חנויות ספרים ונשים

 

חנויות הספרים. הליכה בעקבות המילים. מעמיס על הזרוע ספרי צילום וספרי קולנוע, סיפורים קצרים ומגזינים של מדע בדיוני. אם קנית חוברת בפאונד ואם קנית ספרים באלף פאונד, הוא יארוז לך באותה הבעת חשיבות ועם אותו יחס של כבוד לרכושך החדש

 

 

פאריז, בכניסה לחנות הספרים הישנים במזרח העיר. יום קיץ. אנשים מחטטים, מחפשים משהו לקרוא. אחד לקח פרוסט, שני בחר חוברת קומיקס. יושבים וקוראים.  אין צלצולים סלולריים. תחושה של זמן קפוא

 

 

אבא וילד הולכים במורד הרחוב. עוצרים מול חלון הראווה. הם סוקרים את הכניסה, חוככים בדעתם אם להיכנס או לא. הם ייכנסו. וייצאו עם שני ספרים. אחד לאבא ואחד, מצוייר, לילד. חנות ספרים קטנה ומטריפה, ברודסטיירס. לפעמים לא נכנס אף אחד. לפעמים באים 20 סטודנטים.  הספרים ממתינים בדממה. המוכרים קוראים בזמן שאין אף אחד

 

 

מדפים ישנים עמוסים לעייפה בספרים משומשים, סימני אצבעות, דברי מתיקה ולעתים חריכת סיגריה. אלה ספרים שקראו בהם, שאהבו אותם, שאהבו דרכם אנשים ונשים. כל ספר מספר סיפור. אנשים שמגיעים לכאן באמת אוהבים ספרים. הם מריחים אותם, כשהם אוחזים בהם בזהירות, הם מתמכרים לתחושת ההתרגשות שטומן בחובו ספר נדיר, שלא נמצא אף פעם בחנויות הספרים המעוצבות והאופנתיות, ברשתות לממכר הספרים המודרניות. אנשים שאוהבים ספרים מאוהבים בחנויות כמו דה אולד פיר בוקשופ

 

 

ספרי הילדים. אחת המחלקות המקסימות ביותר בכל חנות ספרים. בישראל זו מחלקה מצומצמת מאוד. בצרפת, ספרד, איטליה ובריטניה יש חנויות שלמות, לפעמים שתיים ושלוש קומות, עמוסות וגדושות בספרים לילדים ולנוער – ספרים שהמימד האמנותי שלהם עוצמתי במיוחד, בשל השילוב ההדוק שבין מילים לאיורים, בין תמונות לטקסטים

חנות ספרי מדע בדיוני בצפון לונדון. כאן קניתי את קובץ הסיפורים של סטנלי ג' ווינבאום

שמעולם לא תורגם לעברית

אני אוהב מאוד חנויות ספרים ייעודיות, המוקדשות לנושא ספציפי. מד"ב, במקרה הזה

 

"הקוראת", ז'אן אונורה פראגונאר, 1770

 

ערב, גשם, שותה תה, מעשן.

לפעמים אני רואה אישה אנגליה קוראת ספר

 עם איזו הבעה מקסימה של עדינות, של יופי מרטיט

פנחס שדה, נסיעה

 1971

 

אישה קוראת בתחנת הרכבת של פולהאם, לונדון

 

 

 

אישה יפנית קוראת ספר. Kuniyoshi Utagawa

 

 

ביציאה מ"טריניטי קולג', דאבלין. אישה קוראת

 

הספר הזה של איימי בלום? פשוט נפלא