שביר כמו זכוכית, יפה כמו בדולח – THIS MORTAL COIL

 

שלושה אלבומים יצאו באנגליה תחת השם This Mortal Coil – שלושתם אפופים באותה אווירת חלום הזויה, טובלת בעננים ובקלידים, בגיטרות שנשמעות כאילו נשאה אותן הרוח ובתחושה היפנוטית ומלנכולית. שלושת התקליטים האלה, שכוללים המון רגעים נשגבים לצד ביצועים כושלים ופספוסים איומים, אומרים משהו מעניין על היחס שבין תרבות ואיכות במוזיקה המודרנית. על מושג המסחריות לעומת ההצלחה, על הקו (הדמיוני, לפעמים) שמשורטט בין  מיינסטרים ואלטרנטיבה.

האזנה לשלושת התקליטים האלה מעבירה צמרמורות לא רק בגלל המלים והמנגינות והביצוע הזהיר-שביר של כל המשתתפים. חבורת דיס מורטל קויל, עם המפיק איבו וואטס-ראסל בראשם, חידשה בעיקר שירים של אמנים דכאוניים ששרפו את עצמם מוקדם, התאבדו או השתגעו (סיד בארט). אלכס צ'ילטון ורוי הרפר עדיין חיים – אבל היה להם קשה לחיות. טים באקלי, כריס בל וג'ין קלארק מתו צעירים ומתוסכלים והם עדיין אלמוניים לגמרי עבור רוב חובבי המוזיקה בעולם. הם היו ונותרו, כנראה, מוזיקאים שמוזיקאים אחרים אוהבים ומעריצים. עצוב.

הקולות והצלילים בטרילוגיה הזו מזכירים לי ציורים של ג'ורג'יו דה קיריקו, רחובות ריקים, אדם בודד בככר העיר המוארת באור מוזר, תחושה של פארנויה ושל געגוע למשהו עמוק שקשה להגדיר.

 

 

IT WILL END IN TEARS

 

פארנויה מלנכולית. אולי זו ההגדרה לז'אנר הזה. הוא נהגה במוחו של איבו וואטס-ראסל, המקים והבעלים של חברת התקליטים 4AD. וואטס ראסל ראה הופעה של להקת Modern English מהלייבל שלו ומאוד התפעל כשהלהקה עלתה לבמה להדרנים, ובמקום לבצע שירים שלה – עשתה ברצף שני קאוורים מיוחדים לשירים שאף אחד לא הכיר. אחד מהם היה "שיר לסירנה" של טים באקלי. איבו הבין מיד מ ה הוא צריך לעשות.
 

"שיר לסירנה" היה הקטע הראשון שהוקלט לפרוייקט בחורף 1983 והוא יצא לקראת חג המולד גם כסינגל. עם צאתו הפך מיד השיר ללהיט בחוגי האלטרנטיב וכיכב במצעד האינדי בבריטניה, מה שעורר סקרנות רבה לגבי THIS MORTAL COIL. האלבום It’ll End in Tears הופיע במרס 1984. "זו הכתובת שתיחרט על קירות המערה הדיגיטלית, כשהאנשים האחרונים בעולם יביטו אל הבוקר הראשון שאחרי הפצצה" – כתב עליו מישל אופטובסקי בעיתון "חדשות".

התקליט העגום, הקסום, הזה – "זה ייגמר בדמעות" – איגד את האמנים של חברת 4AD לפרוייקט משותף, שרובו קאוורים לשירי עצב מן העבר.   הביא גירסאות לשני שירים של אלכס צ'ילטון ו"ביג סטאר" ("קנגרו" ו"שואה"), אליזבט פרייזר מ"קוקטו טווינס" הקליטה גירסה מהפנטת ל"עוד יום" של רוי הרפר וגירסה ממוטטת ל"שיר לסירנה" של טים באקלי.

חוץ משילוב כוחות של אנשי חברת 4AD – נגאלו שם מהשכחה שירים של טים באקלי ("שיר לסירנה") ורוי הארפר ("עוד יום") והצבע הכללי היה ייחודי, אפור-שחור-חום. כמו העטיפה. אליזבט פרייזר, תאומת קוקטו, שרה מלים ממש – לא ג'יבריש – והוכיחה שהיא באמת קולו של אלוהים עלי אדמות. ליסה ג'רארד (דד קאן דאנס) עשתה את שלה, כמו תמיד – הכי זכוכיתי שאפשר. נוצץ, שביר, מאיים ומתנפץ. תקליט פלאים, גם 22 שנים אחרי.

FILIGREE AND SHADOW

חלפו שנתיים ויצא התקליט השני (הפעם הוא היה כפול). ב-1986.  "תחרה וצל", התקליט השני (והכפול) של הפרוייקט שוב כלל גירסאות לשירים של טים באקלי (הפעם "מורנינג גלורי" ו"איי מאסט הב בין בליינד"), וקאוורים נוספים ל"דראגז" של דייויד ביירן וטוקינג הדס, "ג'ולר" המדהים של טום ראפ (במקור "פרלס ביפור סוויין", 1970), "לבד" של קולין ניומן ו-Wire; "בואי אהובתי" (במקור של ואן מוריסון מ-1974) ו-Strength of Strings של ג'ין קלארק, מתוך התקליט האגדי No Other ו"אבא שלי" של ג'ודי קולינס מ-1968 וגם Fire Brothers של גארי דאנקן, הגיטריסט של להקת  קוויקסילבר מסנג'ר סרוויס שפעלה בסן-פרנסיסקו בין 1968 ל-1973.

בהקלטות של "תחרה וצל" לקחו חלק, בין היתר, מרטין מקאריק, איש להקת סוזי אנד דה באנשיז. דומיניק אפלטון ואליסון לימריק היו הזמרות הבולטות ובהקלטות השתתפו גם חברי להקות קוקטו טווינס ודיף ג'וז הנפלאים.

נקודה נוספת לחשוב עליה: טים באקלי, דייויד ביירן, אלכס צ'ילטון, כריס בל, ג'ין קלארק וטום ראפ, ג'ודי קולינס וגארי דאנקן הם אמריקאים. This Mortal Coil הכל-כך בריטיים בחרו בעיקר שירים של יוצרים מהצד השני של האוקיינוס.

Lonely Is an Eyesore אלבום שמייצג את הצליל של חברת 4AD ואמניה, אינו קשור ממש לטרילוגיית דיס מורטל קויל, אבל יש בו שיר אחד שהחבורה חתומה עליו ובאופן כללי שווה מאוד להכיר. למי שאוהב את צליל העננים הסמיכים ותחושת העצים בשלכת, זהו אלבום חובה.

האלבום יצא בשנת 1987 במהדורה מוגבלת שכללה קלטת וידיאו עם קליפים אמנותיים, תקליט ויניל שעליו תשעה קטעים, שביניהם Hot Doggie של קאלרבוקס, Fish של ט'רואינג מיוזז, Crushed של קוקטו טווינס, No Motion של דיף ג'וז הנפלאים ושני קטעים של דד קאן דאנס.

 

חלפו 4 שנים וב-13 במאי 1991 יצא האלבום השלישי, הכפול (והאחרון) של This Mortal Coil שנשא את השם Blood. דם. 21 שירים ביניהם Mr. Somewhere של פיטר מילטון וולש מהאפרטמנטס, "מאוחר בלילה" של סיד בארט, ששרה קרוליין קראולי בקול נדיר,  Stand At Every Door של הבירדז ועוד שיר קורע של ג'ין קלארק (מהבירדז) נמצאים כאן.

 

אבל לטעמי השיא של האלבום השלישי בסדרה הוא "You and your sister", שבו מתקיים מפגש-על בין טניה דונלי לבין קים דיל, ששרות בדואט קלאסיקה נשכחת של כריס בל (1951-1978) האיש מממפיס, טנסי, שהיה חבר ב"ביג סטאר" ונהרג באופן טרגי כמה ימים לפני יום הולדתו ה-28. 

 

Blood

 

"את והאחות שלך", במקור שיר-כמיהה של בל, קיבל טוויסט מעניין אצל דיס מורטל קויל. כריס בל חיבר את אחד השירים הפשוטים והנוגעים ללב שנכתבו אי פעם על ידי גבר לאשה. הוא אוהב אותה, אבל אחותה חושבת שהוא לא טוב מספיק בשבילה. כל מה שהוא רוצה זה לאחוז בה. ללחוש באזנה שהפחדים ייעלמו. שיהיה בסדר. שהאהבה תנצח, למרות מה שאחותה אומרת.

Your sister says that I'm no good
I'd reassure her if I could
All I want to do is to spend some time with you
So I can hold you, hold you

 

 YOU and your sister מבוצע באלבום דווקא מנקודת המבט הנשית (דונלי ודיל).  יש ב"Blood" גם שיר נוסף של בל, שיר הנושא מאלבום הסולו שלו I AM THE COSMOS  ועוד שיר יפהפה, "השיר של קרוליין" – שהיה במקור הצדעה של דייויד רובאק ו"מצעד הגשם" ל-Take Care של ביג סטאר. קאוור של הקאוור…

1984-1991. שלושה אלבומים, שש שנים. 15 שנה בדיוק חלפו מאז שיצא האחרון שבהם ועדיין הם מפתיעים אותי בעצב שנושב מהם, שלושה אלבומים שנוצרו מתוך אהבה וכבוד עצום ליוצרי אלטרנטיב אמריקאים (בעיקר) שפעלו בשנות השישים והשבעים, עם קטעים מקוריים שחוברו במיוחד תוך שיתוף פעולה בין מוזיקאים מלהקות שונות, שפשוט היו חתומים באותו לייבל (אגדי) 4AD.

 

כל מה שאני אוהב ומעריך במוזיקה בפרט ובאמנות בכלל יש בשלושת האלבומים האלה. אני מכיר אותם היטב, אבל תמיד חוזר ומעמיק בהם כדי לגלות את הפינות הנסתרות ואז ללכת ולשמוע את המקורות: כריס בל, אלכס צ'ילטון, טום ראפ, דייויד רובאק.

 

(קופסא עם ארבעה דיסקים יצאה ב-93', אבל אזלה במהירות. הקופסא הכילה את שלושת האלבומים של דיס מורטל קויל ודיסק נוסף עם הגרסאות המקוריות של השירים).

Roy Harper: Another Day 

 

 The Apartments: Mr. Somewhere

 

Gene Clark: With Tomorrow

 

Big Star: Holocaust

 

Big Star: Kangaroo

 

Rain Parade: Carolyn's Song

 

Gary Ogan & Bill Lamb: I Want To Live

 

Colin Newman: Alone

 

 Talking Heads: Drugs

 

Mary Margaret O'Hara: Help Me Lift You Up

 

Tim Buckley: Song To The Siren

 

Tim Buckley: Morning Glory

 

Tim Buckley: I Must Have Been Blind

 

Pieter Nooten / Michael Brook: Several Times I

 

Pearls Before Swine: The Jeweller

 

 The Byrds: I Come And Stand At Every Door

 

 Chris Bell: I Am The Cosmos

 

Chris Bell: You And Your Sister

Emmylou Harris: 'Til I Gain Control Again

 

  Spirit: Nature's Way

 

 Gene Clark: Strength Of Strings

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גדי ש.  ביום 05/24/2006 בשעה 20:41

    להעלות לרשת קטעים מהסרט הקסום "מיראז'", 1985, בו לצלילי האלבום השברירי מככב בעל הבלוג במגוון סצינות תשוקה סוערות עם ו', כולל בין גלי הים. כן, בעירום מלא.
    ו' עצמה, ככל הידוע, כבר מעל 17 שנה שומרת כשרות, שבת, נידה וצניעות. כה לחי.

  • אביבה  ביום 05/24/2006 בשעה 21:55

    ניחוש אחד מי היה הבמאי.

  • אהוד בן-פורת  ביום 05/24/2006 בשעה 22:53

    באמת יש משהו מקסים ביצירות הללו של THIS MORTAL COIL, אני אישית אוהב יותר את BLOOD. הטעם המוסיקלי שלי השתנה במשך השנים, אבל בכל זאת האהבה ליצירה הזו נשארה בהינה. מה שכן אני זוכר שבזמנו, אהבתי כמעט כל דבר (שלא לומר הכל) שיצא בחברת 4AD.

  • אבינועם  ביום 05/25/2006 בשעה 17:20

    אני כמובן אוהב את הביצוע של this mortal עבור another day של רוי הרפר ( גם פיטר גבריאל עושה אותו יפה).

  • Nakamir  ביום 05/28/2006 בשעה 10:51

    האלבום It'll End In Tears תמיד יישאר בעיני המועדף מבין השלושה. במודע בגלל השיר לסירנה, קנגרו ו- Another Day. אולי גם לא במודע כי הוא היה הדבר הראשון של 4AD ששמעתי, והאפקט הראשוני חזק.
    בשניים האחרים היו גם לדעתי כמה פספוסים (קשה לי עם קולות של תינוקות בשירים, גם שמחים וגם עצובים, ו- Stand in Every Door מעביר את המסר בצורה קצת בוטה מידי לטעמי) אבל גם הם נפלאים. אלבום ה- originals שהזכרת בסוף הוא אחד האוספים הכי יפים ששמעתי (חבל שאי אפשר להשיג אותו מקורי ולא כחלק מהקופסא).

  • יובל  ביום 05/30/2006 בשעה 13:22

    This Mortal Coil
    הופיע אצל שייקספיר, במונולוג של המלט:
    http://sciencesoft.at/index.jsp?link=literature&book=Hamlet&search=this%20mortal%20coil&case=false&whole=true&all=false&orginChapter=-1&lang=en

  • נתי ארנב  ביום 04/18/2007 בשעה 2:42

    וכשאני אומר מאוד
    אני מתכוון לזה

    לילה טוב לכל הנרדמים
    בוקר טוב לכל החולמים

  • שרון רז  ביום 04/26/2007 בשעה 22:37

    איזה אלבומים, איזו תקופה ואיזו מלנכוליה צורבת. הם אכן לא מושלמים ויש בהם פספוסים אבל אלה שפוגעים פוגעים קשה בלב. במיוחד בראשון. אבל מיסטר סאמוור של האפרטמנטס שיר ענק וגם הלהקה האוסטרלית הזו נדירה.
    תודה על הכתיבה והתזכורת בועז

  • רוני אור  ביום 02/04/2012 בשעה 11:47

    אני כל כך אוהב את הטרילוגיה הזו של this mortal coil ואת כל השותפים בפרוייקט הנהדר הזה גם בעשייה אחרת שלהם. רוצה להזכיר עוד פרוייקט שהוקם אחר כך על ידי (אם אני לא טועה) חלק מהחבורה ונקרא The hope blister, יצא אלבום אחד, לדעתי פחות מוצלח מהשלושה הקודמים אבל עדיין שווה. למי שמעוניין.

כתיבת תגובה