דצמבר 1977. אפרים ואסתר שמיר ומה הקשר אלי

 

"…'ערב של יום בהיר' הוא מאסטר-פיס של ממש…" כתבה אביבה משמרי שכנתי היקרה,  בביקורת נפלאה בשרת העיוור. "הזיכרון המיידי הוא אפרים שמיר, בזמן אמת, מבצע אותו באיזה מופע נשכח בפארק".

 

 

זה היה בתחילת כיתה ט', 1977. החורף הראשון בתיכון. לא תקופה טובה במיוחד בחיי. אפרים ואסתר שמיר היו שכנים, דלת מול דלת, של הדודים שלי אילן ואורה'לה כהן (שעליה נכתב השיר השני בתקליט, "השכנה הקטנה"). וככה, בדצמבר 1977, קצת לפני יום ההולדת ה-14 שלי, זכיתי להזמנה אישית ל"הרמת כוסית לכבוד הוצאת התקליט" של אפרים ואסתר שמיר. אני משוכנע שאם יזמינו אותי מחר ל"הרמת כוסית לכבוד הוצאת התקליט של ניל יאנג" אני לא אתרגש ככה. בגיל 14 תל אביב נראתה לי כמו ניו יורק ואפרים שמיר היה גדול כמו אריק קלפטון לפחות (שניהם היו גבוהים עם גיטרה חשמלית וזקן).

 

 

(אני חוזר שוב לתקופה ולגיבוריה. מי היה אפרים שמיר בשבילי, בזמן ההוא? הוא היה מלך. ה-זמר של "כוורת". כ-ו-ו-ר-ת! בדיוק שנתיים אחרי מופע הרוק הראשון שראיתי בחיי, בגיל 12, כוורת בהופעה חיה בקולנוע "רינה" בחולון. כוורת. עם שלושת התקליטים שלהם מסתובבים ברוטציה מתמדת על הפטיפון הישן וידיעה בעל פה של כל השירים/המלים/התווים/האקורדים של כוורת – היי! עד היום אני מסוגל לשרוק בדייקנות סולואים של יוני רכטר על הפנדר רודס)

 

הייתי צריך שיחרור מבית הספר, כמובן. האירוע היה בצהריים, בגלריה כלשהי ברחוב גורדון בתל אביב. אמא שלי כתבה לי פתק משעשע והמחנכת בחנה אותו בקפידה ובאנחת מה-נעשה-איתך-מה, נתנה לי לצאת.

מה עוד קרה אז? 1977 יצחק רבין מתפטר מתפקידו בגלל "חשבון הדולרים". ג'ימי קרטר נבחר לנשיאות ארה"ב. מנחם בגין מחולל את "המהפך" וזוכה בבחירות. מכבי תל אביב זוכה בגביע אירופה בכדורסל. המטוס של הלהקה האמריקאית  הדרומית, לינרד סקינרד, התרסק בהתרסקות שבה נספו חברי הלהקה, שנאלצה להתפרק. פלה, הכדורגלן שהיה נחשב בעינינו כשחקן הגדול ביותר אי פעם, פרש לאחר ששיחק את משחקו האחרון. ב-19 בנובמבר אנואר סאדאת, נשיא מצרים, מבקר בישראל ולמחרת אף נואם בכנסת. קט סטיבנס מתאסלם. כריס מרטין, סולן "קולדפליי", נולד.

נכנסתי עם תיק בית-ספר למקום. עד עכשיו אני מתרגש, כשאני נזכר בהתרגשות ההיא. אני, הילד מתחכך בגדולי עולם (גידי גוב לועס קרקר עם גבינת עמק! אלון אולארצ`יק לוגם יין "פנטזיה" בכוס פלסטיק לבנה! יהונתן גפן מספר בדיחות למישהי על המדרגות!) ויותר מכל הרשים אותי הזוג הצעיר, המחובק, שחובק אלבום משותף. הם נראו לי יפים, זוהרים, מוכשרים. אלילים.

העטיפה המקורית של התקליט (שנגנב ממני) נשאה הקדשה כפולה מהזוג המלכותי. "לבועז, בידידות מאסתר ואפרים", כתבה אסתר בכתב ידה. היתה זו עטיפה בתוך עטיפה. על אחת היו רשומות כל המלים, ועל השניה הקרדיטים. היו צילומים ברוח התקופה. ושירים מדהימים – באמת מדהימים, עם נגינה מושלמת, עיבודים מרהיבים ומורכבות סגנונית, בין נגיעות ג'אז ("השכנה הקטנה", שעליו כתב יואב קוטנר שהוא "משקף את מצבן של הנשים ברוק הישראלי, או יותר נכון את הדרתן ממנו"), ופולק-רוק עדין ("עברתי רק כדי לראות") רוק סבנטיז מלא תשוקה ("נכון את יפה", שנכתב על ירדנה ארזי) עם סולו גיטרת-שני-צווארים (משהו שהיה אופנתי מאוד בסוף שנות השבעים) ובלוז-רוק חם ואנרגטי ("בלי לבקש רשות") ושיתוף פעולה של אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק – שגם היום ממשיכים לנגן בלוז יחד 

 

ומה אפשר לכתוב על "סובב בחיוורון" העגמומי, המזרח-אירופי, שמשדך את המורשת הפולנית עם העבריות החדשה בארץ ישראל? שיר שמדגים את הכשרון העצום של אפרים (כמלחין) ואסתר (כמבצעת) בשיר מופתי.  

יצאתי משם כמו אחרי טריפ. הלכתי ברגל את כל רחוב דיזנגוף, עם התקליט ביד, עד לחניון אגד הישן ברחוב ארלוזורוב. באוטובוס, קו 55 עד לתחנה הסופית ברימון, קראתי את כל המלים, גם של אלה שטרם שמעתי. בחוץ התחיל לטפטף גשם ואני זמזמתי לעצמי:

"ביום כזה

אני רואה-אה-אה-אה

ערב של יום בהיר ושיר בא לי
ביום כזההההה-ה-ה

אני רואה-אה-אה
ערב של יום בהיר

 יש לי שיר". 

 

אפרים שמיר בויקיפדיה

אסתר שמיר במומה