תאוותני, צבעוני, פרוע ומופרע

קן ראסל

במבט לאחור, זה די מוזר שאמא שלי אהבה מאוד את קן ראסל. לא התאים לאמא שלי לאהוב יוצר כה פרוע ומופרע כמו הבמאי האנגלי האקסצנטרי, שמת בנובמבר האחרון, אהב פרובוקציות והואשם, בצדק, בגודש, בהפרזה, בהגזמה ביצירותיו. אבל אמא התפעלה ממנו והדביקה אותי באהבה הזו. גם כשראיתי את הפגמים הרבים בסרטיו אהבתי אותו כמו שאני אוהב את המונולוג המסחרר של מולי בלום ב"יוליסס" של ג'ויס וכמו שאני אוהב את פרנק זאפה ברגעי הטירוף המוזיקלים שלו. ראסל, כמו זאפה וג'ויס, ידע לשחרר את כל הבלמים וליצור מתוך תשוקה עזה, פראית, ססגונית, נטולת רסן.  כשאני חושב על ראסל ומנסה להשוות אותו ליוצרי קולנוע אחרים עולים בראשי רק פדרו אלמודובר, ביגאס לונה ולואיס בונואל הספרדים – שגם הם תאוותנים וצבעוניים כל כך ביצירתם.  רק שראסל היה אנגלי.

טינה טרנר, מלכת ה-LSD ב"טומי"

אלטון ג'ון, אשף משחקי המזל, ב"טומי"

בקיץ אחד, ב-1976, נפלתי בשביו. הסרט "טומי" הוקרן בקולנוע "מוגרבי" בתל אביב ובאותו חופש גדול, יולי-אוגוסט 76,  ראיתי את "טומי" לא פחות מ-11 פעמים. עד היום זה אחד הסרטים שאני הכי אוהב בעולם, עיבוד קולנוע מופרע ופראי לאחת מיצירות הרוק החשובות בכל הזמנים – אופרת הרוק הפנומנלית של פיט טאונסנד ו-THE WHO, רק שבסרט של ראסל משחקים זמרי-כוכבי ענק כמו אלטון ג'ון (אלוף משחקי המזל), אריק קלפטון, טינה טרנר ורוג'ר דאלטרי, לצד הכוכבת השבדית השופעת והאלילית אן מרגרט ואוליבר ריד, שחקן שהיה אהוב על ראסל.

מכאן כבר התבגרתי אל סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים כשאני מחפש באדיקות אובססיבית אחר כל סרט של ראסל ולוכד אותם אחד-אחד, בסינמטק, בקולנוע פריז או תכלת בהקרנות שישי בצהריים, שבת בבוקר או הקרנות חצות. אחד הזכרונות שלי, מהסרט "ליסטומניה", נכלל בספרו  היפהפה של דוד שליט.

1983, אחת בלילה, אני מתעורר בבהלה ושם לב שפספסתי את "ליסטומניה" – הקרנת חצות בקולנוע פריז. חמור מזה: הבטחתי לעמי שהוא יוכל לחזור איתי מהסרט, אבל לא הגעתי בכלל, ואין לי טלפון ואין לי דרך להודיע לו. אני נועל מגפיים ונכנס למכונית של אבא שלי, מחשב חישובים ביני לביני "אם הסרט התחיל ב-11 וחצי, והאורך שלו כמעט שעתיים, אז יש לי 20 דקות להגיע עד שתיגמר ההקרנה", ואני לוחץ על דוושת הגז, הרחובות ריקים והכביש נוצץ מגשם, מגני תקוה לרחוב הירקון הכל פנוי ופתוח, אני מגיע לסצינת הסיום עם ריק וויקמן בגלימה לבנה ושיער בלונדיני עד המתניים מנגן על 7,000 אורגנים ועוגבים מסביב, המסך כמו קליידסקופ ענקי, ענן מריחואנה מרחף באולם, ועמי יושב בשורה האחרונה ועושה לי "היי" עם היד.

רוג'ר דאלטרי ב"ליסטומניה"

ראסל היפנט אותי, כישף אותי, טילטל אותי – הוא פועל עלי במסלולים עוקפי היגיון וניתוח אובייקטיבי. הוא עוקף כל מנגנון ביקורת. אני יכול להודות שיש הרבה מאוד פגמים, הגזמות וטעם רע בסרטיו – ועדיין אהבתי אותם מאוד בזכות התעוזה והחופש היצירתי. בזכותו הכרתי ספרים ואמנים. בזכות ראסל התחלתי להקשיב ברצינות לצ'ייקובסקי. בזכות ראסל קראתי את "מצבים משתנים" של פאדי שאייבסקי ואת "נשים אוהבות" של ד.ה. לורנס ואת הספר "חלומות על ורדים ועל אש" ובזכות ראסל שמעתי לראשונה את שמו של הפסל האמן אנרי גודייה-ברז'סקה, שעליו עשה ראסל את "משיח פרא" המצוין.

ראסל נולד בסאותהמפטון ב-1927, בנו של בעל חנות נעליים. הוא עבד כצלם עיתונות ואז ביים כמה סרטים קצרים שהסבו אליו את תשומת הלב של הבי-בי-סי, ששכר אותו למחלקת התעודה. את סרטו הראשון עשה ב-1964, קומדיית סקס אוילית שאפילו קן ראסל הסתייג ממנה. אבל בסוף שנות השישים ותחילת השבעים הוא יצר סדרה של סרטי קולנוע מרתקים. כולם מושפעים ממוזיקאים, מאמנות ומאמנים.

ועכשיו לבשורות הטובות. הערב, וכל השבוע, יוקרנו בערוץ MGM סרטים של ראסל בטלויזיה. זו הזדמנות פז להכיר חלק (קטן) מיצירותיו. לצערי הרב, דווקא "משיח פרא", "טומי", "מצבים משתנים", "שדים" ו"ליסטומניה" לא יוקרנו, אבל למה לדבר על מה שאין, אם אפשר לדבר על מה שיש?

יום א'  1/1

22:00      צ'ייקובסקי           The Music Lovers

הסיפור המוזר אך האמיתי על חייו של המלחין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (1840-1893), או במילותיו של הבמאי קן ראסל : זהו סיפור על נישואיהם של הומוסקסואל ונימפומנית. ריצ'ארד צ'יימברלין (הציפורים מתות בסתר) מגלם את דמותו של גדול הרומנטיקנים במוזיקה של רוסיה במאה ה-19. גלנדה ג'קסון (נשים אוהבות) מגלמת את נינה מילוקובה הנוירוטית. השניים לא מפסיקים לעשות את המוות זה לזה, עד לקריסה הנפשית שלו וניסיון ההתאבדות. או אז יוצאת נינה מדעתה ומגיעה לבית משוגעים. קולנוע אקסטטי על סף הפולחן, כיאה לראסל. בריטניה 1970. 118 דק'.

 

ריצ'רד צ'מברלין, "צ'ייקובסקי"

יום ב' 2/1

22:00       ולנטינו       Valentino

כאן בחר ראסל בדמותו של רודולף ואלנטינו – הגיבור הרומנטי של הקולנוע האילם ואליל המין הגברי הראשון (שכפי הנראה היה בכלל הומוסקסואל בארון), מבעד לעיניו הייחודיות של קן ראסל. הסרט פותח בהלוויה של הכוכב כשסביב ארונו מתקבצות מעריצותיו, המאירות את תולדות חייו ברצף של פלאשבקים. הרקע: עולם הזוהר הדקדנטי של שנות ה-20 העליזות. פיטר סושיצקי, הצלם הקבוע של קרוננברג (אקזיסטנז), אחראי על הלוק ובתפקיד הראשי משחק רקדן הבלט הרוסי הגדול, רודולף נורייב, הומוסקסואל מוצהר (ומת למרבה הצער ממחלת האיידס ב-1993). בריטניה 1977. 128 דק'

 

יום ג' 3/1

22:00    מוח שווה מיליארד      Billion Dollar Brain

מייקל קיין (חנה ואחיותיה) וקארל מאלדן (חופי הכרך) מככבים במותחן ריגול שביים ראסל  על פי ספרו של לן דייטון (תיק איפקרס, משחק ברלין). קיין הוא סוכן MI5 לשעבר, שנאלץ להסתפק בכמה גרושים מעבודת בלשות פרטית. משימה חדשה שבה הוא נדרש להעביר חבילה להלסינקי, פותחת בפניו צוהר לעלילת קונספירציה בה מעורב מיליונר טקסני, ששואף להצית את המלחמה הקרה באמצעות מחשב-על מתוחכם. המסע מטיס אותו ברחבי העולם ומפגיש אותו עם סוכנת סובייטית סקסית, קולונל רוסי ושכיר חרב אמריקאי. אבל במי הוא באמת יכול לבטוח? אנגליה, 1967. 108 דק'

יום ד' 4/1

22:00    גותי      Gothic

שלושה מהגיבורים הגדולים של הרומנטיקה האנגלית: ביירון, המשורר פרסי שלי, ואישתו מרי שלי (היוצרת הגאונית שכתבה את "פרנקנשטיין") מתכנסים באחוזתו של המשורר בשוויץ, ומעלים באוב את החרדות האישיות ביותר שלהם. סרט אימה מסוגנן של קן ראסל שהוא כולו מחווה לגותיקה של המאה ה-19. עם: גבריאל ביירן, נטאשה ריצ'רדסון, ג'וליאן סנדס. בריטניה 1986. 87 דק'

 

יום ה'  5/1

22:00    למות בעד תשוקה          Crimes Of Passion

מעצבת בגדי ספורט (קתלין טרנר) מנהלת חיים כפולים ונהפכת בלילה לזונה מסתורית העונה לשם "צ'יינה בלו". אחד מלקוחותיה הקבועים, איש גרוש, מחליט שהוא אוהב אותה ונחוש לגלות מי היא באמת. באותו זמן כומר רחוב מטורף, שמסתובב בחלקים המוזנחים של העיר, מחליט להציל את נשמתה של צ'יינה מייסורי גיהנום. אט אט הוא הופך לקיצוני יותר ויותר בנסיונותיו, ועתה חייב הלקוח להצילה מידיו. עם: אנתוני פרקינס מ"פסיכו" וברוס דיוויסון.  1984. 107 דק'.

 

יום ו'  6/1

22:00    נשים אוהבות      Women In Love

דרמה. אהבה, בגידה ומוות בחייהם של שני זוגות מהמעמד הגבוה באנגליה של תחילת המאה העשרים. על-פי ספרו של ד.ה. לורנס. עם גלנדה ג'קסון ואוליבר ריד. 1969. הסרט זכה לפרסום אדיר בזכות סצינה חריגה של היאבקות גברים (אוליבר ריד ואלן בייטס) בעירום מלא ובשל משחקה של גלנדה ג'קסון שזכתה בפרס האוסקר לשחקנית ראשית.

היאבקות מיוזעת בעירום מלא. ריד ובייטס ב"נשים אוהבות", 1969

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • D.J MosheL  On 01/01/2012 at 20:07

    ב 6.1 יום שישי בחצות יש את טומי בסינמטק תל אביב
    וב 27.1 יום שישי בחצות יש את ליסטומניה בסינמטק
    כך שתוכל לחזור לעבר לפגוש את סרטי החצות בזמן אמיתי.

  • אודי ארליך  On 01/01/2012 at 20:24

    מרגש

  • יריב  On 01/01/2012 at 20:37

    ראית את "טומי" בגיל 12?
    מוזר, אתה מתאר את סצינת הרוק התקדם וההוויה הישראלית באמצע הסבנטיז, כשבעצם עפ"י הכרונולוגיה אתה ילד בן 11-13.

    • בועז כהן  On 01/01/2012 at 23:32

      באוגוסט 1976, כשראיתי את "טומי", הייתי בן 12 וחצי. כן.

      • יריב  On 01/02/2012 at 0:43

        צט, צט, צט…בבריטניה הסרט מוגבל לבני 15 ומעלה 😉

  • Yigal Fischer  On 01/02/2012 at 7:06

    הרבה מבני מחזורי יהנו לקרוא את הפוסט של בועז כהן.

  • קורא מסור  On 01/02/2012 at 10:59

    טומי – הסרט הראשון עם החברה הראשונה….
    עד היום יודע בע"פ את רוב המילים…

  • דוד שליט  On 01/02/2012 at 16:51

    אני זוכר את "נשים אוהבות" והרגעים של אלן בייטס ואוליבר ריד נאבקים בעירום. יכולת לשמוע סיכה נופלת באולם, היה ברור שרואים משהו שלא נראה קודם.
    אגב, גם צ'ייקובסקי הוקרן בסטודיו, אולם קטן שנפתח באותם ימים כבית קולנוע והיה מקדש לסרטים הכי טובים של התקופה – ביניהם הארורים של ויסקונטי, רסיסי חיים של רפלסון ומאוחר יותר הטנגו האחרון בפריז של ברטולוצ'י, כנראה במוגרבי הגדול הפנו אליו סרטים "אחרים". עם "טומי" כמובן הם כבר הרגישו בטוחים ךהקרינו אצלם.

    תודה על התזכורת, בועז

  • נטעלי  On 01/02/2012 at 17:34

    בועז, תודה רבה (גם) על פוסט זה – אתה מעשיר את עולמי.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: