אמא שלי ואני. גן התקוה. 1964

 

אני זוחל על הדשא של גן התקוה. אני מניח שהשנה היא 1964. אמא שלי לצדי. בת 25, בתמונה.

הכל פתוח. צילום שחור לבן.  טבע.  אמצע שנות השישים. אחרי רצח קנדי, אבל לפני מלחמת ששת הימים. הביטלס כבר כובשים את העולם. אפילו אמא שלי, שהאזינה כמעט אך ורק למוזיקה קלאסית, נכנעה לקסם של פליז פליז מי. תקליט הבכורה של הליברפולים.

1964. מוזר שאנחנו לא זוכרים כלום, מהגיל המוקדם שלנו.  אני אוהב את הצילומים הישנים האלה. יש בהם סוג של עולם ישן. כמו גלקסיה אחרת.  יש בהם אהבה.  במתחם הרכבת הישנה, בנוה צדק, יש צילומי סלבריטיז בשחור לבן, תערוכה מסקרנת מאוד שטרם ראיתי, אבל מהכתבה במוסף הארץ הבנתי שהצילומים האלה משמרים את הקסם הישן ההוא.

1964 זו השנה של מריאן פיית'פול בת ה-18, שפורצת עם שיר שכתבו לה מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס. כשהדמעות זולגות. מריאן היתה יפהפיה עוצרת נשימה בשיא פריחתה, עם קול פעמונים. היא נשארה אישה יפה גם אחרי ההרואין והמשברים והקול שנשרט, נסדק, נחרך ונצרב – ועדיין נותר רלוונטי לעולם החדש, של שנות השמונים, התשעים, ובכלל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל /אוסטרליה  On 05/10/2010 at 17:05

    קודם איזה מתוק שהיית קטן ואיזה רעמת שיער מבריקה.
    ואמך האצילית לידך. ממש מרגש.
    אני חושבת שיש לשמר את כל התמונות שלנו מהעבר.
    לשים אותם באלבום מיוחד ומידי פעם להסתכל עליהם
    עם המשפחה ולספר על כל תמונה.
    נוסטלגיה בהחלט.
    אני אהבתי את מריאן לפני כל הסמים היה לה קול אדיר
    אבל היום כבר ממש לא.
    למי שכן נשאר קול אדיר זה לג'וני מיטשל וג'ודי קולינס
    תודה ששיתפת

  • אורה גור אש  On 05/10/2010 at 17:20

    אכן תמונה יפיפיה שלכם, שלך בועז התינוק המקסים הטוב והמתוק,
    ושלה, אמא אולי היפיפיה והחכמה והכובשת לבבות….כמה יפים
    ונפלאים היו השנים ההן, השנים בשחור-לבן…

  • איילת  On 05/10/2010 at 21:34

    אמא שלך היתה כ"כ יפה, גם כשהיתה צעירה (רואים) וגם כשכבר היתה מבוגרת.
    בהחלט שימרה את הקסם שלה. עד היום, בעצם. כי הנוכחות שלה מורגשת עדיין כשנכנסים לבית הוריך, וגם אצלך, בכל דבר שאתה כותב. ללא שום ספק.

  • עידית פארן  On 05/11/2010 at 4:04

    היא היתה אישה יפה מאוד אמא שלך.
    (וזה נראה שאתה נחוש לתפוס פרת משה רבינו אם היא מסכימה או לא)

  • בועז כהן  On 05/11/2010 at 4:06

    כן. היא היתה אישה יפה מאוד. זה נכון.

    וחכמה במיוחד גם.

  • גיא וינטרוב  On 05/11/2010 at 6:29

    בועז, זו "הגבעה" ביד אליהו? אם כן, ביליתי שם הרבה מאוד בילדותי. סבתא שלי עדיין גרה לא רחוק משם.

  • בועז כהן  On 05/13/2010 at 19:52

    זאת לא הגבעה ביד אליהו. זהו גן התקוה, בשכונת התקוה.

  • avha  On 05/15/2010 at 5:11

    אנחנו זוכרים, אבל לא בתודעה.
    הזכרון צרוב בנו.

    התמונה מקסימה!

  • llaliiblue  On 09/04/2012 at 12:20

    איזו תמונה מקסימה! גם הסרט בשיער:)

    אין כמו תמונות ישנות. אין כמו עולם בשחור לבן. אני כמעט שלא מצטלמת היום, שום תמונה לא מוצאת חן בעיני. חבל, בעוד כמה שנים אני עלולה לאהוב את התמונות של היום. ככה זה עם תמונות של פעם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: