דצמבר. פאריז. רחוב סנט אנטואן

בינתיים, בתחנת הרכבת התחתית…עם רצון לעוף

עם טעם של קפה אלכוהול סיגריות וקרח בפה

נזכר בילדות

משחקים עם אחותי בחדר הישן

הקטן

ברחוב סנט אנטואן

פתחו את שוק הפרחים

שמעתי מנגינה עצובה

פסנתר של שופן

מאחד החלונות המקושתים

ילדה מנגנת תרגילים למתחילים

פורטת על לב פצוע באצבעות כושלות

מתגעגע לבתים מסוידים בלבן

לארטיק מישמש נוטף לאורך הטיילת

חופש ועיר שיש בה מעט אנשים

שמש חורף שמלטפת את הפנים

פני הילד המחייכות שלי

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Dhyan (AKA Utopain Fragments)  On 06/09/2010 at 19:24

    יפה
    אהבתי את הילדה ושוק הפרחים

    והבית. שמש חורף זה מצרך נדיר..

    משחקים עם אחותי בחדר השינה – זה כבר יכול להקרא באופן קצת מוזר..

  • שולמית ניר  On 06/09/2010 at 19:42

    אוף אתה.

  • יעל/אוסטרליה  On 06/10/2010 at 11:41

    אתה כותב פה 2 תיאורים מזמנים שונים בחייך
    אחד זה הילדות שלך
    והשני לא מובן לי באיזה שלב בחייך
    התאורים פה הם עילאיים
    רגישים מאוד
    מה שכן אני יכולה להגיד זה
    שאתה רק משתבח כמו יין טוב 🙂

  • אורה גור אש  On 06/10/2010 at 14:08

    אוחחח…רח' סנט אנטואן, שוק הפרחים, ניחוח הקפה וסיגריות ג'טן
    מנגינת פסנתר של שופן ושדרת העצים בצילום,
    אוחחח… ממש שירה.
    מה צריך עוד?

  • avha  On 06/11/2010 at 10:29

    להיות תלוי בין העיר הלבנה לעיר באפור,
    בין עבר להווה,,
    הרגשה מוכרת

  • chellig  On 06/11/2010 at 14:20

    נורא יפה.

  • רוני  On 06/12/2010 at 15:18

    איזה יופי, בועז.

  • טוני  On 07/15/2010 at 17:12

    החמימות שמשתלטת על הגוף כשקוראים כל דבר שאתה כותב…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: