תעשה לי פודקאסט

(מתוך גיליון "בראשית" מספר 3)

לפני 12 שנים חזו שהפודקאסטים ידחקו את רגליו של הרדיו המסורתי. אז הרדיו, הארצי והאזורי, עדיין כאן, אבל אין ספק שצמיחת ופריחת הפודקאסטים מתקדמת בטור הנדסי. לכל חובב ספורט, מוזיקה, ספרות, פוליטיקה, כלכלה, קונספירציות או מדע מדויק יש אפשרות להגיע לאינספור פודקאסטים בארץ ובעולם.

אני נוטה להניח שכולם מרגישים שהתקשורת המסורתית בארץ ובעולם עוברת שינויים מואצים (ואפילו קיצוניים) בחמש השנים האחרונות. בעבורי אישית זו תחושה של נסיעה ברכבת מהירה אל הלא נודע. מה שברור לגמרי, שהמציאות שאותה ידענו השתנתה ללא הכר. התקשורת הייתה המתווכת בין "מה שקרה" לבין אלה שרוצים לדעת מה באמת קרה.

אבל בעולם של אתמול לא היו רשתות חברתיות. היה רק צינור אחד שהוביל אינפורמציה חד-כיוונית, מספקי החדשות והפרשנות שלהן לבין הצרכנים.

אז בעשור הקודם פרחו הבלוגים, שהיו למקור מידע והעשרה מקביל לעיתונות והרדיו, ועכשיו זהו עידן הפּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או כמו שאמרתי לאבא שלי ששאל – תגיד, מה זה פודקאסט: אבא, זוכר כמה אהבת את את השעה ההיסטורית עם מיכאל הרסגור או את רצועת הביטחון בגלי צה"ל ואת צבע הכסף והשעה הבינלאומית ברשת ב'? אז ככה. רק בכל זמן שמתחשק לך לשמוע. הֶסְכֵּת. סדרה של קטעי שמע מוקלטים באינטרנט, שניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה לטלפון הנייד או למחשב. זמין לכולם, בכל עת.


הפורמט המקובל של פודקאסטים הוא לרוב של מגיש אחד (ולפעמים יותר) שעוסק בנושא מסוים אחד ומרחיב אותו. מוזיקה, פוליטיקה, כלכלה, היסטוריה, בריאות. תוכן הפודקאסט יכול להיות מתוסרט בקפידה, או מאולתר לחלוטין. חלק מהתוכניות בנויות בפורמט של מראיינים קבועים ומרואיינים אורחים מתחלפים.

ישנן אפליקציות מובייל ושירותים שונים, המאפשרים האזנה לפודקאסטים וכן הרשמה המעדכנת את המאזינים על העלאתם של פרקים חדשים. יש כיום קרוב לכמעט 3 מיליון פודקאסטים שמשודרים בעולם, הכוללים יחד למעלה מ־110 מיליון פרקים עם למעלה מ-50 מיליון האזנות. בישראל זו פלטפורמה מתפתחת. עדיין לא כמו בעולם ועדיין עם לא מעט חומרים מעניינים להקשבה.

"פודקאסט" מורכבת מ-Pod (קיצור שמו של נגן המדיה של Apple, האייפוד – iPod) ה-Cast הוא קיצור של המילה Broadcast (שיטות הפצה בתקשורת נתונים). הרעיון הוא חיבור השידור אל ה-iPod. הפודקאסט הראשון בישראל היה של הבסיסטית והעיתונאית עדי עליה – "ברכה גולשת", שהועלה כבר ב-2004. שנה אחר-כך כבר נבחרה המילה "פודקאסט" ל"מילת השנה" על-ידי המילון האנגלי של אוקספורד.

ב-2010 פירסם סיני גז במעריב את הכתבה "כבו את הרדיו הישן" על המהפכה העולמית שעתידה לחסל את הרדיו המסורתי כפי שהיכרנו אותו. בינתיים עברה גלי צה"ל טלטלות רבות ותחנות הרדיו של קול ישראל עברו לידי תאגיד השידור הציבורי וברור לגמרי שאנשים שגילם פחות מ-30 שינו את הרגלי ההאזנה שלהם. הם מחפשים (ומוצאים) את התכנים שלהם ברחבי הרשת.

התפיסה שליוותה אותנו מהולדת כלי התקשורת המודרנים – הרדיו והטלויזיה – היתה "מה נותנים הערב? מה משדרים בגלי צה"ל (או ברשת גימל)?" – וב-2022 הקונספציה היא וי-או-די. כל אדם רואה או שומע רק את מה שהוא רוצה מתוך מבחר גדול (והולך ומתעצם) של תכניות ומוזיקה מכל העולם.

נודה על האמת: אף אחד לא זקוק יותר לרדיו ארצי שמנסה רק להיות ידידותי למאזין ומשדר פלייליסט מצומצם של להיטים כמו גלגלצ או כאן 88. יוטיוב והסטרימינג מייתרים את הענין הזה – כמו שטכנולוגיית שאזאם לא מצריכה אותנו לחכות לשדרן שיאמר לנו מה שמענו, ואם אין לו משהו מיוחד, אישי, מעשיר לומר למאזין – מה בדיוק הוא עושה באולפן.

ואל החלל הזה שנוצר כאן נכנסים הפודקאסטים. חלפו 15 שנה מאז "ברכה גולשת" החלוצי והעסק מתפתח. הנקודה האופטימית היא שמתברר שהמון אנשים מבקשים תוכן, ותוכן איכותי. הרעב לתוכן לא נעלם כלל, וכמו שמתחננים להמלצות על סדרות טובות בנטפליקס רבים מחפשים פודקאסט לרוץ איתו. לנסוע איתו. ללמוד ממנו.

אז הנה כמה המלצות על 10 פודקאסטים נפלאים כאלה.

על המשמעות. תמיר דורטל יוצא למסע לעומק הרעיונות וההוגים שמעצבים את פני החברה. בפרקים השונים נבחנים, לדוגמא, חירות הפרט (שנפגעה קשות בישראל של השנים האחרונות), אחריות אישית ומעורבות אזרחית.

https://mashmaut.buzzsprout.com/

הפודקאסט של דורטל עוסק בנושאים רבים שעל סדר היום הישראלי ביניהם המסורת היהודית במאה ה-21, היהודים ושמרנות ליברלית, עתיד המשפחה המודרנית, עתיד מדינת הרווחה, ביטחון, לאומיות, מסורת וחופש, דת ומדינה, משבר אירופה המודרנית, הקפיטליזם הדמוקרטי, משילות, משפט ודמוקרטיה, אקטיביזם שיפוטי, המזרח התיכון, תרבות האיסלאם ועוד.

עורך הדין זיו מאור מדבר על הפגיעה בחופש הביטוי דווקא בשידור הציבורי, יש שיחה אחרת "הקונספציה של הקורונה" ואפשר גם להקשיב לפרק על איכות החינוך (הירודה) בישראל וטל לוריא מנסה להבין מדוע אירגוני המורים אינם פועלים למען איכות בתוך מערכת החינוך.

כשבגרוש היה חורפודקאסט על כסף ששינה את ההיסטוריה. איך כלכלה וכסף הפכו לשחקנים הראשיים שמניעים את העלילה בעולם. רועי גרון שהוא בחור נבון עם תואר שני בכלכלה ותואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים מתעניין בכלכלה על ענפיה השונים, היסטוריה כלכלית, כלכלה מדינית, תורת המשחקים ושוק ההון וניסה במחקר שלו באוניברסיטה לבדוק מה משפיע יותר על יעילות כלכלית, הפרטה או שחיתות. "את הפודקאסט הזה התחלתי מתוך תקוה למצוא מכנה משותף עם אנשים שנהנים לדבר ולחשוב על כלכלה והיסטוריה", הוא אומר. וכך תמצאו שם פרקים על עלייתה של סין ומה הסיפור שלה בתוך הכלכלה העולמית, האם השפל הגדול אכן היה שפל כלכלי גדול, מדוע כל כך יקר לחיות בישראל, איך מס ספציפי הפיל את מרגרט תאצ'ר ומהם המסים הכי הזויים כאן. אני מחכה לפרק על יחסי הגומלין בין חברות התרופות לבין הכלכלה הישראלית.

https://www.osimhistoria.com/grush

קול ישראל – אוצרות הארכיון. כמי שהיה 16 שנה חלק מרשות השידור, שידרתי ב-88 אפ.אם מ-2001 ועד 2017, ויש בי יותר מפינה חמה אחת בלב לשידור הציבורי. נראה לי שמי שרואה את עצמו כסטודנט נצחי ואוהב ללמוד כל מיני דברים ימצא כאן את ממלכת הקסמים, ארץ הפלאות הבלתי נגמרת של התרבות, אלה בעצם פודקסטים בתצורתם הישנה והמסורתית, תכניות על ספרות ותיאטרון ושירה עברית, "מקבת – המחזה הסקוטי", שיחה עם רינה ליטוין על המשורר הרוסי אלכסנדר פושקין, כמה פרקים על יוהנס ברהמס ("דיוקנו של יוצר") וגם ניסיון לפצח את דמותו ומחזותיו של ברטולד ברכט, לאה גולדברג על טולסטוי, "החצוצרות יריעו עם שחר" – על המוזיקה של גוסטב מאהלר, פולקלור יהדות תימן. ועוד

https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progid=2063

"שיר אחד". כל פרק, שיר אחר. מ"ליל חניה" של חנן יובל, אפרים שמיר וירדנה ארזי ועד "זוט עני" של אלה לי, מ"אני חולם על נעמי" של חדוה ודוד ועד "טודו בום" של סטטיק ובן-אל. באופן אישי מעניינים אותי יותר הסיפורים על הקלאסיקות של הזמר העברי אבל אולי דווקא הביטול בין גבוה לנמוך, עמוק ואיכותי לבין פופי וסתמי, הוא חלק מההענין. חמישה מנחים מתחלפים, ניר גורלי, תומר מולוידזון, רום אטיק, מאיה קוסובר ואייל שינדלר, 25 דקות לכל פרק שמוקדש לשיר. הסיפורים מעניינים. ההגשה כייפית. לא במקרה זהו אחד הפודקאסטים הידועים והמצליחים בישראל.

הרעיון לפרקים עם שירים בודדים הגיע מפודקאסט פופולרי בשם, "Song Exploder", אמר רום אטיק ממפיקי "שיר אחד". סונג אקספלורר מארח מוזיקאים כמו מטאליקה, איגי פופ, אלט ג’יי, ביורק, ועוד הרבה. בקיצור, מעורר קנאה. זו אחלה תכנית, אבל עבור גירסה מקומית היו לנו דגשים קצת אחרים. קודם כל, שכל הפרקים יעסקו בשירים משמעותיים, לאו דווקא שירים חדשים. אלה יכולים להיות להיטים, שירים בולטים בגוף היצירה של האומן, או כאלה שפשוט יש להם סיפור ממש טוב וחזק. לכן, גם לפודקאסטים נראטיביים ולתוכניות מבוססות סיפורים כמו "This American Life" יש השפעה משמעותית עלינו".

https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progid=3

ביטלמניקס.

"אהבה אדירה לביטלס, מחסור בחומרים בעברית ותחושה שאנחנו יכולים להנות מפרוייקט כזה מאוד, הם שהניעו את הפרויקט הזה", מודים אורי קואז וגיא ברמן מכליס, שהתואר ‘מעריצי ביטלס’ ככל הנראה לא יתאר נכון את ההערצה ללהקה שהתפרקה ב-1970 ומעולם לא התאחדה. כמי שגדל על הביטלס (התקליט הראשון ששמעתי בחיי היה פליז פליז מי, בגיל חודש) והאזין באדיקות ל"מסע קסם מסתורי" של יואב קוטנר, בזמנו, בגלי צה"ל, עדיין אני מוצא ענין רב בכל פרק של "ביטלמניקס". כמו זרקור שמאיר בכל פעם זוית אחרת ביקום האינסופי הזה של ג'ון פול ג'ורג' ורינגו, ביחד ולחוד. נדמה לי שהצלחתה האדירה של הסדרה "גט בק" מוכיחה שעוד לא אבדה תשוקתנו ללהקה ההיא מליברפול.

https://beatlemanix.co.il/

אש זרה – נדב הלפרין

נדב הלפרין הוא אינטלקטואל מודרני שמפגיש את עולם הקודש והחול, נע באלגנטיות בין העכשיו וההיסטוריה הרחוקה, מניסיון להבין מהי "דממה דקה", דרך משמעות המושג "אש זרה", מות בני אהרון ומהותה של האש הזרה, חדלונו של הניסיון האנושי למסד את המסתורין, על בני אהרון כסמל לקרבה לאל וחשיבותם של המקריבים עצמם על מזבח הנפש, על משמעותם החיובית של איסורי האכילה והשתייה, ומשם יוצאים ועפים אל השירה של זלדה, פרשנות ליחסי קין והבל, הטרובדור היהודי מקנדה לאונרד כהן, השירה הנשית של דניאלה ספקטור, הכתיבה והתמהונות של פנחס שדה, ואיך מתחברים לזה אהוד בנאי וגם לודוויג ואן בטהובן, גתה, המלכה אליזבט הראשונה, "אוהל הדוד תום" – כל פרק בפודקאסט של הלפרין מותיר את המאזין הרעב לידע פעור פה ומשתוקק לעוד מנה.

https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progid=2095

הסכת הספרנים – הפודקאסט של הספריה הלאומית

סיפורים מרתקים מעולמות ההיסטוריה, התרבות והמורשת של העם היהודי ומדינת ישראל. פרשת קסטנר, הכאב הקיומי של דבורה עומר, הזיקה הציונית של סטפן צווייג, נעמי שמר של חורשת האקליפטוס וירושלים של זהב וגם "קופיקו" של שנות השבעים. אוצרות הארכיון של הספריה הלאומית בירושלים, אחד המוסדות הציבוריים היותר חביבים עלי בישראל, עולים לרשת גם כטקסטים מודפסים וגם כפודקאסטים להאזנה. הנאה אינסופית לחובבי המילה הכתובה והספרות והשירה העברית

https://blog.nli.org.il/author/hescet-hasfranim/

שער למונדיאל – הפודקאסט המכדרר

אורי לוי מבקיע בין החיבורים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של הספורט האהוב בעולם: כדורגל. מאפריקה דרך המזרח התיכון ועד לאמריקה הלטינית – מאחורי כל בעיטה יש סיפור

המונדיאל בקטר מתקרב והמוקדמות מגיעות לנקודת רתיחה. לצד פרקי העונה הקבועים שלנו קבלו גם את פאנל הפרשנים של שער למונדיאל. מתחילים עם המדריך לרגעי ההכרעה של מוקדמות המונדיאל. כל יבשת, כל נבחרת, כל סיפור מעניין, או משחק חשוב.

https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progid=2099

קולות גנוזים ממכון גנזים. הפודקאסט שכולו סיפורים קטנים מאחורי סופרים (וספרים) גדולים. תולדות הטיוטות, עלילות ומכתבים, סיפורים וסודות וסקס ובגידות של נשות ואנשי העט הגדולים של הספרות העברית. סדרת הפודקאסטים "קולות גנוזים" היא יוזמה של אדיבה גפן, המנהלת, שמאפשרת מפגש עם אוצרות השמורים במכון "גנזים" בו אצורים ניירות הערך של הספרות העברית.

חושבים בגדול – רועי ישורון. הבן של הבמאי הידוע יצחק "צפל" ישורון מריץ את הפודקאסט הפופולרי "חושבים בגדול", שבו מאמנים מתחומים שונים חולקים את הידע שלהם עם ישורון, ועם הקהל. הרעיון הוא להיכנס לראש של אנשים שחולמים בגדול ועושים בגדול, כדי לחקור את הקשר שבין הצלחה בעולם החיצוני לבין העולם הפנימי.

בכל פרק מראיין רועי ישורון אדם אחר, מתחומים מגוונים, החל מעולם העסקים, דרך עולם ההתפתחות האישית, ועד לעולם האמנות והתרבות, ומנסה "להיכנס לראש" שלו, להבין את דרך החשיבה שלו, ולחשוף את המאזינים לדרך שהביאה אותו עד הלום. זהו מסע תודעתי, עמוק וייחודי, שנע בין אירועים מכוננים בעבר, דרך ההווה, ועד לעתיד, דרך עיניו של המרואיין. בין היתר מארח ישורון את אביו הבמאי יצחק ישורון, את חנניה צ'ולק מייסד "עזר מציון" את הדס כהן, מאמנת תזונה בשיטת הרמב"ם, ועוד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: