1979

 


אלביס קוסטלו, "כוחות מזויינים", פותח את 1979. התקליט יוצא ב-5 בינואר 1979

אמא, האם את חושבת שהם יזרקו את הפצצה? פינק פלויד, "החומה", 30 בנובמבר 1979

חלודה לא יושנת. ניל יאנג, עטיפת האלבום, 9 ביולי 1979

ראגטה דה בלאנק, פוליס, "מסר בבקבוק" ו"הולכים על הירח". אוקטובר 1979

בלונדי. דבי הארי מושא הערצתנו. "אטומיק", "דרימינג". אוקטובר 1979

תקליט נשכח של האיגלז, תקליט יפה, שנסגר עם אחד השירים הכי נפלאים שלהם: The Sad Cafe

ריקי לי ג'ונס, משיקגו, מוציאה תקליט בכורה. זוכרים את "צ'אקי מאוהב"?

לואל ג'ורג'. גם הוציא תקליט בכורה וגם מת. באותה השנה. 1979

ברקלי ג'יימס הרבסט. תקליט בינוני, עם שני שירים ענקיים. "אייז אוף דה יוניברס"

דייר סטרייטס, התקליט השני, קומיוניקה. הגיטרה. הגיטרה הזו של קנופלר

וגם דייויד בואי הוציא תקליט ב-1979

ניק לואו מנסח משפט נפלא: חייב להיות אכזר כדי להיות נחמד

מריאן פיית'פול, אנגלית שבורה. אחרי 12 שנה האישה-שנולדה-עם-סיגריה-ביד (ועם מחט בוריד) עושה את הקאמבק הגדול

לוסינדה וויליאמס, בת 26, מוציאה תקליט סולו ראשון

תענוגות לא מוכרים, ג'וי דיויז'ן. כמו מיקום מקביל הגיע התקליט הזה

גארי ניומן, בן 21, מוציא תקליט עם "צבא הרכבת התחתית". ניומן הוא סוג של חייזר סינתיסייזרים והסאונד לא נשמע כמו משהו שאי פעם שמעתי

ספקטרל מורנינגז, תקליט סולו מעולה של סטיב האקט, הגיטריסט של ג'נסיס. חלומי, מעורפל, מלא תנופה

גם סטיב האו, הגיטריסט של YES מוציא סולו ב-1979, עם קטע הסיום המכשף, מתוך הקונצ'רטו בדי של ויואלדי

וגם הגיטריסט של פליטווד מק, לשעבר, פיטר גרין – מוציא תקליט סולו נהדר, כולל דואו גיטרות מרתק שלו עם סנואי ווייט, "סלאבו דיי"

עוד קריאה
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 01/02/2009 at 17:55

    ואני קודם כל זוכר את השנה הזו כשנה שבה ג'נסיס לא הוציאו אף תקליט, וזה לא היה בזמן אמת שהיכרתי אותם אלא רק מ-81 והלאה.
    גם את לונדון קולינג של הקלאש לא היכרתי בזמן אמת, בכל זאת הייתי רק בן 11, אבל כמה שנים אחר כך הוא הפך לאחד מהאהובים עליי, פשוט תקליט עצום, נדיר, ענק
    כך עם ראסט נבר סליפס הענק של יאנג הגדול
    את החומה היכרתי כמעט בזמן אמת, לדעתי ב-80 או, שוב, מקסימום ב-81, זו היתה הקסטה הראשונה שהקליטו לי לרדיו טייפ החדש…

    תודה על הפוסט, מוזיקה היא תמיד מרפא מכאב האהבה

  • עמיחי שלו  On 01/02/2009 at 20:29

    יאללה, קדימה, החיים קצרים אתה יודע

  • בועז כהן  On 01/02/2009 at 21:37

    בקרוב.

    (-:

  • טלילה ש.  On 01/02/2009 at 23:10

    מוזר

    1979

    זו היתה שנה משמעותית גם בשבילי. הפינק פלויד.
    ויום ההולדת בדצמבר.

    מסוג הזכרונות שאוהבים לשכוח. חוץ מהמוסיקה

  • יעל אוסטרליה  On 01/03/2009 at 11:42

    התקליטים הם הנחמה, המילוט. כל עטיפה היתה שער לעולם רחוק ואחר.

    מזדהה עם כל מילה

  • גלית חתן  On 01/03/2009 at 15:04

    כיף לקרוא, וגם עושה חשק לשמוע שוב את לונדון קולינג…

    מה שמזכיר לי שהגיע הזמן לתמלל ולתרגם את הראיון עם שיין מידואוז 🙂

  • שי טוחנר  On 01/03/2009 at 18:24

    עושה חשק להאזין שוב למוזיקה הזאת

    התקליטים, באמת, הנם נחמה ,וגם לי זכורה תקופה כזאת

    אגב, בועז, מהיכן סרקת את תמונות התקליטים? יש לך אותם עדיין על וינילים?

  • עפר ברוך  On 01/03/2009 at 23:19

    בכל הכבוד,נראה לי שהשלישיה הלוקחת של התקליטים של 1979 היו: החומה, אננוון פלז'ורס ולונדון קולינג. לא בהכרח בסדר הזה, אבל הם שינו את העולם (שלי לפחות). ראסט נבר סליפס הוא תקליט די בינוני, לטעמי. וזהו.
    עכשיו מלחמה.
    When they kick at your front door, how you gonna come, with your hands on your head or
    on the trigger of your gun

  • ברק  On 01/05/2009 at 3:08

    בועז,יש לי שאלה לא כל כך קשורה לפוסט.
    בראיון ב"תרבות" שערכת עם אפרת בן צור (אלא אם כן יש עוד בועז כהן שכותב במעריב ומצליח לסחוט מאפרת את העדפותיה המוזיקליות) היא אמרה שהיא מאזינה בלופ ל"וואי בק הום" של בל וסבסטיאן הענוגים.
    מאיפה השיר הזה? פסקול,אי פי זניח,הקלטת משיבון שהוגנבה לאוזניה,או שאני חושף את בורותי הבל וסבסטיאנית?
    תודה,ונחמד ששוב קיבלת דריסת רגל משמעותית במעריב.

  • שי  On 01/05/2009 at 14:11

    האם תוכל לחלוק כמה רשמים מהאייטיז לטובת יליד 1983 ?
    אני מדבר כמובן על קולנוע דן…ליקוויד…פינגווין.
    סוזי בקולנוע דן.
    באוהאוס בקולנוע דן.
    טוקסידומון בחיפה\ת"א 1985, פיטר האמיל…
    באד מאנארז ועוד מלא הרכבי פאנק קטנים ששכחתי את שמם בפינגווין…
    בטח שכחתי עוד כמה.
    ספר אפילו על סתם ערב שהעברת באחד המועדונים הללו.
    הכל.
    תן לי את זה ואקח בלי לשאול שאלות .

    בטוח יש לך ארסנל זכרונות שיצא על המקלדת כרונולוגית (מה שאומר שאם כתבת על 79' אז תכף אנחנו נכנסים לאייטיז), או שאולי אני מתבדה.
    בכל אופן, דע לך שיש מי שמחכה לכמה רשמים מוזיקליים מהעשור הזה.

  • אפרת בן צור  On 01/05/2009 at 16:14

    התכוונתי לשיר הזה
    http://www.actionext.com/names_b/belle_and_sebastian_lyrics/waiting_for_the_moon_to_rise.html

    שמתחיל במילים
    All the way back home

  • בועז כהן  On 01/05/2009 at 16:15

    רעיון מצוין.

    בקרוב. יש הרבה מה לכתוב על התקופה.

  • אמה  On 01/05/2009 at 21:21

    http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/833/534.html
    על יוקו
    כדאי

  • כואב לי כל מה שכתבת. 1979 זה קצת מוקדם בשבילי, אבל זה גרם לי להרהר על עצמי וכיוון שאני כבר הורה לשלושה ילדים אז גם עליהם. השאלה שאני שואל את עצמי, היאף איך זה שבחיים נורמלים נערים חווים כאלה כאבים. והאם זה מעצב אם לא מחשל ומה קורה לאלה שמעבירים את החיים בלי קשיים.

  • שמרית  On 01/08/2009 at 10:46

    ב- 1979 אמנם הייתי רק בת 7, אך אני בהחלט רואה את עצמי שייכת לשנות השבעים…
    טוב, לזחול על הרצפה כתינוקת כש ABBEY ROAD באזניים בפול ווליום אף פעם לא יכול להזיק…
    תודה על הטור היפה, עכשיו שמתי ברקע את ניל יאנג RUST NEVER SLEEPS
    האפור בחוץ עוד יותר יפה עכשיו!

  • נעם  On 01/10/2009 at 20:00

    אמנם אינני בועז ,
    אבל נדהמתי שכשמישהו מבקש העלאת זכרונות מהאיטייז הוא נוקב בהופעה של BAD MANNERS
    חמעשה ההופעה הראשונה שראיתי בחיי הבוגרים ( הייתי בן 13 )
    והיא נערכה ב………דולפינריום
    כן כמה שזה נשמע מוזר.
    אני ודין היינו כנראה הכי קטנים שם ונדחפנו בין הרגליים של הגדולים עד הברזלים ( כאלו של המשטרה שאם דוחפים אןתם הם נופלים )
    שם ראינו הופעה מדהימה , למרות שהכרתי אולי 3 שירים הכל היה נראה נפלא הנשפנים שלבשו חליפות סגולות ת גיטרה – באס -תופים קלידן מטורף , הנדריקס של המקלדת
    ןמעל כולם באסטר , האיש והלשון בגינס גזור עם פרנזים וחולצה של איזה קיבוץ מתרוצץ מזיע ושופך מים על הקהל
    שיכורים לחלוטין מהתרגשות חזרנו הביתה ולמחרת רצתי לפאז לקנות את O GOSH
    תקליטם הטוב ביותר של הנימוסים
    כל אחד זוכר את הבחורה הראשונה שלו ואת ההופעה הראשונה שלו , ההופעה הראשונה שלי לפחות היתה מוצלחת

  • דורון  On 01/31/2009 at 11:05

    ב-79 הייתי בן 13 והצילומים של העטיפות (שאת רובן יש לי בויניל עד היום וחלקן קיבלו "שידרוג" לדיסקים) שולחים צמרמורת וגעגוע לתמימות של אז, ולתחושת הראשוניות וההתרגשות כשאתה נתקל במשהו שבשבילך כילד הוא עולם חדש ונפלא.

  • B. Goren  On 02/26/2009 at 14:49

    ב-1979 שרתתי בסיני וספרתי לאחור לקראת הפינוי.

  • drorko  On 03/07/2009 at 1:14

    בשנת 1979 הוציאו "ראשים מדברים "
    את האלבום Fear of Music
    האלבום האהוב עליי ביותר ביחד עם
    Remain in Light
    בשנת 79 הייתי בן חמש
    נראה לי שהקשבתי אז למייק בורשטין בשירים של שני קונילמייל
    אמא שלי טוענת שהייתי מעריץ שלו ויש לי תמונה עם חתימה שלו
    אחלה של סקירה מוזיקאלית

  • אלינור ברגר  On 03/07/2009 at 9:01

    שם מצחיק, "ראשים מדברים"…

    והתקליט Fear of Music באמת מצוין

  • זהר מרון שמואלי  On 12/26/2009 at 19:50

    בועז, זוכרת אותך היטב באותה שנה. זוכרת את העצבות ואת חוסר השייכות. לא ידעתי שעברת דברים כל כך קשים בבית. גם אני הרגשתי כל כך מדוכאת ולא שייכת. מי האידיוט שמשייך שמחת נעורים ואושר לגיל הבעייתי הזה?

  • מור בידר  On 04/14/2011 at 21:41

    המוסיקה תמיד הייתה, כנראה להרבה אנשים – כולל את כותב התגובה לפוסט המאוד מרגש הזה – כמפלט לעולם טוב יותר, צודק יותר. המוזיקה השקטה חודרת ללב והרועשת משתיקה את הרעש בחוץ.

    בשנת 79 הייתי רק בן 6, וחונכתי על מוזיקה קלאסית ובהיותי משתייך בהמשך לחבורת "הפריקים" שמעתי בעיקר רוק, פרוגרסיב, ג'אז, ומוסיקה ישראלית ישנה. הקלאש לא היו נגישים לי וגם אם היו בחרתי לא לשמוע אותם. הם כנראה היו קשים לי מדי.

    בחמש שנים האחרונות נחשפתי למוסיקה טובה משנות ה-80, ו"לונדון קולינג" בעיני הוא תקליט מופלא.

    מור בידר
    morb@10.tv

  • Ido  On 01/31/2012 at 0:39

    Boaz you are one of the best

  • זאביק  On 01/31/2012 at 7:07

    ברוב שנת 1979 הייתי בבטן של אמא שלי.
    אותי תמיד מרגש לדעת שהייתי כבר חי בעולם, נושם את אותו אוויר (פחות או יותר) שג'ון לנון נשם.

  • יוסי זלצברגר  On 06/29/2014 at 0:55

    איך אתם לא מזכירים כלל את תזמורת אור החשמל(e.l.o)שהוציאה באותה השנה את "תגלית"?

Trackbacks

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: