השיר הכי חשוב שנכתב בעברית

 

יש שירים יפים, שירים מרגשים, אבל יש מעט מאוד שירי רוק בעברית שאפשר להגדיר אותם כ"שירים חשובים". מ-מ-ש חשובים. כל החבר'ה הוא שיר חשוב. המרירות הצינית המפוכחת והארסית שלו מנטרלת את הזעם האפשרי ומשאירה תמונת מצב חדה, ברורה וקרה לגמרי. דווקא הקור החריף הזה מהמם את התודעה כששומעים את "כל החבר'ה". יש מספר שירים שנכתבו ובוצעו בידי נשים ועוסקים באונס. ברוב המקרים (אצל טורי איימוס, למשל, או אצל קאט פאואר) הם טעונים בזעם נורא (ומובן בהחלט) או ברצון לנקמה או בנקמה ממשית.

יהלי סובול, סולן ומנהיג להקת מוניקה סקס, כתב דווקא בחוסר סנטימנטליות כשהוא חותך לגזרים את הפושעים ("הם מהסוג שהולך לקרבי, הם מהסוג שמרים את הדגל בטקסים בבית ספר ובתנועה") ואת הרופאים ("מקשיבים אם משהו זז בבטן, אבל לא מקשיבים ללבך") ובסופו של דבר גם את השופט ("השופט הקל את העונש, כי לא צעקת ולא היית בתולה") ובסופו של דבר את מערכת המשפט האטומה והאכזרית כולה ("החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה").

דומה שלא נכתב מעולם שיר רוק עברי שלוקח סוגיה משפטית כנקודת משען. שירי בתי משפט הם בדרך כלל מבודחים כמו ב"אדוני השופט" ("אדוני השופט, אדוני השופט, זאת האמת ורק האמת, אז למה אתה לי בית סוהר נותן? אינני אשם, אינני אשם") ומרוצים מעצמם ואפילו שמוליק קראוס, שהוציא אלבום שלם בשנת 1977 בשם "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל", בחר בטון מסטולי, קליל ולא מחייב.

וכך, "כל החבר'ה", שנכלל ב-1995 באלבום הבכורה של להקת מוניקה סקס, הפך לשיר חריג בתוך כל הרוקנרול העברי הלא מתחייב, רוב הזמן:

כל החבר'ה עברו בתוכך כאילו שאת רכוש ציבורי אבל הם לא מהסוג שהולך לכלא הם מהסוג שהולך לקרבי

הם מהסוג שמרים את הדגל בטקסים בבית ספר ובתנועה

הם למדו בצופים איך לקשור את החבל והרבה יותר קל לקשור בחורה

כל החבר'ה חוזרים כל לילה לביקור בתוכך

הרופאים מקשיבים אם משהו זז בבטן אבל הם לא מקשיבים לליבך

כי אין תרופה לאבן בנפש לזה אי אפשר לעשות הפלה

הרופאים מרוצים הניתוח הצליח ומעכשיו את לא חולה

כל החבר'ה הביעו צער שכל הסיפור הסתבך וחרטה וכל החרא

אז למה הם לא מפסיקים לחייך ?

כי השופט הקל את העונש כי לא צעקת ולא היית בתולה

החוק היבש לא נרטב אף פעם אפילו לא מדמעה של ילדה"

 

וככה אומר יהלי סובול, סולן ומנהיג להקת מוניקה סקס, על נסיבות הכתיבה של השיר: "כל החבר'ה היה הסינגל הראשון של מוניקה סקס מתוך אלבום הבכורה שלנו, "פצעים ונשיקות", ולכן בהתחלה הוא הושמע המון. ההד התקשורתי היה גדול. המרכז לנפגעות תקיפה מינית יצרו קשר איתנו, השתתפנו בקליפ שלהן, גבי גזית הזמין אותנו להופיע בטלוויזיה בתכנית האירוח שלו. אחרי זמן מה השיר נדחק אחורה על ידי שיר אחר מהאלבום, 'מכה אפורה', ומאז הוא לא מושמע יותר מדי".

האם זה, לדעתך, בגלל הנושא הטעון? הרדיו אולי מחפש טקסטים יותר כייפים?

"יכול מאוד להיות. אנחנו בתקופה שבה מחפשים אסקפיזם, ו'כל החבר'ה' הוא בדיוק ההיפך משיר אסקפיסטי".

איך החלטת לכתוב את זה?

"קניתי עיתון, קראתי את הסיפור שהרגיז אותי וזיעזע אותי. השיר נכתב מהר מאוד. לא עבדתי עליו זמן ארוך. הוא היה תגובה ספונטנית. צריך לזכור שלפני 15 שנה החברה הישראלית לא היתה כל כך אלימה כפי שהיא עכשיו וזה היה בהחלט מקרה חריג, של חבר'ה חזקים שניצלו בחורה חלשה".

היית מאוד צעיר.

"הייתי בן 21 ואני מודע לכך שכתבתי שיר שקשה להתעלם ממנו, הוא היה יוצא דופן מבחינת הנושא שלו והתוכן. זה לא היה נשמע כמו עוד להקה צעירה. מאותו רגע שהשיר יצא, לקחו אותנו ברצינות".

בוא ננסה לבדוק, בעצם, מדוע הוא היה ונשאר שיר כל-כך שונה.

"באופן כללי, החברה הישראלית מפוחדת, ובצדק – לחיים כאן יש אלמנטים מפחידים. אז מה שקורה לעדר מפוחד זה שהוא נוטה להתכנס לכיוון המרכז. כל הכבשים מתחרות מי תעמוד הכי באמצע, ומי תהיה זו שפועה במרכז העדר. יש שתי תגובות אפשריות לפחד. אחת זו קונפורמיזם והשניה אסקפיזם. או שאתה לא מרגיז אף אחד, או שאתה שר על דברים שלא קשורים".

שנים ארוכות סירבת לבצע את כל החבר'ה בהופעות. מדוע?

"היו תקופות ארוכות שלא התחשק לי לעשות אותו. בזמן האחרון אני נהנה לשיר שורות שעשויות להרגיז מישהו, לטלטל אותו, אז חזרתי אליו. המיינסטרים נהיה פה כל כך חנפני, שאני רוצה דווקא לשיר את זה".

 

יהלי סובול. צילום: אבי נתן

החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מתי ג'י Matt Gee  On 04/15/2011 at 16:08

    גם אותי הסיפור ההוא די הרגיז, ועדיין מרגיז.
    העניין הוא בכך שחבר'ה מהסוג ש"הולכים לקרבי" או שהיו בקרבי, ושהועמדו למשפט על אונס, זוכו ברוב הפעמים, שו שסתם עונשם הומתק, ולו רק בגלל העובדה שהם קרביים, ע-לק "מלח הארץ".

    מכיוון שפתיחת קבוצה בפייסבוק נגד אנשים כאלה זה רעיון שלא מביא כל תועלת, הדרך היחידה שאני מכיר זה פשוט להשפיל מישהו דווקא בגלל שהוא היה קרבי.

    לי אישית אין בעיה עם צה"ל… אבל אני יודע מנסיון שטיפוסים שכאלה קל מאוד להשפיל.

  • זוהר  On 04/15/2011 at 16:25

    גברים רבים מחייכים, חושבים שתמיד מגיע להם.
    הולכים לקרבי, נראים מצ'ואים. יותר מ-15 שנה אחרי, כלום לא השתנה. כלום. גברים רבים מתחילים עם נשים ברחוב, משפילים אותן, מרימים עליהן יד – ואפילו לא מתנצלים על זה.

    החוק היבש לא נרטב אף פעם, ובינתיים כל כך הרבה דמעות יורדות. כל כך הרבה ילדות בוכות.

  • נערת הטבע  On 04/15/2011 at 17:11

    גם לדעתי יש להעניש בחומרה טיפוסים נאלחים מהסוג שהולך לקרבי – אם הם מבצעים מעשים כאלה.
    ודווקא העובדה שהם היו בקרבי – דווקא בגלל זה יש להעניש אותם בחומרה גדולה פי אלף – כדי שיבינו שהעובדה שהם קרביים לא יכולה לשמש כקרדום לחפור בו.
    ומה יקרה אם יותר אנשים שהיו בקרבי יקבלו עונשים קלים? זה רק יביא לכך שיותר קרביים יתפתו לאנוס ולהתעלל בבנות חסרות ישע.
    האנשים האלה הם נבלות וגם אני הייתי מטפלת בהם באכזריות אם היתה לי הזדמנות. הייתי מביאה להם שוקים חשמליים עד אין סוף. גיהנום זה עונש קל לעומת מה שהיו מקבלים ממני.

  • סער ליבן  On 04/15/2011 at 17:28

    מעולה.
    פוסט חזק
    ואכן שיר חשוב מאוד.

  • גיל  On 04/15/2011 at 17:29

    צריך לציין שהשיר לא נכתב על האונס בשמרת למרות שרבים מייחסים אותו אליו (לא שזה ממש קריטי). בכלל, האלבום הראשון של מוניקה סקס הוא אלבום מופת לא? אחד האלבומים הכי טובים שיצאו כאן אי פעם לטעמי.

  • itamarzo71  On 04/15/2011 at 18:42

    אכן, שיר חזק וחשוב

  • גלית א'  On 04/16/2011 at 11:45

    זה יפה שיהלי סובול אומר שהמיינסטרים נהיה חנפני. ומה האלבום האחרון של מוניקה סקס?!

  • אורן  On 03/01/2012 at 9:04

    חייב להגיב בשביל לקלקל את החגיגה ולומר שבעיניי השיר הזה הוא שיר חנפני, מלוקק וחסר אותנטיות.
    השיר הזה נכתב לפי נוסחא – מסמן מטרה שקל לשנוא (קרבי זה הרי דגל אדום, כיבוש וכו'), נערבב עם קורטוב אונס בשביל הסימליות והפרובוקציה, נתייחס למקרה שקרה, קמצוץ תחכום מילולי (לקשור חבל/בחורה) והופ – שיר חתרני, עלק. שבלוני. ילדותי. מתאים לשיר טרום אלבום בכורה. בטח שאי אפשר להשוות אותו לשירי האונס של טורי איימוס או אמנדה פלמר.

    מצד שני, גם מכה אפורה (שיר נפלא) הוא כזה – לקחו את נוסחת הסיפור הרזה ועשו שיר.
    איך שר שלומי שבן – "אני לא בטוח איפה – איפושהו שמעתי את כל זה. פעמיים".

    http://www.sciencefriction.net/blog/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: