גם כשלא אהיה לצדךָ, להזכיר לְךָ

 

 

 

בדצמבר 1993, יום הולדתי השלושים. אמא שלי נתנה לי מכתב. הנה הוא. כלשונו

 

letter from mother 1993

 

 

בועז יקר שלי,                                                                  20 בדצמבר 1993

אני כותבת לך משהו שייראה לך כמעט ברור מאליו, אבל חשוב לי לומר אותו.

בועז שלי, צריך ליהנות, לחיות טוב, לא לחשוב, לא להתחשב במוסרנות כובלת, במוסכמות או באי-נעימויות, לא לחשוב מה יאמרו אחרים. האחרים תמיד ינסו ליצוק מים על האש שבך.

צריך לטעום דברים, לדעת נשים, לחוות דברים. צריך לראות עולמות, להרחיב דעת, לא להסס לגעת – כי כשאני הייתי בת 30 חשבתי שהעולם מחכה לי ויש לי זמן,

אבל אז באה המחלה…

בועז שלי, אני רוצה שלעולם לא תעצור ותהסס ותדחה סיפוקים ומימוש אפשרויות, כי אף פעם אין לדעת מה יוליד יום, וחיים שלא נוצלו, יחלפו ויעברו,

ובכל יום עליך לחשוב שזהו היום הראשון בשארית חייך, ועליך לעשות משהו טוב למען עצמך. ללמוד, לקרוא, לצחוק, להתפעל, לאהוב, להיאהב.

אני משביעה אותך לעשות זאת, גם כשלא אהיה לצדך, להזכיר לך.

שלך, אוהבת,

אמא"

 

 

אמא אולי ובועז בן השלוש. 20.12.1966

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תמי  ביום 12/21/2009 בשעה 16:46

    מרגש מרגש מרגש.
    כמה נכון, כמה חכם וכמה אוהב המכתב הזה
    וכמה מעט הזדמנויות יש לנו לשמוע כזה מסר ובמיוחד אולי מהורינו
    "לא להסס לגעת"

  • ח ל י  ביום 12/21/2009 בשעה 17:20

    איזה אמא.

  • שלומית  ביום 12/21/2009 בשעה 18:30

    צריך לדעת למי להוולד

  • עפר  ביום 12/21/2009 בשעה 21:06

    זה הכוח במילים כתובות שמצליחות לדבר כל כך ברור ומדויק מהעבר. נשמעת אמא מופלאה

  • אורה גור אש  ביום 12/21/2009 בשעה 21:16

    ולקרוא ולשנן את המילים שלה, בכל יום,
    שלוש פעמים , כמו תפילת שחרית, תפילת מנחה, ותפילת ערבית.
    כמה נכון, כמה חכם, כמה חשוב!
    החיים קצרים. לנצל כל רגע.
    מחבקת אותך ילד שלי, ילד של אולי.

  • אתי  ביום 12/21/2009 בשעה 21:17

    תרשה לי לאמץ אותו לעצמי. ככה, כמו שהוא.

  • יעל שכנאי  ביום 12/21/2009 בשעה 21:21

    בועז,
    אשריך שזכית.
    כואב הלב שהיא לא נשארה איתך שנים ארוכות.
    יומולדת שמח, בועז, בימים האלה, שהעצב מעורב בו עם השמחה.

    וכמה היא יפה, אמא שלך. יפהפייה.

  • תמי  ביום 12/21/2009 בשעה 21:32

    את המכתב הזה צריך לתת לכל הילדים בעולם.
    איזה אנטי קליימקס לאמא שלי. בורכת

  • אליאן קינן  ביום 12/21/2009 בשעה 21:42

    בוכה. רק בוכה. מהחוכמה שלה. מהפירגון שלה. מהאהבה שלה. אני בוכה.

  • יעל אוסטרליה  ביום 12/21/2009 בשעה 21:55

    מכירה אותך כבר שנתיים
    וכמה שלמדתי ממך מהרדיו, מהפוסטים בקפה ומלונדון
    כל כך הרבה
    אני חושבת שאמך מסתכלת מלמעלה ורואה איזה ילד מחונן יצא לה.
    כשקראתי את המכתב של אמך זלגו לי דמעות בעיניים כי היא כל כך צודקת ומי כמוני יודעת מזה בריאות ומזה להלחם כל יום במערכת החיסון שלי מי כמוני יודעת שדברי אמך כה נכונים
    פיספסתי ביום את יום הולדתך אבל לא נורא
    האיחולים נמצאים במייל בקפה
    אבל אומר גם כאן
    מזל טוב בועז
    ואת כל הטוב שבעולם

  • אלינור ברגר  ביום 12/21/2009 בשעה 22:09

    "The empty arms of yesterday Are now a memory "

    שבר את לבי לרסיסים קטנים, המכתב של אמך. איזו אישה מיוחדת..אני בטוחה שהיא מביטה בך מלמעלה, והיא גאה לגמרי בילד שלה

  • שרון רז  ביום 12/21/2009 בשעה 22:18

    יש לי ממש דמעות בעיניים
    היא כתבה לך מכתב ברכה מדהים בועז
    אישה רגישה וחכמה היא היתה, לפי הכתוב כאן, ולא רק לפי מה שאני יודע
    באמת זכית, וזה מרגש שאתה שומר איתך בראש ובלב את הדברים

  • יוסי מפ"ת  ביום 12/21/2009 בשעה 22:21

    כמה חוכמה. כמה יפה.
    תזכורת עצובה ומרגשת עד מאוד. תמשיך לאחוז את החיים בתשוקה גדולה כפי שאמך ביקשה.

  • ויק  ביום 12/22/2009 בשעה 0:28

    להדפיס ולשמור,
    לזכור.

    אשריך שנכחת ימים רבים בחיקה,

    ויק

  • שולמית  ביום 12/22/2009 בשעה 0:46

    כמה חכמה כמה יפה ואהבה נקיה כל כך.
    משפט כזה
    האחרים תמיד ינסו ליצוק מים על האש שבך
    הוא יהלום נפלא לשאתו
    ואתה
    נושא אותו בעדינות יתרה.
    נדירים האנשים שאוחזים בקצה הכאב והאושר בו זמנית.
    היום הזה הוא סימן בעיני
    להיותך כזה.
    מזל וטוב והרבה בועז.
    העיניים הדומעות מהמילים שלך
    והשמחה שאתה מביא באנשים באופטימיות ובקסם יומיום
    נולדו ממנה וחיים בך.

  • עידית פארן  ביום 12/22/2009 בשעה 6:28

    אני צעירה ממך בשנתיים (בערך) וקראתי את המכתב הזה כמה פעמים
    וכל מה שחשבתי עליו
    הוא מכתב שכתבתי לאחד הבנים, כשהתבקשתי
    (כשהם נסעו לפולין במסגרת הצופים)

    ושיש הרבה מה ללמוד מדברים שאמא שלך כתבה לך
    "צריך לטעום דברים"

    ושאתה בר מזל שהיא השאירה לך את המילים האלה

  • אני  ביום 12/22/2009 בשעה 7:28

    תיקון

    הכוונה – לי אין קשר כזה עם אמא שלי

  • רינת אבוטבול  ביום 12/22/2009 בשעה 8:47

    שובר לב ומדהים גם יחד. הלוואי שאני אהיה אמא כזאת לילדים שיהיו לי..

  • sivi  ביום 12/22/2009 בשעה 9:38

    צמרמורת.

    כן, תמיד יהיו מי שינסו לחסום את היצירתיות, הפראיות את היכולת לקחת מהחיים.

    אסור להיכנע להם.

  • שי טוחנר  ביום 12/22/2009 בשעה 12:49

    וגם נכון ואמיתי

    יהיה זיכרה ברוך

  • נבט חיטה  ביום 12/22/2009 בשעה 13:53

    אמיתי, נוגע ללב, מרגש.
    אשרייך שזכית ובורכת באמא נפלאה.

    מודה שאני מזילה דמעות עכשיו.
    חושבת על אבא שלי.
    בלי הרבה מילים הוא הניע אותי לעשות, לא לוותר, לנסות ולחוות. להעיז.
    והגעגועים רק מתעצמים.
    חיבוק גדול.

  • Jack-In-Box  ביום 12/22/2009 בשעה 23:34

    נראה שאמא שלך הייתה באמת משהו מיוחד. זה לא נשמע כמו מכתב מאמא.
    אותי זה הדהים.

  • שלומי  ביום 12/23/2009 בשעה 9:56

    אין כמו אמא

  • שירה פלדמן  ביום 12/23/2009 בשעה 14:54

    כאילו נבואי. כאילו היא ידעה. מכתב מדהים. עוצר נשימה. קראתי ובכיתי וקראתי שוב ובכיתי שוב. וחזרתי. ושלחתי לחברות. היתה לך אמא יוצאת דופן

  • D!  ביום 12/23/2009 בשעה 20:47

    for sharing these with us. a great message and it seems you grew up to live to it..

  • D!  ביום 12/23/2009 בשעה 20:50

    happy birthday
    wish you many years of inspiration and and creativity

  • מני  ביום 12/23/2009 בשעה 22:14

    מקסים ומרגש, מזל טוב

  • גלית חתן  ביום 12/24/2009 בשעה 15:36

    מסכימה עם כל מילה של אימא שלך. אישה חכמה
    אבא שלי תמיד אומר לי דברים דומים
    ואני משתדלת ליישם 🙂

  • שרון  ביום 12/24/2009 בשעה 15:51

    מרגש כ"כ
    תמצית האמהות והלוואי שהייתי זוכה לתמיכה כזו תמיד ולבטחון כזה מאמא מחבקת
    למזלי אחרי שנים של יחסים לא פשוטים אני חווה תיקון איתה בחייה.
    עורר בי המון התרגשות וצורך לעשות מבלי להציב מחסומים ופחדים,
    אלא פשוט לפעול באמונה, באהבה ובבטחון

    • לילך  ביום 05/05/2011 בשעה 21:14

      בצ'יטוטי בבלוג "נתקלתי" במכתב מאמך. אמנם הפוסט הוא מלפני שנתיים כמעט, אבל דברים כאלו הם תמיד רלוונטיים.
      כל התגובות לא יצליחו לתאר את הקשר המדהים והמילים המדהימות שנכתבו. בעייני, מעבר להתרגשות ולשמחה עבורך שחווית כזה קשר עמוק עם אמך, המכתב נותן השראה. הלוואי וכולנו נצליח לחיות בכל יום כאילו זה יומינו האחרון על פני האדמה. הלוואי וכולנו ניתן השראה, אהבה ועוצמות כאלו לילדנו. ומעבר להכל, המכתב הזה גורם לי לרצות להיות אמא כזו לילדיי.
      תודה על ההשראה ושבת שלום.

  • אפי  ביום 12/24/2009 בשעה 20:25

    הכרתי את אמא שלך קצת… מאד התרגשתי. אפי מחיפה

  • ראובן ברדך  ביום 01/04/2010 בשעה 8:50

    כמה מרגש ואמיתי, כמה טוב שהיה לך אותה, ואיזה כיף שאתה מגשים כל מילה. ויותר טוב מאוחר: הרבה מזל טוב
    keep up the good work

  • משה  ביום 01/06/2010 בשעה 1:07

    תודה ששיתפת אותנו בדבר כל כך אישי ואינטימי.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 03/13/2010 בשעה 9:02

    כל כך בריא ומדוייק.

    "האחרים תמיד ינסו ליצוק מים על האש שבך"

  • איריס קובליו  ביום 04/09/2011 בשעה 16:38

    מרגש.
    ואימך, כה יפה היתה
    קראתי כמה פוסטים
    צוואתה של אימך מהדהדת כאן

  • llaliiblue  ביום 08/07/2012 בשעה 14:21

    וואו. איזה קסם. מושלמת.
    ידעתי שחלתה. לא ידעתי שכל כך מוקדם? ..

  • ורד נבון  ביום 07/25/2013 בשעה 11:48

    "צריך ליהנות, לחיות טוב, לא לחשוב, לא להתחשב במוסרנות כובלת, במוסכמות או באי-נעימויות, לא לחשוב מה יאמרו אחרים. האחרים תמיד ינסו ליצוק מים על האש שבך.".
    כמה צלול, כמה ברור, המכתב הזה מלא עוצמה וכאב. הדמעות חונקות.
    כן, אין ספק שאתה מממש את צוואתה והולך בדרכה אחד לאחד. עצוב שהיא לא הספיקה לראות, ואולי היא יודעת. אני מאמינה בזה.

  • Nirit Neeman  ביום 07/25/2013 בשעה 12:56

    וואו. אמא מקסימה היתה לך!!!
    עצוב- שידעה שזמנית..
    והמסר החשוב קצת מתסכל- כי באמת החיים חולפים ולפעמים לא ממש מצליחים להנות.

  • אתי .ז.  ביום 07/25/2013 בשעה 14:27

    ממש מרגש! אני מציעה לך למסגר את המכתב ולתלות במקום מרכזי בבית. חבל שמחלות מזכירות לנו איך כדאי ורצוי לחיות!
    תודה על השיתוף.

  • צליל  ביום 07/25/2013 בשעה 17:30

    מכתב חכם, אבל "לא לחשוב ולא להתחשב במוסרנות כובלת", זה קצת מוגזם. איפה נהיה אם לא נחשוב לרגש ולא נתחשב ולו במעט במוסרנות "כובלת"? או שמא אנחנו כבר שם?!

    אי אפשר לשפוט אותה מכיוון שלקתה במחלה, אז לה אולי לא היה מה להפסיד, אבל זו לא המלצה שהייתי נותנת לילד שלי בנסיבות אחרות…

  • יוסי רייך  ביום 07/26/2013 בשעה 20:10

    מישהו שם פה לב לכתב היד המצויר והיפהפה?!

טרקבאקים

  • מאת השאלון עם ענת לב-אדלר | קורא בספרים ביום 08/29/2013 בשעה 18:14

    […] ואיך שאני אוהבת בלי להתחשב במוסרנות כובלת (משפט ששאלתי ממכתב נפלא שכתבה אמא של שדרן הרדיו בועז כהן ושפורסם בבל…) ובלי להתעניין במה יחשבו עלי ומה ידברו עלי. והאמינו לי […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: