אנגלים, תקליטים ועלים

צילום: עמירם לוי

 
 
סיימתי עכשיו את ספרו של יורם ברונובסקי, החיים וכל קסמם הרע ואני ממליץ מאוד לכל אוהביי ואהוביי לקרוא אותו. הוא נכתב בלונדון במהלך שנות השבעים והוא רווי בטעם טוב, בהשכלה רחבה, באווירה ובידע. מסוג הספרים שגורמים לך לחוש חמצן אינטלקטואלי ורגשי הממלא את המוח ומרחיב את הדעת, בניגוד לתבן והזבל הגודש את חיינו כיום בממלכת הישרדות בין נינט טייב לבין מירי בוהדנה

 

הספר של ברונובסקי עורר בי צער עמוק על כך שלא הצלחתי להגשים את חלום חיי ולרכוש בית בלונדון, שבו אוכל לגור חמישה חודשים בשנה. הוא גם עורר בי געגוע עז לעלים. עלי שלכת, עלים צבעוניים, לחים, עלים המרצפים את קרקע היער הגשום, געגוע לטיול אחר הצהריים בהמסטד, תה חם עם חלב ב"ארט קפה", חנות הצעצועים והספרים לילדים בסמטה המובילה להסמטד הית' הפראי, תערוכת ציורים של ג'יימס אנסור, מופנמות מלנכולית, ספרים ישנים למכביר משנות השישים

 

לשבת מול החלון הגדול בקווינס פארק ולהביט בגשם יורד. את כל החופש שלי אני רוצה לבלות ככה. עם שלושה-ארבעה תקליטים של ניק דרייק ברקע, ברהמס אינטרמצי אופוס 118, גלאסוורקס של פיליפ גלאס, קיץ אינדיאני של אל סטיוארט, אני והספרים, התה והמוזיקה
 
בלייז פסקל אמר: כל סבלו של האדם נובע מכך שהוא לא מסוגל לשבת בחדר אחד לבדו במשך שעה". אני מסוגל לשבת שעות, מול הגן השטוף גשם, עם הספרים, והמוזיקה
 
 
 
 
גשר לונדון. בין האנדרטה לשריפה של לונדון, בצד הצפוני, לבין קתדרלת סאת'רק שבדרום, הסירות על הנהר האפור, השמיים אפורים, הלבנים אפורות-כחלחלות, צבעים של חורף, הכל אפור, העיר באפור, השמש לא מסנוורת את התודעה, העפעפיים לא מתכווצים בבעתה, האור לא קודח אל תוך תוכך, העולם רך כמו תחרה, ההליכה אינה הליכה, יותר ריחוף לאורך המים, עם ריח מעורב של טחב וצ'יפס שאופף את הצעידה וטיפות זעירות של גשם מצליפות בעדנה ענוגה על הפנים
 
 
אני אדם נוסטלגי בעולם סלולרי, תיבות אדומות מושכות את לבי, כי אלה היו צינורות הקשר עם העולם הישן שמחוץ לכאן, כיס מלא במטבעות של 50 פני, 10 פני, בלופ, נפל לו עוד מטבע: "אמא, את שומעת, זה אני, אין לי הרבה זמן, הכל בסדר, כן, גשם, קר, נעים, נהדר, מתגעגע לאבא ואלייך, לא מתגעגע לארץ, לא, לא יודע מתי אחזור, מה? מה?!"  הסתיימה השיחה. אני יוצא מהתא, פותח את המטריה, עוצר בדוכן העיתונים כדי לקנות ניו מיוזיקל אקספרס הולך ללא מטרה ברורה במעלה הרחוב
 
 
יש עליה עצומה במספר האנשים הרוכשים ספרים ב"אמזון", באמצעות האינטרנט, אני אוהב את "אמזון", אבל שום דבר לא ישווה, בעיני, לחווית השיטוט-דפדוף בחנות ספרים רצינית. "פוילס", למשל
 
על "פוילס" שמעתי הרבה בטרם הגעתי ללונדון. דודי חובב הספרות והספרים היה מבלה שם ימים שלמים, וארגזים היו מגיעים אל ביתו הרבה אחרי שחזר ארצה, במשלוחים שעליהם היה מודפס בגדול שם החנות פוילס – עם
ספרי קולנוע, צילום, שירה אנגלית
 
ובפעם הראשונה שנשאבתי פנימה, לא ידעתי את נפשי. הנשימה נעתקה מרוב שפע. נכנסתי בבוקר ואת הבועה שאפפה אותי ניפץ מוכר אדיב, שנקש על כתפי אחרי שש שעות. מבלי שחשתי עברו להן שש שעות, כל כולן במחלקה אחת בחנות הענק, יקום הספרים האולטימטיבי של לונדון. ב"פוילס", חנות הספרים הגדולה בעולם הקיימת למעלה ממאה שנה, נמצאות גם שני חנויות אורחות: חנות הג'אז של ריי וחנות סילבר מון שכל כולה מוקדשת לספרי נשים
 
 
 
ברחוב ברוויק שנמצא גם  בסוהו, במרחק הליכה מ"פוילס", נמצאת גם סיסטר ריי – חנות התקליטים השניה הכי טובה בעולם (הראשונה, בורדרליין רקורדס, נמצאת בדאבלין, במדרחוב). המבחר העצום ב"סיסטר ריי" כולל דיסקים שלא חלמתם למצוא וגם תקליטים ששכחתם מקיומם. תקליטי פאנק ותקליטוני פאנקי, רוק אלטרנטיבי סקוטי ואלקטרוניקה קלאסית משנות השבעים. פוסטרים ועיתונים מהימים שבתקליט היה חור. בפעם האחרונה שהייתי שם יצאתי עם חור גדול בתקציב, ועם 20 תקליטים ודיסקים שגרמו לי לטבוע בריר של עצמי. הרחוב היה ריק. הסתכלתי קדימה והבנתי מדוע אני מרגיש כמו כמו בתוך חלום ויניל משנות התשעים. ברחוב ברוויק צילמו את 'אואזיס' לעטיפת תקליטם השני, וואט'ס דה סטורי? מורנינג גלורי
 
Sister Ray
a34-35 Berwick St, W1 
LONDON
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 05/09/2008 at 11:32

    אין מילים

    געגוע דומה צורב

  • רוח צפונית  On 05/09/2008 at 16:02

    שעת בוקר ערפילית ביורקשייר, סבסטיאן וצ'ארלז נשענים על אחד השערים של בריידסהד נינוחים, הידיים בכיסים מהרהרים בעצלתיים בקשר למהלך יומם
    צ'ארלס: לאן היום?
    סבסטיאן: אמסטרדם, בואנוס איירס, פריז, בייזווטר?
    כבר כששאל התשובה היתה כה ברורה לשניהם: בייזווטר!!

  • ריקי כהן  On 05/09/2008 at 20:04

    מאוד אוהבת את הפוסט, נוגע ללב.

    אבל שים לב, שגם הגעגועים שלך רצופים הנאות צרכניות, שהן חלק מהעולם "החדש" שבעצם תמיד היה שם, כי תרבות עולה כסף, שאתה כה מתעב.

    אין בזה רע, רק תכיר בכך שגם חיים תרבותיים איזוטריים גובים את מחירם בכסף, ולא מעט.

  • אסתי  On 05/09/2008 at 22:16

    איזו חנות
    או ליתר דיוק איזה בניין שהוא חנות שהוא התמכרות אחת גדולה.

    ובאמת נפלאים החיים וכל קסמם הרע. ספר אהוב עלי עד מאוד. וזה המקום להמליץ על "מכתבים מדומים" שלו אם לא קראת. שם הוא יקח אותך למשל לטיול בעקבות הזמן האבוד ויכיר לך את עוגיות המדלן המפורסמות…

    עוררת בי געגועים אדירים גם ללונדון האהובה עלי כה וגם לברונובסקי שאחרי לכתו תהיתי מה יש לי בכלל לחפש בעיתון (כל עיתון שהוא. לא רק הארץ)

  • שי טוחנר  On 05/09/2008 at 22:24

    הרבה מקומות מוכרים לי היטב, בעיר המדהימה הזאת לונדון.

    לצערי, לאור שינויים רבים שהעיר עברה בשלושים שנה האחרונות, בעיקר דמוגרפיים, אפשר להגיד שאני מאוד שמח על החלטתי לא לחיות קבוע בעיר הזאת שאהבתי תמיד, וגם עד היום, למרות שבמשך שנים התלבטתי אם החלטתי נכון.

  • נעם  On 05/10/2008 at 9:00

    אז נכון שאתה לונדונפיל , זה כבר בשם האתר
    אבל האם חיית באמת בלונדון ? כלומר לאורך תקופה ולא כחלק מטיול ?
    אני מקפיד לבקר בלונדון פעם בשנה לשבוע זה בשביל האפור אפור הזה , וזה די מספק.
    כי הקור די מעצבן בסוף ורב המגרים די עניים
    וכשחוזרים לארץ מבינים שכמו ששר אושיק "השמש שם חולה…….."
    אבל סיסטר ריי חנות מצויינת ופעם היו ברחוב לפחות עוד 4 חנויות אחרות
    בכלל חנויות מוזיקה בלנדון הם שונות ……

  • חצב  On 05/10/2008 at 9:32

    ליורם ברונובסקי, לאריה כספי, לסילבי קשת,לצפירה המהדהדת של האוניה במרחבים הכהים והריקים בפתח מפרץ אילת ומפרץ סואץ כשהיא חוצה את האור המרצד של הירח על גלי הים …
    געגועים לעישון מקטרת על גג סיני.
    געגועים לזמן שחולף, למקומות שהיו ושינו פניהם, לאנשים שליוו אותנו בדרכנו, השפיעו על חיינו ונעלמו.
    לעולם שמשתנה כל כך מהר מול עינינו הנדהמות.
    לאן אנחנו רצים?

  • גיא וינטרוב  On 05/11/2008 at 7:02

    !

  • נבט חיטה  On 05/11/2008 at 8:54

    נוגע ללב.
    מקווה בשבילך שיבוא יום ותגשים את חלומך.

  • יוסי דר  On 05/11/2008 at 9:42

    מי שרוצה קצת לונדון על רמה –
    מומלץ להאזין באינטרנט בימים שני עד שישי בשעות שתיים עד חמש אחה"צ (שעון שלנו) לתכנית של רוברט אלמס (Robert Elms) ב-BBC לונדון – 94.9FM

    האיש מדבר ומארח אנשים על תרבות, אוכל, מקומות מעניינים וכו' וכו' – הכל רק לונדון.
    הנה קישור לדף שלו ב-BBC
    (בדף יש קישור לרדיו):

    http://www.bbc.co.uk/london/co….nters_robertelms_feature.shtml

  • אלינור ברגר  On 05/11/2008 at 9:51

    בתור ילדה אבא היה לוקח אותי בסופי שבוע לטיול בשכונה.
    היינו עוברים דרך Hampstead Heath ועולים ל Parliament Hill להסתכל על העיר..
    היו ימים…

    הנה צילום יפה של אלונה ארנון של הפארק
    http://www.photolight.co.il/fullscreen/83189.html

  • avha  On 05/11/2008 at 9:57

    רשמתי.

    קוראת הרבה מאוד לאחרונה, אבל נדמה לי שאת יורם ברונובסקי לא קראתי מעולם. מקווה שלא תאכזב אותי עם החמצן האינטלקטואלי; מניחה שלא (-:

    אגב, בטח פסקל לא התכוון לסיטואציה בה הבנאדם נמצא עם ספר (או מוזיקה), אלא ממש לבד. אבל מזה חשוב.

    ותודה על הטיול היפהפה.

  • רונה צורף.  On 05/11/2008 at 10:38

    בזמן שברונובסקי שהה שהות מאוד ממושכת בלונדון, בין היתר בתור שליח של עיתון הארץ, אני שכרתי את ביתו ברח' גוטליב בתל אביב. גרתי שם 6 שנים ברציפות, ישנתי על המיטה שלו, כתבתי על שולחן הכתיבה שלו, נברתי באלפי הספרים שכיסו את כל הקירות בבית, אכלתי במטבח שלו ובעיקר שתיתי ואכלתי את ספריו וכתיבתו פנימה. מדיי פעם היה מגיח מלונדון, לבוש בחולצת פסים ובמכנסי בן גוריון בצבע חאקי, דופק בעדינות על הדלת ונובר בספריו, משאיר לי הרבה מהם למתנה…איש מיוחד כל כך שהלך טרם עת, שיכולנו לקבל ממנו עוד כל כך הרבה…

  • אבינועם  On 05/11/2008 at 22:52

    המדהים (סליחה שהעלבתי אותו הרגע) כתב הרבה על האנגליות.
    גם על נניח, פיקדילי, וגם על המסטד באקוולאנג
    (ב" אמא אווזה" ובשיר "מרי הפוזלת" גם כן)

    אז יאללה מערוף, מחר קצת ג'טרו לפני השקיעה.

    הולך ?

  • גלית חתן  On 05/12/2008 at 1:12

    הייתי בלונדון רק פעם אחת ולא זכרתי אותה כקסומה במיוחד לעומת ערים אירופיות אחרות, אבל אחרי קריאת הפוסט הזה ממש עשית לי חשק לחזור… איכשהו אצלך לונדון יוצאת מלאת קסם. איזה כיף

    ומי יודע, אולי עוד יהיה לך שם בית 🙂

  • כחול  On 05/15/2008 at 0:23

    שלום בועז,

    אני בטוחה שהיית נהנה מלחיות בלונדון מספר חודשים בשנה, אבל נדמה שאתה נהנה לא פחות מהערגה היוקדת הזו, מהלימבו הזה שיצרת. ואם יתממש, מה יהיה החלום החדש…

  • אורה גור אש  On 05/24/2008 at 15:44

    אחייני, יקירי,
    כמה מדויקים ונכונים התיאורים, המראות הריחות והתחושות, ושוב עפתי שנים לאחור עד לצביטה בלב שגרמה לי לתחושת מחנק בגרון. רק אנגלופיל ובעל נשמה יתירה כמוך יכול להבין את פשר הגעגועים העזים שתוקפים אותי עד לדמעות כאשר מובאים תאורים כאלה פלסטיים וחושניים על לונדון.

  • רוני  On 08/19/2009 at 18:21

    לונדון עיר קסומה ומיוחדת וסצינת המוזיקה בה היא מהמשובחות .נהניתי לשוטט בה שעות ברגל בפורטובלו מרקט, קמדן, סוהו בסימטאות עם החנויות המיוחדות , לשוחח עם האנגלים המרובעים, הנוקשים הללו אך עם חוש ההומור המיוחד
    לשבת בפאבים שלהם כבר משעות הצהריים ולהזמין ארחוה דשנה ועוד ועוד , ועוד דבר ללונדון חובה להגיע רק בחורף אפילו שקר וגשום זו לא עיר של קיץ
    רוני

  • נופר  On 08/20/2009 at 16:01

    כמוני כמוך; לונדון בשבילי היא כמו אוויר לנשימה. העיר, הבית קפה שלי בסוהו, ו"פוילס" עם האוסף ספרי אופנה ועיצוב שלהם (ממש גן עדן) ולונדון זו פשוט לונדון. האנשים, האווירה. גרתי שם חמישה חודשים..חזרתי לארץ וישר רציתי לחזור לשם. אז חזרתי לעוד חודשיים ועכשיו אני מתחילה ללמוד. הדבר היחיד, שגורם לי לחייך, כאשר אני קמה בבוקר, זו התקווה, שעוד ארבע שנים. רק עוד ארבע שנים, אני אהיה שם שוב; ללימודים, לעבודה, לתקופה. אלך לבר שלי בשפרד בוש, לפאב בווימבלדון, למאפייה בהנדון. אהיה שם, אחיה שם, אפגוש את כל מכריי, אחזור לעצמי.
    מה שמוזר, שכשאני מספרת לאנשים על לונדון שלי, אף אחד לא מבין אותי. לונדון קסומה ברמות…ונחמד לי לפגוש עוד מכור ללונדון. מקווה, שכן תשיג את מבוקשך, לבלות שם 5 חודשים בשנה. לפחות חודשיים בשנה. כי זו לונדון והחיים קצרים.

    נופר.

  • רוני  On 10/28/2010 at 7:13

    היי נופר יש דרך ליצור איתך קשר ?

  • זוהר  On 04/15/2011 at 22:39

    בפוסט אחד החזרת אותי לשנת 1995, ללונדון. לילדה התמימה שהייתי.

    " העולם רך כמו תחרה, ההליכה אינה הליכה, יותר ריחוף לאורך המים, עם ריח מעורב של טחב וצ'יפס שאופף את הצעידה וטיפות זעירות של גשם מצליפות בעדנה ענוגה על הפנים"

    "כיס מלא במטבעות של 50 פני, 10 פני, בלופ, נפל לו עוד מטבע: "אמא, את שומעת, זה אני, אין לי הרבה זמן, הכל בסדר, כן, גשם, קר, נעים, נהדר, מתגעגע לאבא ואלייך, לא מתגעגע לארץ, לא, לא יודע מתי אחזור, מה? מה?!"

    מה שמילים עושות.

    נזכרתי למה הייתי מאוהבת כל כך בעיר הזאת.

    תודה, תודה, תודה.

  • llaliiblue  On 08/30/2012 at 16:38

    "אני אדם נוסטלגי בעולם סלולרי, תיבות אדומות מושכות את לבי" אני כ ל כ ך מבינה אותך.
    צבעים של חורף אלו צבעים יפים.

  • יוסף ע  On 08/30/2012 at 22:17

    בועז, תעדכן את הקוראות: סיסטר ריי זו חנות שנסגרה, היה לה אוסף ג'אז יפה וגם הקריבי הזה, נו , רגאיי
    בסוהו
    אכן החנויות מקסימות במיוחד החנות של הלייבל סול ג'אז, מהחשובים בימינו

    אגב שמת לב שבגימטריה 703 רשומות הן רשתג, יפה, לפני שזה היה ":רק" מוזיקה ישראלית

    dubyos@netvision.net.il

  • יוסף ע  On 08/31/2012 at 21:28

    אגב ג'אז, פאנק והאות ר', תגלית ג'אזית עם איכויות פאנק מדהימות, שכמובן מנגנת בעיקר בחו"ל זו רעות רגב.
    שמעתי במועדון ברדיו בחמישי, הופתעתי, לטובה כמובן, כמה הג'אז נושא גם את האנרגיות האלו, לא נראה לי שיצא בויניל אבל גם בדיסק היא והלהקה מעולים, גם בהופעה. האם האות ר' היא האות המנצחת של מוזיקאיה המשובחים של ארצנו?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: