לתת לחיה הרכה של גופך לאהוב מה שהיא אוהבת

מרי אוליבר / אווזי הבר

את לא צריכה להיות טובה. את לא צריכה לרדת על ברכייך
ללכת מאה מייל במדבר. את לא צריכה להתחרט.
את רק צריכה לתת לחיה הרכה של גופך
לאהוב מה שהיא אוהבת.
ספרי לי על יאושך ואספר לך על שלי
בינתים החיים ממשיכים.
בינתים השמש וחלוקי הגשם הצחים
נעים לאורך הנופים, מעל המישורים והעצים העמקים,
ההרים והנהרות.
בינתים אוזי הבר, גבוה באויר הצח, הכחול,
חוזרים שוב הביתה.
מי שלא תהיי, לא חשוב כמה בודדה
העולם יתמסר לדמיונך, קורא לך כמו אוזי הבר צורמני ונלהב –
מודיע על מקומך שוב ושוב,
במשפחת הדברים.