חליל הקסם. ראיון עם איאן אנדרסון

Ian anderson and me

איש מקסים, איאן אנדרסון. אני לא יכול לומר זאת על אמנים רבים בסדר הגודל שלו. הם בדרך כלל לא נחמדים בעליל. אבל אנדרסון מקסים. תקשורתי. חביב. מוזג לי תה. קורץ ושואל אם אני רוצה קצת תה בוויסקי, או להיפך. מחייך. נינוח. פתוח.

האיש שנולד וגדל בעיר דנפרמליין שבסקוטלנד עבר בשנת 1959 עם משפחתו לעיר בלקפול שבצפון-מערב אנגליה. שם גם הקים את אחת הלהקות החשובות בהסטוריה, ג'טרו טול.

כילד בן 14 נחשפתי ללהקה שלו, ג'טרו טול, והפכתי למעריץ ענק. שי, החבר שלי, חשף אותי לקסם החליל והגיטרות והקול והבלוז-רוק-פולק של הלהקה. קודם אקוולנג, אחר-כך כל שאר תקליטי שנות השבעים. אנדרסון מחייך בהנאה כשאני מספר לו חוויות האזנה ראשונות מהתקליטים ההם. הוא מותח את רגליו קדימה. "חלק מהייחוד של שנות השישים והשבעים", הוא אומר, "היה בזה שאף אחד לא רצה להיות כמו מישהו אחר. גם אם הושפעת ממישהו שהיה לפניך, לא ניסית לחקות אותו, אלא להביא משהו משלך. אחר".

כך אנדרסון מתקומם כשאני מונה את ג'טרו טול בין להקות הרוק המתקדם שעיצבו את טעמי והשפיעו על חיי, פינק פלויד, ג'נסיס, יס, ג'נטל ג'יאנט. "אנחנו לא היינו חלק מזה", הוא אומר, "לא היינו פרוגיים. עשינו יצירות, נכון, אבל זה תמיד בא מפולק ובלוז ותרבות אנגלית עתיקה. אין שום קשר בין ג'טרו טול, נגיד, לבין אמרסון, לייק ופלמר".

נניח. למה להתווכח. ג'טרו טול התחילו את הדרך בסוף שנות השישים. ב-1968 יצא הראשון שלהם. ואז תוך 12 שנים הם הוציאו 12 אלבומים – לא כולל תקליטים בהופעות חיות – ובעיקר חרשו את העולם. ואחר-כך ראיתי אותם בהופעות. שוב ושוב.
בביקור הראשון ב-1986 הם הופיעו בפארק הירקון. ב-1992 הם הגיעו לבריכת הסולטן בירושלים. "מקום יפהפה", נזכר אנדרסון, "אבל אני מעדיף להופיע באולם סגור". בפעם השלישית הוא אכן עשה זאת – באולם הסינרמה בתל-אביב בנובמבר 2000 נתן ההרכב מופע מושלם, לכל הדעות, שסחט תשואות ומחמאות מהקהל ומהמבקרים כאחד. אנדרסון מלא מרץ מתמיד, מרואיין נלהב, אינטלקטואלי ומלא חן. "אני אוהב להופיע", הוא אומר לי, "לכן אני גם לא מתעייף".

יש חומרים שאתה מבצע כבר 30 שנה. לא נמאס לך?
"זה נשמע אולי מוזר, אבל לא. יש לנו בנק עצום של שירים, ובכל הופעה אנחנו יכולים לבחור מה אחרי אנחנו מנגנים הערב. יש הרבה חסרונות בלהיות אמן זקן (צוחק), אבל כמות השירים שעומדים לרשותך היא דווקא יתרון של הוותיקים".
ג'טרו טול הצליחה לגבש המון סמליות במופעים שלה בזכות הופעתך יוצאת הדופן. הזקן הגדול, הנגינה על רגל אחת. כל הופעה היתה גם חצי מיצג אמנותי.
"עד שנות השמונים זה היה נכון. עשינו חגיגה וקרנבל מכל הופעה. הקהל אהב את זה, ואני הייתי מאוד בתוך העניין. בשנים האחרונות אני משקיע את רוב האנרגיה דווקא במוזיקה עצמה".
– איך אתה שומר על כושר?
"אני לא עושה שום דבר מיוחד חוץ מלהופיע. זה הכושר הכי טוב".
– הקהל מתבגר איתכם, או שיש גם קהל צעיר?
"יש קהל צעיר שמגיע, אבל גם הוא מעדיף את הקטעים הישנים הקלאסיים, שהקהל הנאמן שלנו מאוד אוהב, כמו 'אקוולאנג', 'שירים מהיער', 'צעיר מכדי למות, זקן מדי לרוקנרול' ו'סוסים כבדים'.

בשנים האחרונות, חוץ מאלבומים של ג'טרו טול, יצאו גם אלבומים שעליהם חתמת כאיאן אנדרסון. אבל הרי ג'תרו טול זה תמיד אתה. אתה כותב, אתה מלחין ואתה שר הכל.

"זה לא מדויק. בלהקה, בכל זאת, יש אנשים שמחויבים לה, ויש להם דעות שאני צריך להתחשב בהן. כשאני מקליט אלבום סולו אני לא שואל אף אחד כלום. אני עושה בדיוק מה שאני רוצה".
מכרתם יותר מ-60 מיליון אלבומים ברחבי העולם והופעתם 3,000 פעם ב-40 מדינות . אתה לא מרגיש שאין לך יותר לאן להתקדם?
"לגמרי לא. האלבום הכי טוב שלנו עדיין לא הוקלט. זו תמיד התחושה שלי. אני לא עושה את זה בשביל הכסף, יש לי מספיק כסף מחוות לגידול סלמונים בסקוטלנד ומהשקעות פיננסיות נבונות שעשיתי, אני ממש לא מופיע בשביל הכסף אלא מפני שאני חותר לכבוש פסגה נוספת שעוד לא הגעתי אליה ".
באמצע שנות השבעים הוצאתם אלבום עם שם מלא משמעות: "צעיר מכדי למות, זקן מדי לרוקנרול". חלפו 25 שנה ואתה ממשיך.
"כשכתבתי את זה הרוק היה בקושי בן 20 שנה. עכשיו הרוקרים הגדולים בני 60 ויותר, חלקם מצוינים וחלקם פתטיים. זה כבר לא קשור לסגנון, אלא למהות ולמשמעות הדברים שהם עושים. זקן מדי לרוקנרול זה לא עניין של גיל כרונולוגי".
עולם המוזיקה השתנה לחלוטין. תוך זמן קצר לא יהיו יותר אלבומים כמוצר פיזי. נראה שבעולם החדש מי שיוכל לשרוד הם רק אמנים כמוך, שלא מפסיקים להופיע.
"אז למזלי אני בצד הנכון של המתרס. אף פעם לא הפסקתי להופיע ואני מקווה שגם לא אצטרך להפסיק מסיבה כלשהי".
– החלום האולטימטיבי של אמן – למות על הבמה.
"זו רומנטיקה זולה. לא למות על הבמה, אלא אחרי שנגמרה ההופעה. הקהל שילם, והוא צריך לקבל את ההופעה שלו ולא את הדרמה".

(ראיון משנת 2000, צילום למזכרת ממצלמת הפולרואיד של איאן אנדרסון).

הטרילוגיה, 1977-1979

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • heftsiba  On 04/10/2015 at 14:55

    ענק, חיכיתי לפוסט הזה…זכית בגדול…
    ובקרוב נעשה כבוד לאיאן אנדרסון בביצוע לאחד השירים במופע עם בוב ת'יל…איזה כיף

  • צביקה בראל  On 04/10/2015 at 15:47

    אכן, איאן אנדרסון הינו יוצר נהדר ומוסיקאי מהמעלה הראשונה, ו- thick as a brick היא גולת הכותרת של יצירתו.
    יצירה זו הינה יצירת פאר אשר ביחד עם מספר מצומצם של יצירות נוספות מהוות את הקלאסיקה של הרוק הפרוגרסיבי.
    רבים הם היום היוצרים אשר מתנערים מהמונח "רוק מתקדם" אבל ללא ספק מדובר ברוק מתקדם משובח !

  • פוני חייק  On 04/10/2015 at 16:42

    איאן אנדרסון יוצר ומוזיקאי ענק, מרואיין נהדר ע"י מראיין נהדר. השאלות הנכונות לאדם הנכון מהאדם הכי נכון.

  • ayelet  On 04/12/2015 at 7:20

    כיף לקרוא. אבל נראה לי שצריך לתקן: למיטב ידיעתי הוא לא נולד באדינבורו אלא בדנפרמלין (Dunfermline).

  • איתן  On 04/12/2015 at 9:24

    מפגש בין שני אנשים שאני אוהב…
    אחד הדברים היפים אצלך, בועז, שבניגוד לאחרים שעוטים פוזה של נייטראליות, אצלך הכל אישי ורגשי, ולכן גם זה מושך ומעניין.

    איאן אנדרסון, כמו מארק קנופפלר, עושה מה שמעניין אותו ושומר על נאמנות מוחלטת לדרכו העצמאית.
    שניהם ממשיכים להיות אומנים רלוונטיים, וכל שיר חדש שלהם מקפיץ את מפלס העניין. תודה!

  • aviv49  On 04/13/2015 at 14:53

    תודה בועז, נהניתי.
    אני בערך בן גילו של אנדרסון, אהבתי אותו מאז ומתמיד, גם את אישיותו המקורית וגם את המוזיקה המיוחדת שלו. בצעירותי אהבתי כמובן גם את ההתנהגות היוצאת דופן, הפוזה של חסידה, המלמול אל תוך החליל…ועכשו אני מעריך אותו על שהוא יודע מה אפשר ומה אי אפשר לעשות בגיל הזה.

  • ליאור אזולאי  On 08/26/2015 at 20:21

    לפני כמה שבועות רכשתי את החדש של אנדרואיד ולטעמי מדובר באלבום שיש בו יצירות מעולות עם צליל "חם" "של פעם.." .

    זה לא שאין היום חומרים מעולים אבל הכל מעובד מדי ומתוכנת מדי.
    אני חושב שאם היינו היום בסוף שנות ה 70 היינו מדברים על אלבום שהוא קלאסיקה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: