החדר של מיה, ויה קסטל מורונה 21, מילנו

הנה החדר של מיה והנה אני

הנה אני. בן 22 וחצי. מילנו היא השער לעולם. לחיים חדשים. אחרים. אחרי הצבא. מחפש אהבה ללא פחד, תשוקה ללא אכזבה, כמו שתומס מאן ביקש את החיים מחדש. את אגם השלווה או הר הקסמים, את הים של ונציה ואת יופיו של הנער, את תחושת העלומים, הנעורים, החיים.

מה היה שם, בחדר של מיה? דוראן דוראן, בעיקר. אבל גם פיטר גבריאל, קוקטו טווינס, סמית'ס וקייט בוש, פליטווד מק, טוק טוק ואיזה תקליט נידח של מצעד הגשם.

מסע באירופה שמתחיל במילנו. סתיו שזור עלי שלכת אדומים וצהובים בפרברים. בקבוקי יין אדום ופיצות, לחם פריך ומתפצח וחבילות של חמאה ושמן זית ועיגולי גבינה. מילנו. 1986. סוף הקיץ, תחילת הסתיו. מיה. אמא של מיה. התינוק המתוק החדש של אמא של מיה. זמן שנמתח כמו צבע ניגר על בד.

אחר כך רכבת לילה, באמצע הלילה, ורונה, ונציה, ציריך, בזל, פריז, לונדון. הו, לונדון. שם היה שי והמון אלכוהול וצחוק מטורף עד הבוקר והופעה בלתי נשכחת של פליטווד מק בוומבלי. מצלמה שהגנבתי והנצחתי בה את סטיבי ניקס. כולם אמרו שהיא שרמוטה, אבל אני אהבתי אותה. זהו סוף הזיכרון.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חמרמורת  ביום 01/17/2008 בשעה 18:23

    כן, היו זמנים. יפים, תמימים, שמחים.

    השאלה היא האם נוסטלגיה זה טוב או רע?

    וזאת שואלת אחת עם או.סי.די מטורף על העבר.

  • מיכאל  ביום 03/14/2010 בשעה 9:25

    גם בתצלום בן 22 וגם בתצלום פרופיל שלך….
    מעניין. כנראה שיש לך את הגנים של הורשיו קיין

  • אורי  ביום 03/14/2010 בשעה 11:15

    אבל מזכיר לי אסוציאטיבית את השיר הבא של פול קלי:

  • שרון רז  ביום 03/14/2010 בשעה 12:04

    סיימון לה בונבון בועז
    מילאנו, מילאן או אינטר… כתבת יפה, במיוחד דיברה אליי כל הפיסקה הראשונה, על החיפוש הזה, אולי תמימות שיש דבר כזה מושלם
    גם כל השאר כתוב יפה כהרגלך כמובן
    סטיבי ניקס? שרמוטה? אתה לא מתבלבל עם קורטני לאב?…
    אני שומע עכשיו את גולדפראפ החדש והוא נפתח ונשמע קצת כמו שנות השמונים, קצת כמו פליטווד מק באייטיז, ולא אוהב אותם כל כך, מוזר

  • יעל אוסטרליה  ביום 03/14/2010 בשעה 13:04

    הלו שרון נא לא לצחוק על הלהקה האהובה שלי דוראן דוראן היו זמנים שהם באמת היו טובים
    :)))))))))))))))
    בועז נראית גם בגיל 22 לא רע בכלל
    ואני אומרת
    לך על ספר
    כולם מחכים לזה

  • ענת  ביום 03/14/2010 בשעה 15:02

    עם יעל מאוסטרליה – רוצים רומן, נקבל גם קובץ סיפורים קצרים, קצרצרים, מכתמים.
    וברצינות – אתה צריך למצוא דרך לכרוך את כל השפה המופלאה הזו שלך, כל הרגש, ומה שאתה עושה איתם, לעצב עטיפה, לשים בר-קוד מאחורה. אחר כך כמה ראיונות פה ושם ופה.
    משהו שאפשר להחזיק בידיים, אליו אני מתכוונת
    🙂

  • אליענה  ביום 03/14/2010 בשעה 16:23

    בועז אתה נפלא.
    חסרת לי בזמן האחרון ואיזה כיף שחזרת.

  • אסף  ביום 03/17/2010 בשעה 2:00

    איזה יופי איזה יופי איזה יופי.

    הזכרון היחיד שלי ממילאנו: הופעה של סוניק יות', 2008. היתי בגיל שלך. אין חדש תחת השמש.

  • avha  ביום 03/25/2010 בשעה 6:39

    אני מסכימה עם הבנות בנוגע לרומן(אם כי יש הוכחות טובות יותר מהפוסט הזה. היה אחד שנראה כמו התחלה של..לא זוכרת איזה. בכל אופן, זכור לי שהגבתי בנושא)

  • llaliiblue  ביום 09/04/2012 בשעה 14:41

    "זהו סוף הזכרון" 🙂 עשית חיוך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: