הבדידות והיופי של כריס בל

קראו לו כריסטופר בראנפורד בל והוא מת בגיל 27. כמו רוברט ג'ונסון. כמו ג'ים מוריסון, ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס, מייק ברנט או בריאן ג'ונס מרולינג סטונס. למי שהכיר את להקת ביג סטאר הנפלאה, השם כריס בל אמר משהו. אבל רוב העולם לא ידע ולא שמע. התקליט היחיד שלו  I Am the Cosmos  יצא אחרי מותו. כמו אמנים אחרים שנעשה איתם חסד רק אחרי לכתם (ניק דרייק, פרנץ קפקא, וינסנט ואן גוך) גם כריס בל מקבל הערכה ואהבה יותר ויותר שנים רבות אחרי לכתו.

לפני 40 שנה בדיוק יצא אלבום הבכורה של ביג סטאר. כריס בל חלק את מלאכת הכתיבה והביצוע עם אלכס צ'ילטון. שניהם היו הלנון ומקרטני של הרוק האמריקאי האלטרנטיבי. כתבו יחד, שרו יחד, יצרו הרמוניות קוליות. אחת ההגדרות למה שהם עשו שם היתה "פאואר פופ". השפעות: ביטלס, קינקס, "המי" – מצד הפולשים הבריטים. בירדז וביץ' בויז מתוך האמריקנה. התקליט ההוא, שיצא ב-1972, הוא עד היום אחד התקליטים שאני הכי אוהב. יש בו את כל מה שאדם עם שתי אזניים ולב גדול יכול לבקש. אהבה, רכות, אנרגיה שגורמת לנפש להמריא.

אבל ב-1974 בל עזב את הלהקה. הוא היה מבולבל. מאוכזב מחוסר ההצלחה המסחרית. בן 23 בלבד. הוא כתב שירים והלחין אותם ושר, לפעמים גם הקליט, לא היתה תכנית מסודרת, אבל נאגדו שירים טובים, חלקם מעולים.

מלנכוליה ויופי. קסם ועצבות. אובדניות ופיוט. פסיכדליה, פופ, בלוז, רוק גיטרות. איך אפשר לתאר את התקליט היחיד של כריס בל?  אני בחרתי להשתמש במילים של המשורר הצ'כי (שכתב בגרמנית) ריינר מריה רילקה:

"להיות בודד הוא כמו הגשם

הוא מטפס לכיוון הערב ממישורי הים

וממרחבים שטוחים ורחוקים הוא מטפס לשמיים, מקום מושבו מכבר

ורק בעזבו את השמיים הוא נוחת על העיר…

…הוא הזמן בו הבדידות זורמת עם הנהר"

 מתוך "כל הערים השלוות שלכם". (תרגום: איתן מילר)

 

שניים מהשירים של כריס בל חודשו בידי ההרכב/פרוייקט THIS MORTAL COIL, כשהמפורסם שבהם הוא כמובן "You and your sister"

אבל אני, ביני לבין כריס בל, עומד שיר אחד שמהפנט אותי מחדש בכל האזנה, לוכד ומכמיר-לב. Speed Of Sound הוא נקרא, צד ראשון, שיר שלישי. אם הייתי צריך לבחור את עשרת השירים הכי יפים של יוצר כלשהו בשנות השבעים, היה לשיר הזה מקום בעשיריה שלי, לצד טום וויטס, ג'ון קייל וג'ון לנון. עד כדי כך אני אוהב אותו. שיר שברון הלב המופלא.

האכזבה המרה. העצב הטוטאלי. "אני זוכר את הפעם הראשונה שאמרת שאת אוהבת / חיכיתי כל סוף השבוע / אבל מעולם לא התקשרת", הוא שר.

"ובזמן שאהבתי אלייך גדלה / אהבתך שלך נגמרה".

ב-27 בדצמבר 1978 קצת אחרי חצות, חזר כריס בל מהמסעדה של אבא שלו בממפיס. בדרכו הביתה איבד שליטה על ההגה במכונית הטריומף הקטנה, סטה מן הכביש, התנגש בצד הדרך ונהרג מיד.

הלוויתו התקיימה ביום שלמחרת, ה-28 בדצמבר, יום הולדתו של אלכס צ'ילטון, חברו ללהקת האם, ביג סטאר (שגם משתתף בכמה קטעים באלבום היחיד של כריס בל).

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • avha  On 05/13/2012 at 19:16

    "ביני לבין כריס בל עומד שיר אחד.."
    יפה.
    "that's brought us ajar"
    גם יפה.
    שיר מאד "צעיר"; מעניין שתופס אותך עד היום.
    תודה על הפוסט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: