ריחם של ספרים ישנים מזכיר לי חיים שהיו וחלפו

אני אוהב ספרים שיש להם הסטוריה. ספרים ישנים. אני אוהב את הצניעות שלהם. את הכריכות הפשוטות, הבלתי מתחכמות. לפעמים בבורדו עם כיתוב בזהב. לפעמים בכחול עמוק עם שם הספר שהוטבע כתחריט על גבי הכריכה הקשה.תקופה מסויימת בחיי הייתי אפילו אספן. ליקטתי סדרות.

נתן יונתן ערך סדרת ספרי מופת ב"ספרית פועלים". גם ספרים שיצאו בהוצאת "עקד" הייתי מוכרח על המדפים שלי וכך השגתי לי את שירי דוד אבידן ושירה אפריקאית, שירי ז'אק פרוור ו"ציפור על תיל – שירי לאונרד כהן" ובעיקר נקשרתי עמוקות לספר שיצא ב-1961 ונקרא "מכתבים לקורדליה – מיומנו של מפתה" מאת סרן קירקגור, הפילוסוף האהוב עלי. קירקגור קבע שמעגל הקיום האסתטי מתאפיין בחיים שהדגש בהם הוא על סיפוק של הצרכים האנושיים, בכל תנאי ובכל מחיר. בחירותינו בחיים, בדרך זו, צריכות להיקבע על פי שיקולים של הנאה, סיפוק, עניין ואושר, ולא לפי מושגים כנאמנות, אחריות, חובה ומוסר.

אני אכתוב את זה שוב, לטעום כל מילה ומילה במשפט הזה: לחיות לפי שיקולים של הנאה, סיפוק, עניין ואושר, ולא לפי נאמנות, אחריות, חובה ומוסר. 

ועוד גאון אחד וספר מפתיע מאוד הוא מכתבים לאהובה בת האלמוות ומכתבי ידידות של לודוויג ואן בטהובן שראה אור בהוצאת עקד בשנת 1964.

בבלוג המצוין הזה דאגו לכם ואתם מוזמנים לבקר פה ולעיין בו.

ועד היום, אני מודה, אין בי את החיסון הדרוש לחנויות ספרים משומשים. אני נכנס לכל חנות ספרים משומשים בעולם שנקרית בדרכי.  אני מסתכל בהם לעתים קרובות, בספרים הישנים שלי. אני לא ביבליומניאק. לא איכפת לי כמה הם שווים, כספית. אני ביבליופיל. אני באמת מאוהב בהם. אני מסתכל על העטיפות ונהנה לראות את טוב הטעם, הצניעות והפשטות של פעם. את אהבת הספרות שנודפת מהכריכות ומהתקצירים שהודפסו עליהם. ללא סופרלטיבים. ללא מלים גדולות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בקר  On 03/08/2012 at 18:49

    מעולה. גם הצחיקה אותי הכותרת.

  • אירית  On 03/08/2012 at 18:58

    בועז, זה מקסים ומרגש! כל, טוב – רוב, הספרים שעטפו אותנו באהבה ובכיף בילדות ובנעורים.. תודה!

  • תמר  On 03/08/2012 at 19:04

    בילבי זה הספר הכי עצוב בעולם.
    גם התרגום האחרון שלו מצוין.
    אני זוכרת שבתור ילדה פיצית התרשמתי מההברקה התרגומית – אבא שלה היה מלח ואמא שלה היתה מלאך.

  • גד ה.  On 03/09/2012 at 11:33

    השחקן והיוצר האנגלי מייקל פאלין יצא בסוף שנות השמונים למסע בעקבות "80 יום מסביב לעולם", והצליח לעמוד במשימה, כשהוא מתקדם ברכבות, מכוניות ואוניות לסוגיהן (אבל ללא מטוסים).
    המסע מתואר בסדרה בבי.בי.סי וגם בספר שכתב.

    גם בעולם המודרני המסע מתגלה כהרפתקה גדולה, שבה הבלתי צפוי קיים גם קיים. יש משהו באנגלים האלה (ראה גם סטיבן פריי ומסעותיו בטקסי לונדוני בכל מדינות ארה"ב).

  • goolash  On 03/09/2012 at 14:50

    הנהנתי בנוסטלגיה למראה הספרים, שרבים מהם היו גם ספרי נעורי (אח, ג'נינגס! בגיל 10 נדרש לי זמן מה להבין שהוא ילד שובב למרות שהוא אנגלי).
    אבל מה בעצם כזה מצוין בהוצאה של עם עובד? קיבלתי אותו ממש לאחרונה, וגיליתי שהתרגום שלו מיושן במידה ממש מעיקה, הפונטים מיושנים והכריכה רכה. אם יש נקודת אור אשמח לשמוע ולהתעודד.

  • avha  On 03/10/2012 at 7:59

    הרבה נקודות השקה, כמובן.
    מסקרן אותי לקרוא את "מכתבים לאהובה.."

  • אלי  On 03/10/2012 at 10:12

    גם אני זוכר לטובה את ג'נינגס. למען האמת לפני כמה ימים נזכרתי משום מה בספרים האלה ועכשיו פתאום הם צצים אצלך בפוסט. החזרת אותי לילדות…

  • ג'וד ברק  On 03/11/2012 at 11:11

    אם בסדרות עסקינן – אז אני לא יכולה לשכוח את סדרת "האסופית" של לוסי מוד מונטגומרי וכמובן "השביעיה הסודית" ו"החמישיה" של אניד בלייטון.
    שעות על גבי שעות של אושר ומעוף על כנפי הדמיון של הארצות הירוקות וקרירות בעיצומו של השרב הישראלי בחופש הגדול….

  • תמר  On 03/11/2012 at 13:15

    מאוד אהבתי את הפוסט, ואת הספרים שהזכרת. בימים אלה אני מנסה להכיר לילדיי את ספרי הילדות שלי. לפעמים זה מצליח לי, לפעמים קצת פחות… רוצה שירגישו בבית בספרייה המקומית לפחות כפי שאני הרגשתי.

    *ואני מאוד אוהבת את תכניות הרדיו שלך. אבל זה כבר סיפור אחר.

  • keren  On 03/12/2012 at 20:18

    תודה

  • רוני  On 03/14/2012 at 11:40

    אחלה פוסט נהנתי לקרוא ולהתרגש לכל אחד יש את ספרי הילדות שלו שהוא גדל עליהם התרגש ,נהנה ,חשש , צחק והעתיק את תמונותיהם . אגב זה נכון גם לילדים של היום . בכל מקרה אני ברוב טיפשותי מסרתי כמעט את כל ספרי ילדותי והיום אני עורג אליהם. לפעמים אני נתקל בחנויות ספרים משומשות בספר שכזה אבל על פי רוב המחיר מבריח אותי בחזרה אל מחוזות הדמיון .

  • Tamir  On 03/24/2012 at 20:05

    כמוך, קשה לי מאד מאד מאד לצאת בידים ריקות מחנות ספרים שכזו. אנחנו שנינו – מאותו הכפר.. קראתי בהנאה גדולה ובחיוך – עם קצת עצב על עולם מדהים ההולך ונעלם. תודה.

  • אייזיק לובלסקי  On 06/06/2013 at 6:04

    ומה רבה הייתה התדהמה כאשר גיליתי שבילבי-גילגי נקראת בכלל פיפי במקור השבדי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: