The Fat and The Cat

 

אבי השמן היה הכוכב האמיתי של "מפגש המלאווח והג'חנון". רובץ בכסא כתר פלסטיק לבן, שמשענת היד שלו נותצה – כי משמניו לא יכולים היו להידחס לכסא סטנדרטי, וכולם פונים אליו, עולים אליו לרגל. שואלים שאלות.

תגיד, אבי, מכבי יפו בבית מול הפועל יהוד, מה לשים?

"תשים איקס. זה הפועל יהוד. לא?"

אבל היא מקום אחרון, ויפו רצה חזק.

"איקס אמרתי לך!"

אבי, בחייאת, הפועל לוד שמשון תל אביב, מה?

"תשים 1. הפועל לוד יש לה שוער-שוער, בנודיס".
אבי,  מי תהיה אלופה?

בית"ר ירושלים, וּמַה?"

 

חמישי בלילה. שעת השיא. אבנר וציון התימנים מוציאים מגשים של מלאווח, מתמרנים בין תנורי נרוסטה לוהטים, מקרר השתיה הקרה ומכונת הטוטו.

מה קורה, עסלי, היום אתה לא שם משולשים?

"לא", גירד עסלי את הראש במבוכה, "אשתי אמרה לי רק טופס רגיל".

שיהיה בהצלחה.

בעזרת השם.

 

אבי השמן במכנסי ג'ינס מידה 60 וחולצת טריקו אפורה אקסטרה-אקסטרה-אקסטרה לארג', עם הסמל של מכבי רמת עמידר, שואג להם "אבנר! ציון! מה קורה עם האוכל??!"

עם ביצה, אבי?

"בטח עם ביצה, וּמַה? ושיהיה זריז!"

 

אלדד היה עסוק בתיאור מידותיה הטרומיות של שדרנית גלי צה"ל "המתהפכת" ששימחה אותו בשבוע האחרון,  ואני הייתי עסוק בו זמנית בהאזנה קשובה ובזלילת ג'חנון ענק ורווי שמן, בהמתנה למלאווח עם גבינה בולגרית, כשל"מפגש המלאווח והג'חנון" נכנס יובל  הבן של אהרן, עם חתול פרסי מהמם ביופיו.

 

ולראשונה בחייו, אבי התאהב.

יו-בל, מי זה החתול הזה?

פרסי.

לא שאלתי מאיזה עדה החתול. שאלתי מי זה. מה זה. של מי הוא?

שלי, מה זאת אומרת.

תביא, תביא אותו פה.

 

יובל הניח את הגור האפור, הצמרירי, בחיקו של אבי השמן, וידו הענקית כיסתה את היצור הרך, אופפת אותו בחום. "זה לא סתם חתול, זה", אבי התפייט, "זה מלך החתולים, זה".  הגור, רגוע ואהוב, עצם עיניים, נשף אויר וגירגר.

"איזה קרבורטור יש לו בבטן, הא?", אבי השמן התמוגג. "איזה גררררר הוא עושה לי".

יפה, נכון? העז מישהו להפריע לרומן המתהווה.

"מה יפה? מה יפה?" אבי תקע בו מבט מזרה אימים. "זה מלך היופי".

 

חיסלתי גם את המלאווח, לשוני וחכי טובלים בשמן ומלח. "טעים… " נאנחתי.

תגיד, אבי, אתה רוצה את החתול? יובל שאל.

"רוצה. איזו שאלה. כמה כסף?"

בשבילך, בלי כסף. קח אותו".

 

אבי הזדקף בכסא. "צ'מע, יובל, תשמור אותו איזה יומיים, מחר אני אקח אותו".

למה לא עכשיו? קח אותו עכשיו.

"לא", אמר אבי השמן. "אני הולך לזיין".

מה קשור לזיין ולקחת חתול. תקח ת'חתול, ותלך לזיין.

"תגיד לי", השמן הרים את הקול, "אתה לא מבין עברית? יש לי עכשיו זיון, אז מה אני אעשה, אקח חתול לזיון?"

 

הוא הזדקף מלוא קומתו העצומה, מסתו ממלאת את החלל מוקף הפלסטיק של "מרכז המלאווח והג'חנון", הגשם טיפטף בחוץ. "אחלה חתול", הוא ליטף את היצור האפור שהוחזר לבעליו, "אני אטפל בך יפה".

 

ויצא אל הגשם. 

 

סוף

 

 

 

מי שלא מֵעִיז לא מֵתִיז

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רונית  On 11/14/2008 at 22:56

    וגם אתה מלך, בועז.
    הלינק לסיפורים של אלדד עוד יותר מעולה.

  • בני תבורי  On 11/15/2008 at 10:07

    סיפור יפה, קיבלתי קצת צרבת מהמלאווח…אבל איזכור שמות כמו בנודיס, מכבי יפו (שמעתי שהיא מתחדשת בגדול) והפועל יהוד, עושים טוב לבלוטות הנוסטלגיה.

    אני תוהה למה יובל רצה למסור את החתול

  • שי טוחנר  On 11/15/2008 at 10:51

    איזה גלריה של טיפוסים!!

    הכתיבה שלך הולכת ומשתבחת כל פוסט!!

    תודה

    שי

  • שרון רז  On 11/16/2008 at 9:58

    גם ג'חנון וגם מלוואח?
    לא מפליא.
    פעם גרגרן תמיד גרגרן … עליך אני לא מתפלא, זה בערך 10,000 קלוריות ביחד… אבל מי סופר

    מכבי יפו, הפועל יהוד, שמשון תל אביב, איזה קבוצות הזכרת לי, אחח, איזו תקופה, כשכדורגל היה כדורגל ולא מכוניות נוצצות ודוגמניות.

    מכבי יפו באמת קמה לתחיה, איכשהו, לאחרונה.

    את הפועל יהוד לא אשכח, הייתי גם במשחק שלהם פעם, ביהוד

    פוסט נפלא, בועז

  • משועממת  On 11/16/2008 at 10:07

    היכולת שלך הלעביר תיאורים,
    פשוט גורם לי להרגיש את המקום, את הסיטואציה, הריחות…

    ואפילו גרמת לי ייסורי מצפון עם המלואווח והג'חנון גם יחד.
    מי בא לספינינג? 🙂

  • עלמה רז  On 11/16/2008 at 11:24

    ("אתה לא מבין עברית? יש לי עכשיו זיון, אז מה אני אעשה, אקח חתול לזיון?")
    יכולתי לשמוע את "החמישיה הקאמרית" עושה את זה.
    נהדר.

  • אבישי  On 11/16/2008 at 17:09

    תכתוב בבקשה על גרשון ובטח וכל השושלת

  • E  On 11/16/2008 at 23:14

    אני חושב שהוא אמר "מה אני יעשה" ולא "אעשה". אבל סיפור מצויין.

  • ויקטור  On 11/18/2008 at 14:50

    סייד קשוע כותב טוב מאוד וגם יפה יפה. מה שהכי גומר אותך בסיפורים שלו זה הסוף שלהם.

    אתה, בועז, כותב עוד יותר טוב ממנו ולפי הסוף שאתה נתת לסיפור הזה אתה לוקח אותו מההתחלה.

    סחטיין בועז, סיפור לעילא!

  • when is it should it be on the selves?

  • אודי אפנג'ר  On 11/21/2008 at 20:01

    אבי השמן – תעשה לי ילד !!!

  • llaliiblue  On 09/21/2012 at 11:16

    תגיד מה הייתי עושה בלי הבלוג הזה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: