סיפורים מופלאים

 

לא פעם החיים אותתו לנו שגם אם לא חשבנו להיפגש, אז בכל זאת יפגישו בינינו. ביוני 1982 קיבלנו אישור נוסף.

אני לא ממש יודע מה היה. מה קרה. איך אירע מה שקרה. בתקופה ההיא זכורה לי תחושת טישטוש. כמו אחרי סמי-שינה חזקים. אבל זה היה מפגש מדהים.

ביום הראשון של התיכון – כבר סיפרתי את זה פעם – בכיסא שלידי, בשולחן הקרוב לדלת, התיישב עמי, מי שבא מרחוק, והפכנו לחברים טובים וקרובים. ארבע שנים באותה כיתה, אותו תיכון, שנות חניכות מוזיקלית, התבגרות מנטלית, קריאה משותפת של אותם ספרים של סלינג'ר, ריצ'לר, אסימוב וסימאק – סופרים אמריקאים מודרנים, אהבה ענקית לאותם יוצרי מדע בדיוני קשוח, האזנה מתמסרת ומתמכרת לאותם תקליטים של YES וניל יאנג ואותה הערצה עיוורת ומוחלטת לאימפריה הבריטית. אני נשבעתי בשמה של כל להקת פרוגרסיב אנגלית ועמי צייר את דגל הממלכה המאוחדת על תקרת חדרו.

ואז הגיע הגיוס. כל אחד מאיתנו נשלח לקצה אחר של הארץ. הוא הלך לקורס טיס, אני אל הלא נודע. התגלגלתי מפה לשם, לצבא היו מחשבות משלו בנוגע לקריירה הצה"לית שלי, ואני היו לי רצונות משלי (לגלי צה"ל לא התקבלתי וכשניסיתי להתקבל ל"במחנה" הביטו בי בעיניים ספקניות, ואמרו – לא, לא).

ניסו לשלוח אותי לקורסים שונים, משטרה צבאית, אפסנאות, שלישות. בכל קורס, אחרי שעתיים, הייתי מתאשפז עם התקפי אסטמה קשים ביותר. השיא היה כשרופא צבאי בצריפין ניסה לכפות עלי להשתמש במשאף ולהמשיך לעשות תורנויות במחסן שהיו בו חומרים חריפים.  אמבולנס פינה אותי מהבסיס ישירות לתל השומר. שמו עלי מסכת חמצן, הזריקו לי חומרים ופרופסור לזרוביץ' קבע: לבידוד!

הייתי מטושטש מהאינהלציה והסטרואידים, שני חיילים דחפו את המיטה שעליה הייתי שכוב אל החדר האחרון במתקן הבידוד בתל השומר. את המיטה הציבו ליד החלון. הבטתי ימינה, ובמיטה לידי, צמוד אלי, שכב עמי. כנראה שחייכתי, כי הוא צחק. באותו ערב הוא נפגע בבסיס האימונים של חיל האויר ונשלח אל אותו מתקן רפואי צבאי, לאותו חדר, באותו יום ובאותה שעה שבא אני הושמתי שם.

נסענו לחו"ל יחד, ישנו במיטות גדולות במלונות אנגלים, שתינו בפאבים לונדונים, ראינו הופעות. בשנות התשעים הקמנו יחד להקה בשם החשמליות והוצאנו אלבום אחד במרס 2000 – אחר כך בא הגשם. אנחנו חיים בשתי יבשות שונות, כבר 10 שנים. הוא באירופה, אני באסיה, ועדיין קרובים קרובים, כמו יושבים ליד אותו ספסל מול המורה המדברת, ורושמים פתקים ושמות של אלבומים, להקות, ספרים, נערות, כמו צמודים במיטות בצבע חקי דהוי בבידוד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ורד נבון  On 06/07/2012 at 6:13

    סיפור(ים) יפה(ים).
    כשאני מסתכלת אחורה וסופרת את כל ה(א)נשים המוכשרים, היצירתיים, הנון-קונפורמיסטים, בעלי המעוף והדמיון והראש הפתוח שהכרתי בחיי ואשר עזבו את ישראל וחיים בכל מיני מקומות בעולם, אני חושבת שיכולנו להקים יחד מדינה לא רעה, הרחק מאדמת המריבה, מעוז הדת והלאומיות.

  • נשמות תאומות..אתה ועמי , חברות אמיצה וקרובה בין שני גברים תמיד מפעימה אותי…אשריכם שיש לכם זה את זה.

  • bddaba  On 06/07/2012 at 7:09

    באמת צירוף מקרים מופלא עם המיטות הסמוכות. צבא, לא יאומן, איזה דברים התרחשו שם. אהבתי את התגובות של ורד ושל חפציבה. מעבר לכך, שני השירים של יס שהבאת נהדרים ורוצה לציין גם שהאלבום הזה היחיד של החשמליות, שלכם, הוא מקסים. שרון

  • נעם אשד  On 06/07/2012 at 7:24

    שני הג'נטלמנים של חג ההודיה 🙂

  • llaliiblue  On 06/07/2012 at 9:41

    אדיר !! מה שנקרא- לכל דבר (הכי הזוי שלא יהיה) יש סיבה. סיפורים כאלה מחזירים את האמונה בחיים. אין כמו התחושה המטורפת, המופלאה הזו, כשמשהו שנראה מקרי נעשה בעל משמעות.

  • יוסף ע  On 06/07/2012 at 18:32

    חומר הקריאה והשמע המאיר והמטלטל מתחת לשולחן המורים תיכון, עוניברסיטה:
    לפתוח ווליום ולהגות בו יומם וליל – לקנא קצת במיכאל ר שהיה בלונדון בזמן אמת
    להשתדל להשאר ער בימי שני כשהאינדי פורץ אצל יעקב גלעד בלילה
    לשמוע את פירות אסורים אצל מיכל בהפסקת עשר בזמן שלמטה הרקדת ריקודי עם – איזו אנרגיה בשיר
    לחכות ליום שישי לטור של יעקב ולקוות שיש דמי כיס בשביל משהו מהאלבומים
    טקסט מאיר עיניים וחשיבה על קדושת החיים בעקבות לכתו של מוטה – יעקב לוי ( ראוי לפרסום נרחב יותר)
    חומר להצתת סיגריה אקראית – דיאסאמ כל הכרכים ( התנ"ך של בעלי המקצוע האבדניים)
    בילוי מועדף להוצאת פשיזם חיובי ביציע – אולם אוסישקין צפון ת"א – גם הכדורסל היה מהנה

  • איתי  On 06/08/2012 at 14:52

    המוסיקה והכתיבה הצדדים החזקים שלך תמשיך ככה.

  • יוסי מפ"ת  On 06/09/2012 at 16:56

    סיפור נפלא ומופלא. כמו סיפור החברות בינך לבין עמי.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: