כולל גם מוזיקה שלא נכללה בסרט, בסופו של דבר.

אבל כל המוזיקה נוצרה מתוך אותה השראה, שנולדה מהסולו השני של בבליקי "הגברת עם היהלומים" 

מ-"אווזת השלג" של  CAMEL ומ"טווין פיקס" של אנג'לו באדאלמנטי  מGlassWorks של פיליפ גלאס ומאופרות איטלקיות.

אלי שאולי, גיטריסט להקת פונץ', הביא לאולפן גיטרת גיבסון לס פול ואת רוח הערבות האמריקאית. שמעון בן-לולו, עוד נציג פונץ', אחראי לצליל התופים הליליים. תומר הכהן, שניגן כלי נשיפה, הוא מעין כליזמר מודרני. אורי מילס תרם את החליל האירי. סיון שביט, בקולה המקסים, נוכחת בדואט עם בבליקי "עשרים וארבע שעות ביממה". זמר הבאס-בריטון עמירם זמני הביא את נוכחותו הדרמטית-אופראית לדואט השני, "האהבה כבר איננה (אבל אני נשאר כאן תמיד)", שנועל את האלבום כולו. 

אגב: הפסנתר שנשמע באלבום הוא אותו פסנתר "אוטובאך", שנמצא כבר 22 שנה בבית הורי. זו היתה סגירת מעגל יפה, בשבילי, לנגן עליו בפס הקול הראשון שהייתי שותף לו.

 

ועכשיו, דצמבר (1) – מוזיקה מתוך "שרמן בחורף" נמצא בחנויות. במקור: פס קול לסרט, סרט נוגע ללב ויפה מאוד, לטעמי (עם נתן דטנר בתפקיד חייו, אם תשאלו אותי).

 יוסי בבליקי ואני מתכננים להוציא עוד אלבומים תחת השם דצמבר, עם מוזיקה שכתבנו לסרטים "חצאית דמעות" (תמר ירום, 2002), "לְנַצֵחַ" (אורי ענבר, 2003), "המכשפה מרחוב מלצ'ט" (דינה צבי-ריקליס, 2004) ו"החשוד האחרון" (מתי הררי ואריק לובצקי, 2005).

 

דצמבר הוא ביטוי של הרצון שלנו להוציא את פס הקול אל מחוץ להקשרו הטבעי – אולם הקולנוע, או המסך בבית. לתת לצלילים את הכבוד והמקום שלהם, בתוך הקשר אחר. חוץ-קולנועי. לאפשר לכם ליצור לעצמכם בראש את הסרט שלכם, בזכות המוזיקה שלנו.

 

 

 

יוֹם אֶחָד אֲנִי אֶכְבּוֹש כּוֹכָב בִּשְׁבִילֵךְ. אֶגְנוֹב בִּשְבִילֵךְ כּוֹכָב מֵהַלַּיְלָה