קצת אחרת. תכנית רדיו מיתולוגית

 

עד היום, נעימת הפתיחה "spirit of the dance" של גרינסלייד מזכירה להמון אנשים את "קצת אחרת". ככה זה עם מוזיקה. היא נצרבת בתודעה, כרוכה במשהו. תכנית הרדיו קצת אחרת נולדה  ב-1973 ברשת ה' הנידחת של קול ישראל בשם המשונה "אמא לא תמות על זה", עם שמירה אימבר כמגישה ובעריכתה של רות כידן. אחרי כן השתנה השם למי מפחד מפופ מתקדם? 

וב-1976 – כשנפתחה רשת ג'  הצטרפו לכידן בצוות העריכה מנחם גרנית וצ'רלי סולומון והתכנית קיבלה שם חדש (שנתן לה מנחם גרנית): קצת אחרת. בסוף שנות השבעים עבר יוסי כסיף מהתקליטיה לעמדת העורך הראשי של התכנית. שמירה אימבר נטשה לטובת אורלי מורג (בתמונה למטה) שהפכה למגישה הקבועה (וגם לזוגתו של העורך מנחם גרנית).

אורלי מורג

מורג הגישה את קצת אחרת שנים ארוכות ורצופות. פעמיים בלבד במהלך תקופה זו נעדרה מהרדיו – וזה היה כשנולדו ילדיה. בפעם הראשונה החליף אותה אורי לוטן. בפעם השניה חזרה שמירה אימבר לכסא. התכנית בוטלה סופית ב-1997, עם הפיכתה של רשת גימל לרשת עברית בלבד.

כפי שכתב אורי ברייטמן בספרו על הרוק המתקדם – בשנים הראשונות שלה קצת אחרת היתה מעוז הפרוגרסיב. ג'נסיס, קינג קרימזון, ג'נטל ג'יאנט, ואן דר גראף ג'נרייטור. אבל גם אלקטרוניקה. טנג'רין דרים, קלאוס שולץ, ונגליס, ז'אן מישל ז'אר. וגם להקות קנטרברי. מצ'ינג מול, סופט מאשין, הנרי קאו, האפי דה מאן. לאט לאט נכנסו להקות הפאנק והרכבי הגל החדש ודחקו את מקום הפרוגרסיביים. ב-1981 כבר אפשר היה לשמוע את גארי ניומן וצבא הרכבת התחתית, אולטרווקס וקוקטו טווינס לצד פינק פלויד.  היתה זו תכנית ערב שאפשר היה לשמוע בה, פתאום, את "תרועה לאדם הפשוט" של אהרון קופלנד, בביצוע של אמרסון ליייק ופלמר.

1976, רשת ג עולה לאויר וזו תחושה של ריגוש עצום, למי שהתרגל לנדוד בין "קול השלום" של אייבי נתן לבין גלי צה"ל.  פתאום עוד תחנה שנער מתבגר כמוני יכול למצוא בה איים של קסם מוזיקלי.הייתי בן 12 וקצת כשנחשפתי לראשונה לקול העמוק של שמירה אימבר. ערב. אחותי הקטנה כבר ישנה, אבא שלי מתרחץ, אמא שלי מכינה ארוחת ערב. אני יושב במטבח הזעיר, ליד הדלפק הגבוה הירוק עם הפורמייקה, מול הקיר עם הטפטים. הרדיו היה לבן וישן. רדיו מנורות. מיד אחרי החדשות בוקעים ממנו צלילים מוזרים.זו היתה יצירה אלקטרונית בשם "לאדם הלא ידוע". זה היה רפטטיבי, מונוטוני, שתי פראזות בלבד, החוזרות על עצמן בסינתיסייזרים אנלוגים. וזה היה מכשף. אני זוכר את אימבר מבטאת לאט את שמו, שם מסתורי, זר ומוזר: פאפאתנסיו ונגליס.
מאותו רגע, ועד שגוייסתי לצה"ל בנוממבר 1981, לא החמצתי אף תכנית. כשהייתי בחו"ל עם ההורים שלי – דאגתי שיקליטו לי. לפני שנתיים מצאתי את הקלטות הישנות והאזנתי להן. אני עדיין חושב ש"קצת אחרת" היא אחת מתכניות הרדיו הטובות ביותר ששודרו בישראל.

הרבה מעריצים הגיעו לאולפני רשת ג' בירושלים בעקבות התכנית. הם היו ירושלמים, בעיקר, ביניהם חברי "נושאי המגבעת" שהיו אז בתיכון – אבל לא רק הם. גם נערים מבאר שבע, נס ציונה וחיפה לקחו אוטובוס לעיר הבירה רק כדי להתקרב קצת אל הפלא הרדיופוני שפעם בלב המיינסטרים של קול ישראל.

יואב קוטנר  ייבש ביצות בגלי צה"ל עם שלל תכניות, מגזינים ומרתונים ו"קצת אחרת" עשתה נסים ונפלאות במסגרת קול ישראל. אנשי "קצת אחרת" הביאו למאזינים תכנית פלאית בזכות אופיה המגזיני (עורכיה האמינו במקסימום מידע ותכנים), הגיוון שלה (רוק מתקדם, פאנק, גל חדש – הכל הלך), החדשנות (היה דגש רב בעיקר על דברים חדשים ואלטרנטיביים), הנועזות הבלתי נתפסת (שידור של יצירות שלמות, 25 דקות ללא הפרעה) ובעיקר ההתמדה – למעלה מ-20 שנות שידור, תקופות מסויימות אפילו פעמיים בשבוע, ללא פשרות כלל.

יוסי כסיף: "יש לי נוסטלגיה גדולה לקצת אחרת. היא התחילה בתקופת הפופ המתקדם, כמו שקראו לזה אז, ואז האלטרנטיבי היו ג'נסיס, יס ופינק פלויד – אבל גם הלהקות של קנטרברי כמו האפי דה מן וסופט מאשין שודרו שם וגם מוזיקה אלקטרונית, קלאוס שולץ, טנג'רין דרים או ונגליס. היתרון שלנו היה שלרשות השידור היה אז כסף – אז קיבלנו תקציב ויכולנו לקנות תקליטים, והרבה. היינו משקיעים שעות וימים בחיפוש אחר חומרים, בכתיבה של הטקסטים. לא היה אינטרנט, היו רק עיתונים ומגזינים שיצאו בחו"ל ומהם אפשר היה לשאוב מידע, ללמוד ולתרגם. אנשים לא יודעים כמה מאמץ היינו משקיעים בכל תכנית. אורלי מורג היתה לוקחת את החומר הביתה ולומדת אותו. ממש לומדת".

לנער בן 16 היום קשה להבין את חשיבותה של "קצת אחרת" בעולם של ערוץ טלויזיה אחד בשחור לבן (וללא תכנית מוזיקה רצינית), עולם שאין בו מחשבים ואינטרנט, תוכנות שיתוף ואנציקלופדיות רוק מקוונות. קצת אחרת היתה פרח בר מוזר ונדיר בעולם תקשורתי אחר לחלוטין. "יום אחד", נזכר כסיף בחיוך, "מנהל הרדיו המנוח, גדעון לב ארי, נסע בערב ובמקרה שמע שידור של התכנית על הצליל של קנטרברי. שידרנו כל מיני דברים, גם מייק אולדפילד וגם מהתקליט השלישי של סופט מאשין, אבל הוא נפל בדיוק על הפרה של הנרי שזה באמת מהדברים הפחות קומוניקטיביים – פרוגרסיב בריטי קשה לעיכול. לב ארי היה מזועזע, הוא התכוון לקרוע אותנו לגזרים אבל לגמרי במקרה חבר שלו שהיה עיתונאי, טדי פרויס, פגש אותו ואמר לו שהבן שלו מת על התכנית הזאת וחושב שהיא מאוד טובה".  הילד, עוזי פרויס, הפך לימים לעורך מוזיקלי בגלי צה"ל ולראש המחלקה הבינלאומית של אן.אם.סי.

סופט מאשין, התקליט השלישי

לכסיף יש צביטה בלב כשהוא נזכר בימי קצת אחרת ואפשר להבין אותו. "את התגובות הכי מחממות-לב אני מקבל ממוזיקאים ישראלים, כמו חמי רודנר ואסף שריג מ'איפה הילד', אבי בללי מ'נקמת הטרקטור' או אנשי 'כנסיית השכל' שסיפרו לי שדרך התכנית הם הגיעו להמון אמנים ולהקות שהשפיעו עליהם… זו מחמאה עצומה. ניסינו ליצור יומן מוזיקה מתקדמת של דברים חדשים שיוצאים. 'קצת אחרת' חשפה לקהל אמנים והרכבים שהפכו אחר כך לסופרסטארים, כמו U2, שאני התאהבתי בתקליט שלהם Boy  והיינו משדרים ממנו המון, ללא הפסקה.

כש-U2 יצאו, אף אחד לא האמין שהם יהיו משהו, ואני טענתי שזו הולכת להיות הלהקה הכי גדולה בעולם. אותו דבר קרה לנו עם מישהי מאירלנד שאפילו לא ידענו איך בדיוק קוראים לה. SINEAD? בכלל לא ידענו איך מבטאים את השם הזה –  סינאד? סיניד? הכרתי מישהו שגר כמה שנים באירלנד, רצתי אליו ושאלתי אותו. הוא אמר ש"שינייד" זה שם אירי מאוד נפוץ…שינייד אוקונור, שנתיים לפני אלבום הבכורה שלה, שודרה ב'קצת אחרת'. השגנו פסקול של סרט שהיא שרה בו, ושידרנו אותה. כולם ראו בה תופעה ביזארית, זמרת עם קרחת שצורחת – אנחנו האמנו שהיא תהפוך לתופעה עולמית, וזה קרה מאוד מהר אפילו".

יוסי כסיף

יוסי כסיף

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אודיסאוס  On 05/15/2007 at 7:40

    איזה ביזבוז…

  • עמיחי  On 05/15/2007 at 7:47

    עושה היום את אותו שרות בהכללה גסה
    לפחות תכניות מסוימות
    תחזיק מעמד
    אני יודע שאין באמת מילות נחמה
    עמיחי

  • אבינועם  On 05/15/2007 at 8:57

    זו באמת היתה תוכנית פנטסטית.
    שמירה אימבר עם הקול המיוחד שלה. יא אללה.

    שלא כמו אודיסאוס, שמעתי אז אבבא, טאני חולה עליהם גם היום.
    זה ההבדל בין לאהוב משהו ללא תנאי , סתם כי נתפסת בגיל המתאים, לעומת לאהוב משהו שבא מסקרנות, וזה מה שקצת אחרת עשתה.

    סקרנות היא הדבר הכי חשוב במוזיקה. (לא טעם אישי)

    (למרות הנ"ל אציין שסייד אפקט היה בעצם קביעת התפריט המוזיקאלי של דור שלם, בני נוער דאז)

    "קצת אחרת" היתה מימוש וגילוי הסקרנות של מי שרצה, צינור המידע היחיד. הגוגל האולטימטיבי. כמו שבועז מציין.

  • שי טוחנר  On 05/15/2007 at 11:00

    חלק גדול מהתקופה לא הייתי בארץ אלא בבריטניה.

    אבל זכיתי להקשיב לחלק גדול מהתכניות כשהייתי פה, וייתכן שתוכניות אלו היו המכנה המשותף החזק ביותר בין החיים שלי בארץ ובבריטניה, בעיקר באותם השנים שעבדתי בשתי המדינות לסירוגין.

    אני גם מסכים עם זה שכיום 88 אפ.אם. הוא פחות או יותר התחליף, אבל לא לגמרי.

  • אבינועם  On 05/15/2007 at 11:42

    88 כבר לא יכולה להיות תחליף לאינסוף הערוצים האפשריים.
    אבל עדיין, ברור שהתחנה משדרת בד"כ דברים שלא נוכל לשמוע בתחנות אחרות. והם , לטעמי, עדיין מחזיקים בצדק בסלוגן "המוזיקה הכי טובה ברדיו"

    למעשה, כמה שזה ישמע מוזר ולא נעים, למשל 88 אפ.אם ונניח "רדיו דרום" מתפצלות כל אחת לכיוון אחר … וככה בעצם כל אחת ממלאת את תפקידה.

  • עופר  On 05/15/2007 at 14:49

    אני מכיר אותו מ
    http://www.gnu.org/

  • איתמר  On 05/15/2007 at 16:07

    תודה שהזכרת מה שלא שכחנו

  • אפיקורוס  On 05/15/2007 at 17:30

    מתמקדת בחשיפת מוסיקה חדשה?
    התחנה הזו הפכה לתחנה של ג'אז(סטנדרטים) ואולדיז.
    היא לחלוטין מקבלת קרדיט יותר מדי גבוה, יחסית למה שהיא מספקת.

  • המעריצה הסמויה מהעין  On 05/15/2007 at 18:25

    רפאל עיני עושה תכניות מוסיקה נהדרות מוסיקה חדשה כל לילה בין 23:00 ל-1 (וביום רביעי ערן דיה וחיים רחמני). אין עוד תחנה בארץ שנותנת חשיפה למוסיקה חדשה אחרת כמו 88 – ובמיוחד למוסיקה ישראלית חדשה (באנגלית ובעברית)

  • יוסי  On 05/15/2007 at 23:03

    זכורה לי ההתרגשות הגדולה של מורג וכסיף מהתקליט החדש דאז של ניל יאנג. זה היה כמובן מהאלבום HARVEST MOON.
    מאז אני חושב ניסיתי להאזין בקביעות לתוכנית.

    וזאת בהחלט תוכנית שחסרה כיום מהנוף הרדיופוני ה…

  • אפיקורוס  On 05/16/2007 at 9:44

    היא תכנית ששמה בעיקר אולדיז, שהחליפה את הרצועה המצוינת של דן שפיר, "בחזרה לעתיד".
    השעתיים היחידות שנשארו מהרצועה וב88 בכלל, (וביום רביעי ערן דיה וחיים רחמני)ירדו מלוח השידורים. לפחות לפי אתר המאזינים של 88.

  • בועז כהן  On 05/16/2007 at 14:17

    נכון, אין ב-88 תכנית אחת ספציפית, שיש בה אך ורק מוזיקה חדשה. אתה צודק.

    אך לדעתי, 88FM נותנת חשיפה לא רעה למוזיקה חדשה, מקצוות שונים של הז'אנרים המוזיקלים.

    אצל רוני ורטהיימר וגל אפלרויט, אבנר גורלי ויואב יפת, חיה ארמי וחיה זל, טל השילוני ואצל רפאל עיני בלילה אפשר לשמוע הרבה קטעים מאלבומים שיצאו זה עתה.

    בכל חודש דצמבר, בשש השנים האחרונות, ערכתי בין 10 ל-20 שעות של מוזיקה חדשה בלבד. סיכום השנה "בציר 2002", "בציר 2003", "בציר 2004" – וכן הלאה – איפשר לשמוע את הדברים שקרו בכל שנה ספציפית.

    אולי יש מקום, באמת, לחשוב על תכנית מגזינית של מוזיקה חדשה, פעם בשבוע, במתכונת של "קצת אחרת" של אז

  • חיים רחמני  On 05/16/2007 at 19:35

    אכן ירדה
    והערב היא כבר לא תשודר

    "אולי יש מקום, באמת, לחשוב על תכנית מגזינית של מוזיקה חדשה, פעם בשבוע, במתכונת של "קצת אחרת" של אז "
    לדעתי זה בדיוק מה שעשינו (וגם דן שפיר לפנינו) ב"בחזרה לעתיד". אני לא רואה את ההגיון בלהוריד תכנית, כדי לחשוב על תכנית חדשה שתעשה בדיוק אותו דבר.

    מעבר לזה, אחלה כתבה, בועז

  • בועז כהן  On 05/16/2007 at 22:12

    חבל שירדה "בחזרה לעתיד", חבל מאוד.

    ואכן אין הגיון להוריד תכנית, כדי להעלות תכנית אחרת, זהה.

  • אלינור ברגר  On 05/17/2007 at 9:11

    דווקא כל הרעיון של 106fm נבנה מתוך תפיסה חינוכית. רדיו חינוכי ממשלתי
    http://eduradio.iba.org.il/hinuhit_1024.htm

  • אח יפני  On 05/17/2007 at 9:22

    לפי החישוב שלי, בפברואר 1977 היית בן 13 ותשעה חודשים…

    "רזי בן עזר, מוסיקאי וטכנאי הקלטות, נולד בניו יורק ביוני 1963"

    אגב, רזי, הידעת שב"מומה" אתה מקוטלג כחלילן של פוליאנה פרנק?
    (-:
    http://mooma.keshet-tv.com/artist.asp?ArtistID=7250

  • בועז  On 05/17/2007 at 16:04

    שמעתי שהפאנק עושה מהפכה
    http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/581/636.html

  • yuv  On 05/17/2007 at 20:10

    אז היה לנו ערב שלישי להתענג על קצת אחרת, כמו רזי גמני זוכר את השידור ההוא של אנימל'ס, יש לי הרגשה שקוטנר הקדים אותם באיזה חצי יום אבל לא נריב על זה.

    ד"א אז (עבור ילדי 63) היה מופע רוק בימי רביעי, מופע הרדיו והטרנזיסטור בחמישי בחצות, בכלל חיינו היו ממוקדים מוסיקלית לפי תכניות רדיו, הלו"ז היה משתלב עם הרדיו והסרטים בסינמטק …

    אוי אוי

  • דרור  On 05/18/2007 at 0:12

    רדיו זה טריפ מלא ברגש
    יש לו את היסוד הזה של ההפתעה
    אם זה שירים שאף פעם לא שמעת או
    שירים שהכרת ופתאום ברדיו אתה הופך איתם יותר מאושר

    יש לזכור גיבורי רדיו כמו אורי לוטן, טל השילוני
    מיכל ניב שלימדה אותי את אהבת הקלאש
    יואב קוטנר (עם כל הטוב וגם הרע)
    יעקב גלעד בציפורי לילה בגלי צה"ל
    שרון מולדאבי
    והיום גל אפלרויט ובועז כהן ב-88fm
    והכי הכי גלית גורא הגדולה

  • אורי  On 05/22/2007 at 0:24

    קצת אחרת שודרה בימי שני. בהתחלה בעשר ולאט זלגה עד שמונה בערב.

    התוכנית והמפגש איתה (ובאופן אישי עם האנשים של התוכנית) שינו את חיי.

  • רוני  On 01/17/2009 at 1:29

    איך ושל מי היה אות התוכנית?

  • בועז כהן  On 01/17/2009 at 2:08

    spirit of the dance
    של
    GREENSLADE
    http://www.metacafe.com/watch/1099738/greenslade_spirit_of_the_dance/

  • רונן ל  On 01/20/2009 at 1:12

    קצת מתגעגע לתוכנית. לקולה המקצועי והרגוע עד לרצינות תהומית של אורלי. הייתי אז נער מתבגר בפנימיה צבאית, וחיכינו בכליון אוזניים לתכנים של יוסי כסיף.
    היתה זאת תקופה קסומה של מועדוני גל חדש ופאנק שהוקמו בתוך מקלט.
    בתקופה אז אהבתי את השעה הראשונה שהוקדשה בעיקר ליוצרים חדשים ומתחילים כמו: סיאם, טוקסידומון, מינימל, ילאו, תא רך, אחיות החמלה וגו'. השעה השניה של התוכנית הוקדשה בעיקר לרוק מתקדם: פרוג.

    אגב: ממש במקרה השבוע יצא לי להאזין לתוכנית הצעירים שברשת מורשת, וממש במקרה אורח התוכנית היה כמדומני בועז כהן שדיבר על ניק דרייק וטים בקלי. ממש תענוג !

  • טל  On 02/03/2011 at 19:39

    אני לא מכיר את התכנית, גדלתי דווקא על שוש עטרי, אבל הייתי מת לשמוע הקלטות, איך זה נשמע פעם !

    הרדיו של פעם היה נועז ואיכותי.

    טל
    moby_boy@walla.co.il

  • רון  On 05/24/2011 at 15:47

    אני בטוח שתשמח הרבה אנשים אם תעלה הקלטות מאז.

  • רוני  On 02/14/2013 at 16:37

    אני זוכר את התכנית החל משנות ה 80 , כמובן את קולה המיוחד של אורלי ונעימת הפתיחה . בעיקר נחשפתי בעזרתה לגל החדש הבריטי שלא הושמע כמעט ברדיו המיינסטרימי . חייב להזכיר את התחרות הסמויה והגלויה דאז בינה (שהייתה כאי בודד ברשת ג' ) לבין התוכניות והשדרנים של גלי צה"ל בראשות יואב קוטנר ובהמשך מיכל ניב ועוד . תחרות זו אגב גרמה לנו בני הנוער להתפצל ל 2 מחנות אוהדים ולהשמיץ את האחרים – היום זה מצחיק החלוקה הדיכוטומית הטיפשית הזו האופיינית לישראלים . אגב אני לא מוצא תוכנית זהה לה היום גם לא ב 88ואין הכוונה לתוכנית שמשמיעה מוזיקה חדשה אלא מוזיקה שונה ו'קצת אחרת' . דבר נוסף אני זוכר שבתוכנית מסוימת השמיעה שיר גל חדשי מקסים באנגלית של יוצר פלסטיני ( כנראה שחי באנגליה ) שמדבר על סברה ושתילה . שיר מדהים ואומץ מדהים לשדרו באותם שנים .

  • רוני  On 02/24/2013 at 13:29

    אגב קצת מוזר נעימת הפתיחה שאני זוכר משנות ה 80 זו אינה הנעימה שהלינק שלה מצורף בפוסט .

    • udi  On 11/18/2014 at 20:51

      נכון, גם אני זוכר משנות השמונים נעימה אחרת, לא של Greenslade
      לאורלי מורג היתה תוכנית סופר איכותית. השמיעה רק דברים טובים. למרות שיצא ששמעתי יותר את קוטנר (כי הוא היה יום יומי) הטעם שלה הרבה יותר קולע אלי. הגדולה של קוטנר היתה לתת במה לדברים מחתרתיים (מישראל ומחו"ל) דברים נדירים שלא ניתן למצוא היום.

      אורלי מורג, אני מאוד מתגעגע לתוכנית שלה

      אגב, שמירה גם שידרה בשנות השמונים.

  • צחי  On 04/23/2014 at 22:46

    נעימת הפתיחה הישנה והטובה היתה מהסרט מעגל מושלם (לא הצלחתי למצוא אותה ביוטיוב)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: