אחותי

 

 

ב-2 בדצמבר 1970 נולדה אחותי. היא אחותי היחידה. לפניה ואחריה היו עוברים מתים. קראו לה חגית, כי היה זה חג אמיתי.

 

לסבא שלי היו שישה אחים-גברים.  לסבא שלי נולדו שלושה בנים-זכרים.  ואז הבן הבכור התחתן ונולדתי אני, הנכד הראשון. זכר.  היה סוג מסויים של ייאוש. נראה היה שלא יודעים ולא מסוגלים לעשות בנות במשפחה הזאת. במשך עשרות שנים היו אך ורק זכרים.

 

אחותי נולדה בסוף שנת 1970, קרוב מאוד ליום הולדתי השביעי. הימים ימי הציפיה וההפתעה. בהיעדר טכניקת האולטרה סאונד, אי אפשר היה לדעת מראש את מין הילוד. אז חיכו וחיכו.

 

העירו אותי בלילה, אבא שלי והדודה אורה, שבאה לישון אצלנו. "יש לך אחות, אחות, נולדה בת".

הם רקדו משמחה.

 

ואני פרצתי בבכי. המומים הם הביטו בילד הבוכה, וניסו להרגיעו, ואני: "רציתי אח, אח קטן, שיהיה לי עם מי לשחק".

 

זה יפה, אחות, זה נהדר, אתה תוכל לשחק גם עם אחות, הם אמרו, ואני לא האמנתי. ובכיתי.

 

למחרת בכיתי שוב.

באתי מבית הספר, והדלת היתה נעולה. תלמיד כיתה ב', שבועיים לפני יום הולדת 7, אף אחד לא בבית.

ישבתי על המדרגות, ובכיתי.

 

אבא שלי הגיע חצי שעה אחר-כך, ונבהל מפניי הנפוחים. "מה קרה? למה אתה בוכה?"

 

כואבת לי הבטן, שיקרתי.

 

בוא, תנוח, תשתה תה. אני אקח אותך לראות את אחותך, הוא אמר. עשה לי מקלחת. בדירה בג'סי כהן היו 30 מ"ר, חדר וחצי. החדר שהיה גם הסלון וגם חדר השינה של ההורים. בלילה פתחו את הספה הסגולה, ופרשו סדין. בחצי החדר הסמוך הניחו עריסה לצד המיטה שלי.

 

נסענו לראות את התינוקת בבית החולים צהלון. אמי סיפרה תמיד שהייתי מסוייג ומבוייש, כשראיתי אותה במיטה, בחלוק הלבן, ולבה נשבר. 

 

לפי הוראת סבי, חיפשו גם לאחותי שם תנ"כי. לא היתה שום ברירה אחרת – כל הילדים במשפחה נושאים שמות תנ"כיים –  ומכיוון שהיה זה חג קטן, היום בו נוספה למשפחה, בחרו ב"חגית", האישה שהייתה אחת מנשות דוד, אֵם אדוניהו – וגם הוכרזה על ידי חז"ל כצדיקה. סבא כמובן אישר את השם.

 

זמן קצר אחר כך היא חזרה הביתה, עם התינוקת, והדברים החלו להשתנות. הרב אמר ש"בת בבית זו ברכה", ואכן הבית כמו הואר בצבעים חדשים עם התינוקת החדשה, שהיתה לילדה נעימה ונוחה באופן יוצא דופן. שקטה, אכלנית, פקחית.

 

אני זוכר היטב את ה-2 בדצמבר, היום שבו אחותי נולדה. היה חורף בארץ. ממש חורף. היו ימים אחרים. בשנים שחלפו מאז ניסיתי להיות אח בוגר ומחנך קפדן. הכרחתי אותה לשבת בחדרי ולהאזין לתקליטי פרוגרסיב ויצירות ג'אז מודרניות. ככה שבגיל 9 חגית הותירה את כל מוכרי "בית התקליט" שמוטי-לסתות, כשמנתה בזה אחר זה את כל תקליטי פיטר האמיל ואף הפגינה שליטה מוחלטת ביצירות קינג קרימזון, יס וג'נסיס. לפני שנה, במפגש עם פיטר האמיל, היא גם סיפרה לו את זה. האמיל חייך ואמר: גיל 9 זה קצת מוקדם מדי, לטקסטים של ואן דר גראף ג'נרטור…"

 

מאז לידתה, אגב, נשברה הבצורת ונולדו אך ורק בנות במשפחה. לי נולדו שתי בנות, לחגית נולדו שתי בנות. היום יש לה יום הולדת. הזדמנות לכתוב בפומבי שאני אוהב אותה.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי כהן  On 12/02/2009 at 12:35

    הפוסט הזה ריגש אותי מאוד. מזל טוב חגית

  • יעל אוסטרליה  On 12/02/2009 at 12:41

    מזל טוב לאחותך
    ואתה יודע לרגש
    את כולנו
    ותגיד מה רע שיש בנות סביבך אה

  • אלינור ברגר  On 12/02/2009 at 12:41

    נחנק לי הגרון. נשבעת

  • מיכל  On 12/02/2009 at 12:44

    וכל כך מואר מתור הטקסט, האהבה שלך אליה.

    יום הולדת שמח

  • שרון רז  On 12/02/2009 at 13:13

    מצטרף למילים של ריקי, יעל, אלינור ומיכל

  • אתי  On 12/02/2009 at 13:25

    זה גם יום הולדתה של אימי. ממש היום, הרבה שנים לפני חגית.

    מזל טוב לשתיהן.

  • ח ל י  On 12/02/2009 at 13:36

    מילים של אהבה. בורכתם.

    יומולדת שמח לחגית האחות הקטנה של בןעז 🙂

  • חנה בית הלחמי  On 12/02/2009 at 15:11

    האישי הוא הרי הפוליטי 🙂

  • יוסי  On 12/02/2009 at 15:18

    וגם לנו צריכה להיולד בת.איזה פוסט מרגש ובמקום!!!

  • אתיגל  On 12/02/2009 at 15:18

    בועז, איך זה לא כתבת איזה שיר אתה מקדיש לה?

  • איילת  On 12/02/2009 at 15:44

    גדלתי עם אח אחד שמבוגר ממני בעשר שנים ואצלו בחדר הייתי יושבת ובוהה בפוסטר של רוכבות האופניים של קווין כשלא היה בבית (כשכן היה, לא יכולתי להכנס לחדר…) ועם עוד אח שמבוגר ממני בשבע שנים וחצי שהושיב אותי בגיל 5 וסיפר לי את הסיפור המלא של טומי עם הפסקול ברקע – דבר שהוכיח את עצמו בהתחשב בעובדה שאבא שלי עבד כקופאי בקולנוע השכונתי כעבודה נוספת ולטומי, מופע הקולנוע של רוקי והחומה הצלחתי להתפלח כבר בכיתה ה'.
    מזל טוב וחג שמח. אחים גדולים זה יופי.

  • חגית  On 12/02/2009 at 15:46

    מחגית אחת לאחרת 🙂
    ומזל טוב גם לאח הגדול לקראת יום ההולדת הקרב.
    פוסט מאד מרגש.

  • יניב  On 12/02/2009 at 16:20

    אני מקווה שבבגרותם יכתוב הבן שלי דברים יפים כל כך על אחותו.

  • מוטי סגרון  On 12/02/2009 at 16:39

    מזל טוב בועז

  • שי טוחנר  On 12/02/2009 at 17:00

    ואתה כותב מתוך אהבה אמיתית !!!

  • נטלי מסיקה  On 12/02/2009 at 18:02

    סיפור מוכר גם במשפחה שלי מצד המסיקה. הייתי בת ראשונה אחרי הרבה בנים.
    מזל טוב והרבה אושר!

  • שחר  On 12/02/2009 at 18:02

    של פוסט,
    ומזל טוב לחגית

  • whisper  On 12/02/2009 at 19:01

    אין, אין תחליף למשפחה אוהבת.
    ואתה בורכת בעץ מניב פירות אהבה בעל שורשי אהבה ועלוות אהבה. אכן מתבקש לאמר על זה מזל טוב 🙂

  • אביב  On 12/02/2009 at 22:00

    לא מרבה להגיב פה, אבל דיי מקפיד לקרוא,
    ופוסטים כאלה, אישיים ונוגעים, הם הנפלאים ביותר. אשרי אחותך שזכתה להתחנך ולהתעצב לצלילי
    פיטר המיל, ואשריך שדאגת לזה.

  • avha  On 12/02/2009 at 22:12

    מזל טוב (בלי דמעות:)

  • זאבי קציר  On 12/03/2009 at 8:54

    בועז הי,
    אני יודע אנגלית ברמה בסיסית.
    מה זה קשור לפוסט?
    אני מקשיב לפיטר האמיל מנערותי ומבלי שאני כמעט מבין על מה הוא שר, אין זמר בעולם שמצליח לרגש אותי כמוהו ואולי זו המחמאה הכי גדולה שזמר יכול לאחל לעצמו – והאמיל יכול!!

  • sivi  On 12/03/2009 at 8:54

    איזו מחווה מרגשת

  • זאבי קציר  On 12/03/2009 at 8:55

    מזל טוב לאחותך ומזל שלך שיש לך אחות כזו (-:

  • אורה גור אש  On 12/03/2009 at 11:54

    בועזי, האח הכי מתוק שיכל להיות לחגית,
    איך לא אתרגש עד לדמעות?
    ממחווה כזה?
    ואיך אפשר לשכוח את צהלות השמחה וההתרגשות
    של אבא אורי, באותו היום שחגית נולדה?
    מחבקת את שניכם,
    דודה אורה.

  • יוסי מפ"ת  On 12/03/2009 at 22:15

    מזל טוב… גם לאחותי אגב קוראים חגית.

    ובחנוכה בטח הייתם רבים לאיזה פסטיבל שירים ללכת. היא לפסטיבל שירי הילדים ואתה?

  • גלית חתן  On 12/03/2009 at 23:28

    מזל טוב!!!

    הרבה שנים של מוזיקה טובה וחוויות משותפות 🙂

  • sugar plum fairy  On 12/04/2009 at 21:50

    ספור מרגש…טעון זכרונות ילדות
    מזל טוב לכם

  • אופירה אלון  On 09/05/2014 at 12:13

    מ ר ג ש

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: