אהבה משוגעת. אהבה עד מוות

עטיפת האלבום

אהבה רומנטית מאופיינת בגעגועים עזים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו. כאשר האהבה אינה ממומשת, היא יכולה להיות גם מכאיבה ולא נעימה וטרגדיות רבות עוסקות באהבות בלתי ממומשות ותוצאותיהן. הפסיכולוג ויקטור פרנקל ראה באהבה פן של תופעה אנושית ייחודית והיא, היכולת של האדם להתעלות מעבר לעצמו ולהתכוונן למשהו מחוצה לו. שקספיר ראה באהבה סוג של מחלת נפש וטען כי יש לקשור את המאוהבים ולהצליף בהם, עד שיירפאו. ידוע על סוגים שונים של אהבה, כולל אהבה סדיסטית, כשהאוהב מבטל את מושא אהבתו כלפי עצמו. האוהב מעצים את אישיותו בכך שהוא "בולע" את הזולת ובכך גם שולט עליו, מכיוון שהוא רואה בו מכשיר להעצמה אישית ולבריחה מהחדלון ושאלות הקיום שלו".

(סטנלי שכטר, חוקר. 1971).

שכטר כתב את "תאוריית הריגושים" שלו בדיוק 10 שנים לפני שקרה המקרה שזיעזע את העולם.  בקיץ של 1981 סטודנט יפני, אדם בשם איסיי סאגאווה, רצח את חברתו ההולנדית רנה, ואכל את בשרה. סאגאווה טען שעשה זאת "מרוב אהבה".  השניים למדו ספרות צרפתית בסורבון שבפאריז. מעשהו מעורר הפלצות עורר הדים וסקרנות בכל העולם, אבל ביפן סאגאווה הפך לסלבריטי, מסיבות שרק מומחים לתרבות הארץ השמש העולה יוכלו להסביר. הרוצח הקניבל הסביר את מעשהו בכך ש"אני חלש, מכוער וקטן" (גובהו היה 152 ס"מ בלבד) ו"ההולנדית היתה יפה ובריאה וחשבתי שזה יכול לתרום לי, גופנית ובריאותית, לאכול אותה". הוא נשפט למאסר בצרפת, אך כיום הוא משוחרר וחי בטוקיו ואף פירסם ספר על מעשהו הנורא ועל רוצח סדרתי אחר, שפעל בעיר הולדתו, קובה שביפן.

בשנת 1971, השנה שבה פירסם פרופסור שכטר את התאוריות שלו על התאהבות ואהבה, יצא אלבום הבכורה של שלמה גרוניך ("למה לא סיפרת לי", 1971). אחד השירים באלבום ההוא נקרא "רוזה מרציפן". המילים של שולמית לפיד דיברו על אהבה שבה האוהב אוכל את המאוהבת

"אני אוכל אותך"
מקס אמר לרוזה
את הידיים אכל אכל
ואת הרגליים אכל אכל
מרוב אהבה" 

באותה שנה ממש שבה רצח הסטודנט היפני המטורף את חברתו, נכנסו חברי להקת "החונקים" לאולפן, יחד עם המפיק האגדי טוני ויסקונטי. הם טענו שהסיפור המוזר והנורא על האהבה והרצח השפיע עליהם. הם רצו ליצור, בו-זמנית, תקליט שיחקור את נושא האהבה הקיצונית אבל גם תקליט שיפוצץ את מצעדי המכירות. בחברת "אי.אם.איי" אמרו לויסקונטי בהתרגשות, שעליו לעבוד על כל שיר ושיר באלבום, כאילו הוא הולך להיות מגה-להיט ושכסף לא יהווה בעיה. התחושה בהקלטות היתה שהסטרנגלרז עומדים בפני משהו מיוחד במינו.

 ויסקונטי לקח את ההנחיה ברצינות הראויה. התוצאה: 10 מ-11 השירים (המעולים) שבאלבום לא הפך אפילו ללהיט בינוני, אבל שיר אחד  בשם "גולדן בראון" היה לאחד הסינגלים הנמכרים בתולדות חברת EMI והגיע למקום ה-2 בבריטניה ולמקום ה-3 בארה"ב, כשהוא נושא על גבו את האלבום כולו.

 

אלא ש"גולדן בראון", על אף יופיו המסחרר, עמד כמשקולת למרגלות האלבום הזה, השישי של הסטרנגלרז. מעטים מדי הם האנשים שהעמיקו לתוך רצועות התקליט המושלם, כדי להבין שהוא עוסק באהבה, מנקודות מבט שונות. "לה פולי" (הטירוף) עוסק באהבה המוזרה, הקיצונית, העצובה, המוכה, השבורה, האופורית, הסימבולית, והוא מצטט ביד רחבה מז'אק פרוור ("אהבת בשרים היא אהבה ללא מוצא") ומסרז' גינסבורג (""האם נוכל פעם לדעת היכן מתחיל שוויון הנפש וחוסר העניין שלנו באישה שאהבנו?") וכמובן באהבה הקטלנית, הפסיכוטית בשיר הנושא של האלבום, "לה פולי" שמושר בצרפתית, שמבוסס על סיפורו של סאגאווה.

 "לה פולי" הוקלט, נערך ויצא לשוק במהירות שיא. באוקטובר נערכו ההקלטות וב-9 בנובמבר 1981 הוא כבר יצא לחנויות. המבקרים לא הבינו אותו. להקת הפוסט-פאנק תפסה כיוון אינטלקטואלי, יצרה אלבום קונספט, מורכב, עמוק, עגמומי ולעתים מוזר. עם השנים הצטלל בתודעה מעמדו של התקליט והתחזק באופן כללי מעמדה של הלהקה שיצרה אותו כאחת מהלהקות האנגליות החשובות והטובות יותר שנולדו מהפאנק. "לה פולי" נשמע היום שלם ומוצלח מכפי שנתפס בעת יציאתו והוא רלוונטי יותר מאלבומים רבים שזכו לשבחים גדולים.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • sivi  On 04/12/2011 at 14:49

    כשאתה טוב אתה טוב, אין מה לעשות. ואתה מעולה – אתה לא רק טוב – בכתיבה על נושאים שקרובים לליבך.

    ילדותי עברה עם "החונקים" והצליל של הגיטרה החשמלית (אם אני לא טועה) מתוך גולדן בראון, עכשיו חורש לי את המוח בנעימי שהוא עושה לי.

    אני אגיע הביתה ואוציא את התקליט, אין כמו רחשי המחט ברגעים הראשונים לפני שהרצועה מתנגנת.
    שום DVD וMP לא עושים לי את זה, כמו אותו רחש שמושך אותי בחוטי קסם להקשיב למוזיקה.

    sivi@sivi.com

  • דרור, לונדון  On 04/12/2011 at 15:34

    קיץ 1985, בן 25, 'רוק באתונה', איצטדיון הכדורגל של פאנאתיניקוס, 40,000 צופים, חום אימים, שני לילות, 26 – 27 ביולי: הקיור, מועדון תרבות, דפש מוד, הקלאש, נינה האגן והחונקים- אחד יו קורנוול, בחולצה שחורה, עם 'מידנייט סאמר דרים' ו'גולדן בראון', בסיסט חצי עירום המתפתל ללא הרף, ומתופף כלוא בתוך תפאורת בית ספר יסודי, העשויה סדינים לבנים. הקיץ של חיי.

    drorgur@gmail.com

  • מתי ג'י Matt Gee  On 04/12/2011 at 15:37

    פוסט Pאנק? אני לא מתפלא מדוע המבקרים לא הבינו את האלבום.
    הסטרנגלרז לא היו מעולם להקת Pאנק… איאן אנדרסון (ג'טרו טול) אפילו הפליא פעם להגדיר אותם
    כ"להקת רוק מתקדם במסווה של Pאנק".

    mattgeee@yahoo.com

  • הגברת מן הצפון  On 04/12/2011 at 17:02

    LA FOLIE

    …"לקשור את המאוהבים ולהצליף בהם"… מכות טעם בשרים משמעות מהות אהבה עד לא ידע..?

    פעם בשנות השמונים הייתי בהופעה של ה"סטרנגלרס" לא ישנתי כל הלילה.

  • שולמית ניר  On 04/12/2011 at 20:27

    ממש אוהבת איך שאתה מתחיל ברעיון ומסיים בצליל היסטורי מכוון.משובח כל כך.תודה.

  • רוני  On 04/12/2011 at 22:41

    Stranglers תמיד יהיו בשבילי Midnight summer dream, חיוך מרוח וזכרונות טובים.
    בועז, כמו תמיד. פוגע. תודה.

  • נעם אשד  On 04/12/2011 at 22:49

    אכן טוב שחזרת ,
    אני זוכר מאוד לטובה את האלבום FELINE שיצא אחרי ואת ההופעה המדהימה ב87בסינרמה , בשיא תהילתם בסיבוב של ALWAYES THE SUN המאוס , נתנו בראש עם סט מכל הזמנים ושיניים חשופות.
    למי שלא מכיר כדאי לשמוע את הביצוע שלהם ל WALK ON BY.

  • dimprusue  On 04/13/2011 at 6:19

    השיר גדול כמובן.אבל לגבי כל שאר המידע שהוספת לי פה, זה ממש מרתק.
    כמובן שלא נותר לי אלא לרוץ ליו-טיוב,
    אצלנו הסטרנלרס הוגדרו על ידי: "פופ" ולכן חוץ מלאהוב את golden brwon
    במיסתרים, לא התעסקתי עם התקליט.
    תאשים את יואב קוטנר הוא היה אבי הרוחני המוזיקלי, ואני הייתי כת עיוורת ומשוגעת:) ואני מודה לו עד היום כמובן.

  • נתן  On 04/13/2011 at 20:29

    את האלבום הזה קיבלתי בקסטה ממי שהפך לחברי הטוב ביותר, רון. זה היה בכיתה ט'.

  • avha  On 04/16/2011 at 6:26

    פוסט נפלא.
    לא הכרתי את לה פולי של הסטרנגלרז (חוץ מגולדן בראון,כמובן),
    אשמח מאד לטעום אותו.

    • בועז כהן  On 04/16/2011 at 6:29

      מומלץ מאוד לטעום אותו.

      עכשיו, במלאת לו 30 שנה, הוא בשיא פריחתו.
      (-:

      • avha  On 04/16/2011 at 6:49

        אוקיי.



  • tipid1  On 01/14/2012 at 15:14

    פוסט מעניין מאוד

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: