בצרפתית (המקור) זה הולך ככה
Alicante
Une orange sur la table
Ta robe sur le tapis
Et toi dans mon lit
Doux présent du présent
Fraîcheur de la nuit
Chaleur de ma vie
אליקנטה
תפוז על השולחן
שמלתך על השטיח
ואת במיטתי
מחווה מתוקה של ההווה
קרירות הלילה
חמימות חיי.
(מתוך "מלים" מאת ז'אק פרוור, הוצאת גמיר, תרגום: אברהם חכים, 1984)
כמה מעט דרוש לו לאדם כדי להיות באמת מאושר. כמה פשטות וכמה יופי בשיר של ז'אק פרוור. שש שורות בלבד. 27 מלים (במקור הצרפתי). שם השיר הוא שם של עיר. אליקנטה. השנה היא 1937 טרום מלחמת העולם השניה. השחקנית היפה ז'קלין לורן עירומה במיטתו של המשורר ממלאה את גופו ונפשו בחום בלילה הספרדי הקר. פרוור היה אז בן 37. משורר. תסריטאי. מאבות הריאליזם הפיוטי. כותב פשוט. ישיר. בהיר.
והנה בשיר הזה "אליקנטה" מוגש בצמצום גמור כל מה שדרוש כדי להיות מאושר: תפוז על השולחן, לילה קר, הרחק מן ההמון הסואן, אישה עירומה ויפה במיטה.
תגובות
אומנות הצמצום
כמו שאמרת פשטות ואושר בכמה מילים
בועז תודה;
אוי. אוי.
אחחח.
כמה יופי. תודה.
אם לא הייתי קורא שזה פרבר עם הצילום והכל, הייתי חושב שזה מעין פתיח כזה ל"אחרי החגים" של יהושע קנז,
משהו שם בתפוזים, לילה, הייתי אפילו מוסיף אולי בית אריזה מזכיר איזה פרדס נושן בפתח תקוה או רחובות או איזו מושבה שבה היו פרדסים לפני בניניהיום
אם זה כל מה שנדרש (ואכן כך…)
אני – מאושר…..
אשתי השאירה לי את השיר הזה בכתב ידה, פעם, כשאתי אליה והיא לא הייתה בבית, עוד לפני שנהייתה אשתי. יש לי אותו עד היום בכתב ידה. אני חושב שהמילים שם יפות יותר:
תפוז על השולחן
שמלתך על המרבד
ואת במיטתי
שי של יש מתוק
צינת הליל
ותום חיי