סקס? לא. אלימות? למה לא

"פוזיציה", אדוארד אנרי אבריל (1843–1928)

בתחילת 1982, חברת הכנסת מרים תעסה גלזר כינתה את יונה וולך בשם "בהמה מיוחמת" בגלל שירה של וולך "תפילין". הח"כית לא הזדעקה כשיונה וולך כתבה על יונתן, שהילדים כורתים את ראשו, אבל קפצה כנשוכת נחש בשל אוננות נשית בשיר "תפילין".

אין זה מקרי.  מגזרים שלמים באוכלוסיה מסוגלים להתמודד עם אלימות איומה ונוראה, אבל להתפלץ בשל גוף עירום או אקט מיני.  מדוע אלימות כן, ועירום וסקס – לא?  עירום וסקס מאפשרים לבחון את גבולות הנפש של אנשים שאינם יכולים להתמודד עם ייצוג של מיניות באמנות.

מתוך סרטו של אנדי וורהול "מציצה"

סרטו של אנדי וורהול, 'BLOW JOB' משנת 1963, טישטש את הגבול שבין אמנות לפורנוגרפיה. מאחורי המצלמה עמד אמן מוערך שצילם סצינות מיניות. בברביקן בלונדון הוצגה לפני ארבע שנים תערוכה מסקרנת ומעוררת פולמוס Seduced: Art and Sex from Antiquity to Now  – שבה יצירות עתיקות ומודרניות המתארות סקס וארוטיקה הוצגו זו לצד זו. התערוכה סיפקה סקירה היסטורית של מין באמנות על צורותיו השונות: כדים יווניים שסצנות מיניות מצוירות בתוכם, אמנות ארוטית מהודו, יפן וסין – ועד לג'ף קונס שעושה אהבה עם צ'יצ'ולינה ורוברט מייפלת'ורפ שתיעד כושים גדולים עם איברים שלא מן העולם הזה, סאדו-מאזו ואגרוף של גבר אחד הנתחב לעכוזו של גבר אחר.

כרזת התערוכה במרכז ברביקן, לונדון, 2008

היצירות האלה הוצגו במוזיאונים. אמנים, מהעולם העתיק ועד ימינו, ציירי הכדים ביוון, אוגוסט רודן, גוסטב קלימט, אגון שילה, פבלו פיקאסו, רנה מגריט, אנדי וורהול וגם צלמת כמו נאן גולדין טרייסי אמין או אלינור קרוצ'י – כל אלה בדקו את גבולות המותר והאסור בהקשר של הצבת יצירות במוזיאון, ובהפכם את הצגת האקט המיני למשהו שאינו כרוך בבושה וסכנה.באופן די מוזר ומדהים עדיין רוב רובם של האמנים בעולם (בעיקר באמנות הקולנוע והצילום) מפחדים מכנות סקסואלית, אינטימיות ופרטיות. דומה שכדאי שוב להזכיר, שוב ושוב ושוב, את העובדה ההיסטורית שמה שפעם נחשב למגונה או סוטה הפך עם הזמן ליצירת אמנות.

לא מיותר להזכיר, גם הפעם, שאלימות חריגה וקיצונית מוקרנת ללא הגבלות. הצנזורה בארה"ב, באיראן ובישראל גם יחד תמיד מחמירה עם סצינות מין ועירום ובאותה עת מאשרת בקלילות נינוחה סצינות של שפיכות דמים וביתור איברים.

הצדקנים הגדולים ביותר מנסים לכרוך את שני הדברים גם יחד. "מין" + "אלימות". משל היה מדובר באותה משפחה. ולא כך הוא הדבר. "מין" אינו שווה ל"אלימות". ליטוף שדיים או משגל מלא אינו זהה בשום צורה ואופן לניסור רגל במשור חשמלי.

אנשים שבעיניהם סקס ואלימות הם שני צדדים של אותה מטבע הם אנשים שלא הייתי שותה איתם קפה ולא הייתי מזמין לביתי. אלה אנשים שמפחידים אותי.

L'Origine du monde ("מקורו של העולם") גוסטב קורבה, 1866

ללא שם. צילום: אילן בשור, 2010. מתוך הסדרה "אינטימיות"

ילידת רומא, 1975, אסיה ארג'נטו  היא בתו של במאי הקולנוע המפורסם מאוד דריו ארג'נטו

ונוס ממילו. שיש טהור. פסל: אלכסנדרוס מאנטיוכיה, 130 לפנה"ס

אווה גרין ב"החולמים" של ברנרדו ברטולוצ'י, מתחפשת ל"ונוס ממילו"
הלן מירן, חוקרת, "החשוד העיקרי". 1991


מתוך "זכרונות" של פליני, 1974. מוכרת הטבק מדגימה שפע
_
פוסט נוסף באותו ענין אפשר לקרוא כאן
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נתי  On 02/06/2012 at 1:41

    אווה בחורה מצוינת,
    ואסיה נראית נהדר גם מאירופה.

    המשך שבוע מקסים חביבי:)

  • ורד נבון  On 02/06/2012 at 6:08

    פוסט מצוין, רק הערה אחת:
    לא מדובר ב"מגזרים שלמים באוכלוסיה", אלא בקוד החברתי של המיין סטרים, של החברה הכי "נורמטיבית".

  • מרית בן ישראל  On 02/06/2012 at 7:35

    אבסורד מטורף, ובכל זאת – כשיונה וולך עשתה מה שעשתה, זה לא היה "בכאילו". פורנו קרוב יותר לסנאף מאשר לאלימות קולנועית.

  • שלי  On 02/06/2012 at 9:29

    מאוד מעניין. אבל שים לב, שמת תמונות של נשים בתנוחות מיניות בלבד, אימג' המקובל הרבה יותר בחברה כמושא אומנות. פול פרונטל נודיטי של גברים, לעומת זאת נתפס כתועבה.

  • אלי  On 02/06/2012 at 9:57

    יפה כתבת והעלית נקודה חשובה שלא מפסיקה להעסיק אותי כהורה.

    בגלל העניין שהאלימות לגיטימית הרבה יותר בחברה שלנו, אנחנו כהורים "משווים" את החשיפה למין של ילדינו. מדובר על בן 13.5 ובת 11.5 (ובת 5 שלא רולוונטית לעניין הזה, עדיין) שנחשפים לאלימות בסרטים, במשחקים ובמהדורות החדשות. אנחנו כהורים לא מנענו מהם את החשיפה לאלימות, למעט דברים בוטים במיוחד, למשל הילדה לא רואה סרטי אימה כי זה פשוט מפחיד מדי, אבל כן תיחשף לסצנת מכות בסרט כלשהו. הילד, מצד שני, תנו לו מכות עם דם משפריץ לכל עבר. הוא גם גורם לזה במשחקי מחשב. ההתיחסות שלנו לזה היא בפרופורציות המתאימות, אבל אף פעם לא ברצינות יתרה.
    מצד שני אנחנו מפגינים הרבה אהבה, אין לנו בעיה להתגפף ליד ליד הילדים, השיחות על סקס הן פתוחות וחופשיות (עם הרבה בדיחות), והסצינות המיניות בסרטים לא מצונזרות. אפילו לימדתי את הבן איך למחוק את ההיסטוריה אם הוא רוצה שלא יגלו שגלש לאתרי סקס – תוך כדי זה שאני מסביר לו שפורנו זה לא סירטי הדרכה אלא כמו כל סרט. כמו שלא ילמד לנהוג מג'יימס בונד הוא לא ילמד לזיין משחקן פורנו עם איבר של 30 ס"מ.
    יום אחד המורה שלו קראה לי להראות איך הוא צייר (בכישרון רב) תנוחה מינית מצחיקה. אני ראיתי, צחקתי ואמרתי לה שאולי תציג את זה בחדר המורים – כי זה מצחיק ויפה ושתפסיק לבזבז לי את הזמן להבא (להפתעתי היא קיבלה את זה).
    אני נגד כל המתחסדים האלו שמדברים על נפשותים הרכות של ילדיהם ו"מגינים" עליהם מפני תמונה של זוג שדיים (אבל בהרבה מקרים בוגדים באמא/אבא שלהם ללא מצמוץ). הבת, בת מטבעה ומגילה והיא מגלה ביישנות וצחוקיה עם כל מה שקשור בנושא אבל לדעתינו זאת הדרך הנכונה לגדל ילדים עם נפש בריאה ונטולת תיסבוכים מיניים (תשאלו את פרויד).

    • ורד נבון  On 02/06/2012 at 10:09

      אלי, לייק! אצלי הילד בגיל צעיר (7), אבל למדתי משהו, גישה נהדרת.

  • seymore butts  On 02/06/2012 at 12:50

    שכחת לציין (אולי בכוונה) שזו לא הייתה סתם חברת כנסת, אלא סגנית שר החינוך והתרבות. אם אני לא טועה היא גם נאבקה נגד ההצגה "הזונה הגדולה מבבל" של חנוך לוין באותה תקופה פחות או יותר, גם שם בגלל התכנים המיניים ולא בגלל האלימות. בעיניי יש משהו מעודד להיזכר באותה גברת, זה מראה שגם לפני שלושים שנה לא הכל היה ורוד ולא חסרו בכנסת ובממשלה אנשים לא ראויים.

    הזכרת לי עניין שכתבתי עליו בהרחבה בבלוג שלי בזמנו – הקרנת הסרט "גרון עמוק", שאין ויכוח על כך שהוא בתחום הפורנוגרפיה, בערוץ שידור ציבורי בהולנד בפברואר 2008, ממש כעת חיה לפני 4 שנים. כמובן שאפילו בהולנד הליברלית ההקרנה לוותה בויכוח ציבורי חריף, אבל בסופו של דבר הסרט שודר ללא השמטת קטעים. המשמעות הגדולה שלו לתרבות המאה העשרים גברה על שיקולי צדקנות. הלוואי שיום אחד גם אצלנו יגיעו הקברניטים למידה כזו של נאורות ואי מוסרנות.

  • אורי הייטנר  On 02/06/2012 at 14:48

    לסימור – זאת הייתה סגנית שר החינוך ח"כ מרים תעסה גלזר ז"ל. היא יצאה נגד השיר "תפילין" וכינתה את יונה וולך "בהמה מיוחמת" ונגד ההצגה של חנוך לוין "ייסורי איוב", שבה יוסף כרמון הופיע בעירום מלא בסצנה ארוכה. היא גינתה את ההצגה שבה השחקן "מציג במשך עשרים דקות את ערוותו המתנדנדת". הציטוטים מן הזיכרון, אבל לרוב הזיכרון שלי מדייק.

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685

  • גיל  On 02/06/2012 at 19:01

    דברים כדורבנות. אנשים שרואים במיניות אלימות לא מבינים כנראה לא במיניות ולא באלימות.

  • דוד  On 02/07/2012 at 11:59

    כרגיל הפוסט נהדר, התמונות מחרמנות והטוקבקים מעניינים

    בגדול אני מסכים איתך שלא צריך לצנזר מין ובוודאי שלא לצנזר מין ולחשוף בחופשיות אלימות.
    אבל יש לי כמה תהיות בנושא והייתי רוצה לחלוק אותן

    ראשית מה המקור לפחד הזה ממין? אם אני לא טועה, בימים קדומים (כשהאלילות שלטה) ההתייחסות למין היתה הרבה יותר חופשית ולדוגמא ביוון העתיקה היו מקדשים שבהם עסקו באורגיות. נדמה שמבחינה הסטורית הפחד ממין נוצר כתוצאה מהיווצרות פחד מנשים (שאולי מהווה את הבסיס לדתות המונותאיסטיות ידוע שבימי קדם לנשים היה מקום הרבה יותר עיקרי בהיררכית האלים ולדוגמא ביוון התיקה, לפני שאפולו השתלט על הענינים, היתה האלה המשולשת). אם כל התאוריה המופלצת הזו נכונה, נשאלת השאלה מדוע פתאום התחילו לפחד מנשים?

    שנית, ונכון שכולנו נאורים וכלנו יודעים את התורה, אבל האם להתחשב ברגישות הציבור זה משהו מופרך? ומה אם יונה וולך היתה מעבירה את הקוראן על הדגדגן שלה, האם גם אז היינו סובלנים לאמנות?

    שלישית, ואלי לגדרי צניעות יש באמת מקום ערכי אמיתי שלא קשור רק לאיזושהי התחסדות מזויפת? האם אווירה מתירנית לא תורמת לפירוק התא המשפחתי ולבגידות בין בני זוג? אני רק תוהה כאמור

    יש עוד משהו שמקשר בין מין ואלימות וזה ששתיהם תשוקות ממכרות. בסיטואציות מסוימות אנו מאבדים את הראש ולא שולטים בעצמנו בין אם זה במין ובין אם זה באלימות. אז אולי דקדנטיות מינית מהווה פתח לשיחרור של מעצורים שיכולה גם להוביל לאלימות?

    • אלי  On 02/07/2012 at 13:46

      זה לא פחד מנשים. הכל נובע מפוריטניות מתחסדת של כל הדתות המונוטאיסטיות.

      • דוד  On 02/07/2012 at 14:54

        כן… אבל ממה נובעת הפוריטניות המתחסדת? מה הוליד אותה? הדתות?! ואולי הפוריטניות הולידה את הדת?
        חוצמזה שלא הכל זה שחור ולבן. בעיני לצניעות (שם שאני מעדיף על פני "פוריטניות") יש תפקיד בריסון האגו של האדם.

      • אלי  On 02/07/2012 at 18:35

        הדת תופשת כל תשוקה שהיא אינה תשוקה לאלוהים כחטא. הריסון של הדת מובנה. למשל למרות שאין קוד לבוש ברור בתנ"ך, הדתיים ילכו בשחורים וינסו לטשטש כל סממן של אינדיוידואליות. תראה מה קורה עם הדרת הנשים. לתפישתם הצנעה של כל סימן מיני היא מצווה עליונה שלמעשה מדובר ברצון להכניע את נפש האדם כדי שיציית לרב/כומר/קאדי או מה שלא יהיה.
        צניעות היא מידה שלא שייכת רק לדתיים ואכן ישנם חילונים צנועים מבלי לדרוש את הדת בעיניין. יכולים להיות מגזימים שיובילו לפוריטניות ומשם להצדקה כאילו זה דרישה מאלוהים. אבל מבחינתי זה וויכוח הביצה והתרנגולת. מתחסד פוריטני הוא מתחסד פוריטני ולא משנה לי למה.
        ריסון האגו? לא יודע…

  • Dhyan  On 02/07/2012 at 14:07

    תודה על עוד פוסט מצויין, בועז

  • נסיבתי  On 02/08/2012 at 0:02

    לא ברור לי מדוע החשיפה הלא בריאה הקיימת לאלימות בקרב ילדים מכשירה חשיפה למין. מעבר לפוריטניות המתחסדת, מאד יכול להיות שיש הסברים פחות רדיקלים שיותר מניחים את הדעת. ואכן, זהו המקום לדון בהם.

    אני חושב שהטענה המרכזית נגד חשיפת ילדים למיניות וסקסיזם נוגעת לבוסריות שלהם. חשיפה מוקדמת מדי תמנע מהם מלגלות את המיניות בעצמם. במקום לתת להם להיות ניזונים מאידיאלים חברתיים מיניים כאלה או אחרים אשר נפוצים בסרטים ובשלטי החוצות, נשמע לי באופן אישי, שהרבה יותר בריא לתת להם לגלות את העולם הזה.

    אני לא אומר 'להימנע מלשוחח על כך'. אני לא בטוח שצעד קיצון זה הוא בריא. אבל גם עידוד הילד לצריכת פורנו נשמעת לי קיצונית בדיוק באותה מידה.

    השאלה היא: איפה נח האיזון שמחד יאפשר לילדים לגלות את המיניות בעצמם ומאידך לא יסגור אותם בבועה מתחסדת?

    • אלי  On 02/08/2012 at 21:24

      החשיפה למין קיימת אם תרצה או לא תרצה, אם תסתיר, תחביא, תמנע, תסדודד, ותסגור את הנושא הם עלולים לקבל מושג מעוות על כל הנושא. הגילוי של המיניות שלהם בהחבא ובפחד יכול להוביל לתסביכים מיניים עקב חוסר מודעות. אם פתחת, גילית וחשפת, אתה מעביר את זה בצורה בריאה, בצורה שמשתמעת שזה דבר טוב, בריא וטיבעי. סקס זה דבר שעושים אנשים בהסכמה כאשר יש בינהם משיכה. גילוי עצמי של ילדים את מיניותם תוך כדי השפעה סביבתית וללא הסברה פתוחה מההורים יכולים להביא אותם לחשוב שמין נועד לרצות את הצד השני (זה הפחד שלי בנוגע לבנותי בעיקר). אני לא אומר לשבת ולהקרין לילדים פורנו וגם לא לעודד אותם לצרוך מין. כל דבר בעיתו. גיל 13.5 לבן זה בהחלט הגיל שבו הם מחפשים את הפורנו. האם משהו יכול למנוע את זה ממנו? זה קיים אפילו בפרסומות. גיל 12 לבת זה הגיל שהיא מצחקקת על כל נשיקה שהיא רואה בטלויזיה ומדברת על בנים עם החברות בביישנות אופינית, הולכת למסיבות ומקווה שההוא או ההוא יזמין אותה לרקוד. זאת בת שגדלה עם החשיפה שלי כל הזמן. אין פה משהו יוצא דופן, אבל שהיא תגיע לבשלות מינית אני יודע שתדע מה מותר ומה אסור ואיך בן הזוג שלה צריך להתנהג. מתי הוא כן ומתי מנסה לנצל אותה (המסר הוא ש"לא" זה לא!). בעיקר הדוגמה האישית שלנו: הפתיחות שלנו מראים זוג אוהב וכנה. לכך הם ישאפו שיגדלו.

      • דוד  On 02/08/2012 at 22:06

        לייק
        פשוט ונכון

      • נסיבתי  On 02/08/2012 at 22:46

        "גילוי עצמי של ילדים את מיניותם תוך כדי השפעה סביבתית וללא הסברה פתוחה מההורים יכולים להביא אותם לחשוב X Y Z"

        יש כאן צורך לדעתי להבדיל בין הרצוי למצוי.

        בהנחה שהייתה לנו הבחירה .. נניח לצורך השאלה, עולם נטול: פרסומות בעלות גוון מיני, פורנו בהישג יד, וסלבס אשר עשו את הונם מנפנופי שדיים .. כאן עולה השאלה, כיצד היינו רוצים לחשוף את ילדינו למיניות בעולם כזה?

        ועכשיו, נעבור למצוי. בהנחה שיש בעולמנו פורנו ושימוש ציני במיניות לקידום מטרות מסחריות, עולה השאלה: כיצד עלינו לחשוף את ילדינו למיניות באופן כזה שהם יבינו רק את הצדדים הערכיים שבמיניות ובאופן כזה שהנזק כתוצאה מה-'רעשים' יצומצם?

        אני מסכים איתך שיש צורך בפתיחות. אבל פתיחות זאת מילה 'גדולה'. עולה שאלה נוספת (.. ואני מקווה שאני לא מכביד בכמות השאלות, כי אני יודע שהדעת בד"כ סובלת רק שאלה אחת), מהי אותה 'מיניות' שאנחנו רוצים להיות 'פתוחים' לגבייה.. כיצד היא נראית?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: