חנויות ספרים ונשים

 
חנויות הספרים. הליכה בעקבות המילים. מעמיס על הזרוע ספרי צילום וספרי קולנוע, סיפורים קצרים ומגזינים של מדע בדיוני. אם קנית חוברת בפאונד ואם קנית ספרים באלף פאונד, הוא יארוז לך באותה הבעת חשיבות ועם אותו יחס של כבוד לרכושך החדש
 
 
פאריז, בכניסה לחנות הספרים הישנים במזרח העיר. יום קיץ. אנשים מחטטים, מחפשים משהו לקרוא. אחד לקח פרוסט, שני בחר חוברת קומיקס. יושבים וקוראים.  אין צלצולים סלולריים. תחושה של זמן קפוא
 
 
אבא וילד הולכים במורד הרחוב. עוצרים מול חלון הראווה. הם סוקרים את הכניסה, חוככים בדעתם אם להיכנס או לא. הם ייכנסו. וייצאו עם שני ספרים. אחד לאבא ואחד, מצוייר, לילד. חנות ספרים קטנה ומטריפה, ברודסטיירס. לפעמים לא נכנס אף אחד. לפעמים באים 20 סטודנטים.  הספרים ממתינים בדממה. המוכרים קוראים בזמן שאין אף אחד
 
 
מדפים ישנים עמוסים לעייפה בספרים משומשים, סימני אצבעות, דברי מתיקה ולעתים חריכת סיגריה. אלה ספרים שקראו בהם, שאהבו אותם, שאהבו דרכם אנשים ונשים. כל ספר מספר סיפור. אנשים שמגיעים לכאן באמת אוהבים ספרים. הם מריחים אותם, כשהם אוחזים בהם בזהירות, הם מתמכרים לתחושת ההתרגשות שטומן בחובו ספר נדיר, שלא נמצא אף פעם בחנויות הספרים המעוצבות והאופנתיות, ברשתות לממכר הספרים המודרניות. אנשים שאוהבים ספרים מאוהבים בחנויות כמו דה אולד פיר בוקשופ
 
 
ספרי הילדים. אחת המחלקות המקסימות ביותר בכל חנות ספרים. בישראל זו מחלקה מצומצמת מאוד. בצרפת, ספרד, איטליה ובריטניה יש חנויות שלמות, לפעמים שתיים ושלוש קומות, עמוסות וגדושות בספרים לילדים ולנוער – ספרים שהמימד האמנותי שלהם עוצמתי במיוחד, בשל השילוב ההדוק שבין מילים לאיורים, בין תמונות לטקסטים
חנות ספרי מדע בדיוני בצפון לונדון. כאן קניתי את קובץ הסיפורים של סטנלי ג' ווינבאום
שמעולם לא תורגם לעברית
אני אוהב מאוד חנויות ספרים ייעודיות, המוקדשות לנושא ספציפי. מד"ב, במקרה הזה
 

"הקוראת", ז'אן אונורה פראגונאר, 1770

 
ערב, גשם, שותה תה, מעשן.
לפעמים אני רואה אישה אנגליה קוראת ספר
 עם איזו הבעה מקסימה של עדינות, של יופי מרטיט
פנחס שדה, נסיעה
 1971
 

אישה קוראת בתחנת הרכבת של פולהאם, לונדון

 
 
 

אישה יפנית קוראת ספר. Kuniyoshi Utagawa

 
 

ביציאה מ"טריניטי קולג', דאבלין. אישה קוראת

 

הספר הזה של איימי בלום? פשוט נפלא

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איתמר  On 05/16/2008 at 16:58

    מזכיר שוב ושוב למה מייאש כל כך להיכנס לרוב חנויות הספרים בישראל ולמה תמיד מבצבצת בכל זאת התקווה שיום אחד תקום כאן חנות ספרים ראויה באמת שאפשר לשבת בה במשך יום שלם.
    קריאה נעימה

  • אהוד בן-פורת  On 05/16/2008 at 19:09

    אבל תרשה לי לומר שאם הזכרת את צרפת וליתר דיוק את פאריס בהקשר של ספרים ולא הזכרת את הבוקינסטים שנמצאים על גדת הסיין החמצת קצת.

    איתמר, נכון הוא שחנויות הספרים המשומשות נעלמות עם הזמן אבל בכל זאת אפשר למצוא חנויות ספרים אחרות שאפשר לשבת בהן שעות, אם כי אופיין קצת שונה מאלו שבועז הזכיר ברשימה הזאת.

    אני חייב בהזדמנות זו לספר על אחת מחנויות הספרים שהיתה חביבה עליי במיוחד, וכשעוד היה לי כוח לצאת ולחפש בה ספרים הייתי מקפיד לעשות את זה אחת לכמה זמן. זאת היתה חנות ספרים משומשים מהפחות ידועות בחיפה (הדר) שאין לי מושג אם היא עוד קיימת בכל אופן כמה שכייף להיכנס לחנויות כאלו כשאתה לא יודע אם אלו ספרים תצא מהן, להבדיל כמו ללכת אל הים כשאתה לא יודע אלו דגים תצליח לעלות בחכתך אם בכלל, אבל בעל אותה חנות באמת לא אהב כאלה שלא יודעים מראש איזה ספרים הם מחפשים. יותר מזה הוא לא היה נותן לבאי החנות שלו לגשת למדפי הספרים שלו אלא אם הם נמנים בין לקוחותיו הקבועים. יכולת להפוך ללקוח קבוע שלו רק אם התמדת לחזור כל כמה זמן ולשאול על ספר מסויים ולהראות לו שאתה באמת מעוניין לקנות. אני זוכר לא פעם שהיו הרמת קול בינו לבין אנשים שלא הבינו כלכך מה הקטע שלו, או שהוא רוצה למכור או לא. מה שאהבתי בחנות הזו הוא שממש יכולתי לחוש כמו כורה פחם שנכנס לתעלות מלאות האבק שבה ובהן מוקמו אותם מדפים שעליהם עמדו ספרים בדוחק. אני זוכר שפעם אחת נכנסתי מיד עם היכנסי לחנות לבדוק את המדפים שבה מבלי שהוא יספיק לראות שזה אני והוא פנה אליי בכעס שאני אשאיר לו באלגן אחריי, כשהוא ראה שזה אני והוא זיהה אותי הוא אמר לי שזה בסדר לי הוא מרשה. קשה לומר שאני לא מתגעגע לזה.

  • יעל  On 05/16/2008 at 19:11

    בלונדון יש לי כבר שנים את חנויות הספרים החביבות עלי. בארץ אני אוהבת בעיקר את הלפרס, אלנבי 89 תל אביב. מציאות של ספרים עתיקים, יש אינספור בשוק הפשפשים.

  • יעל מסביון  On 05/17/2008 at 13:22

    צ'רינג קרוס זה הרחוב המדהים לספרים בלונדון
    אפשר להיות בו ימים
    בארץ אין דבר כזה לצערי
    כתבת יפה שאפו

  • חצב  On 05/17/2008 at 16:25

    הייתי שם לפני יותר מדי זמן. לאחר המון זמן שלא נסעתי לשומקום. בכל אופן מה שרציתי לכתוב זה שבשבועיים שהייתי שם החלטתי שהפאריסאים הם עם הספר: בכל פינת רחוב, יש חנות ספרים. במטרו אנשים עומדים, אוחזים בידיות וקוראים. יושבים וקוראים. עיתון או ספר או משהו ללימודים… הפאריסאים הם עם הספר. ללא ספק.
    נכנסתי לFNAC חנות מדהימה. אותי לכל הפחות היא ממש מרתקת. כל הדברים שאני אוהבת נמצאים תחת קורת גג אחת: ספרים, מצלמות ומוסיקה.
    בקומת הספרים עומדים אנשים, צפופים, אוזים ספרים, קומיקס, ספרי הגות, אומנות… לפני שחוזרים הביתה עוצרים שם וקוראים.

    והריח של הספרים…
    האם גם אתם מריחים ספרים?

  • שרון רז  On 05/17/2008 at 18:51

    לונדון, אנגליה, בריטניה
    הן המנצחות בקטגוריית הספרים
    ספרים מתלבשים טוב עם אנגליות, אירופאיות, קרירות, דריזל ותה חם
    אחלה פוסט

  • Islay  On 05/18/2008 at 2:03

    הייתי בטוחה שאתה מדבר על Hay on Wye. ובעצם גם בהמשך. (:
    עיירה שלמה בוויילס שכולה כמעט רק חנויות ספרים זאת חוויה אחרת לגמרי. חנויות שמתמחות בספרי קולנוע (כולל כל הגליונות של מגזיני קולנוע משנות ה-30), חנויות שמתמחות בספרי אנתרופולוגיה, חנויות שמתמחות בספרי ילדים מהמאה ה-19 במהדורות ראשונות… בחיי שהתכוונתי להשאר שם רק יום אחד ולהמשיך ללונדון לשבוע, אבל בסוף נשארתי שם עד שגררו אותי לטיסה חזרה.

  • דפנה לוי  On 05/18/2008 at 7:48

    יש פסטיבל ספרים ששמו נשמע כמו הבטחה לסנדביץ'
    Hay on Wye
    מה שמעורר את הפנטזיה המשולבת האולטימטיבית – מזון לגוף ולנפש גם יחד.

  • אביבה משמרי  On 05/18/2008 at 14:20

    בועז, בועז, אגב ספרים…

    אתה מכיר את "מאחורי הערפל" של אופיר טושה גפלה? ספר משעשע של גרפומן רציני, לא משנה כרגע.

    בכל אופן, נראה לי שאתה בעצמך מופיע בו – גיבור הספר "מאחורי הערפל" מאזין לילה לילה לתוכניתו של אחד, סהר כהן, שמשמיע מוזיקה שקטה ויפה, ועוד כל מיני דברים שמתאימים לך בול

    🙂

  • גלית חתן  On 05/18/2008 at 19:26

    אז ככה:
    1 קודם כל, כיף של תמונות ושל סיפורים. אהבתי במיוחד את "המועצה" בכניסה
    2 חנות המוקדשת רק לספרי ילדים יש גם בניו יורק, ברחוב 18 בין החמישית לשישית (שולפת מהזיכרון, מקווה לא להטעות). והיא מקסימה
    3 ספרים משומשים אף פעם לא עשו לי את זה, לא כי הם משומשים אלא כי אני אף פעם לא מוצאת כלום בישנים הללו. אבל בניו יורק עברתי הרבה פעמים ליד חנות אחת באיסט וילג' וזה היה נחמד להציץ באנשים המחטטים
    4 ורק בארץ אין סיכוי לאף אחד להחזיק מעמד עם חנות כזו… אלא אם הוא מיליונר ולא אכפת לו להפסיד

  • אורה גור אש  On 05/19/2008 at 22:56

    הפוסט שלך מזכיר לי את ימי עלומי, את הימים שחרשתי בסנדלי פלטפורמה 20 ס"מ את רחובות תל אביב, ואת הרחובות שלגדות הסיין בפריס וסימטאות נסתרות בלונדון – וזאת במטרה לחפש ספרים ואלבומים וגם ז'ורנלים, פריטים נדירים שעד היום הם מככבים על מדפי הספריה שלי בבית.

    ארצנו היא קטנה מדי מכדי להתחרות בחנויות הספרים של ערי אירופה.

    כתבת יפה ומרגש כתמיד והצילומים הנלווים כה מתאימים…

  • llaliiblue  On 08/30/2012 at 15:19

    אוי כמה יופי. אבא שלי לימד אותי לפשפש בחנויות ספרים יד שניה. אני כל כך מעריכה אותו על כך. פשוט נפלא, מרגש, מסקרן. כמו חנות ממתקים, להיכנס, להישאר שם.

    כמה רומנטיקה יש בתמונות האלה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: