דצמבר 1977. אפרים ואסתר שמיר ומה הקשר אלי

 

"…'ערב של יום בהיר' הוא מאסטר-פיס של ממש…" כתבה אביבה משמרי שכנתי היקרה,  בביקורת נפלאה בשרת העיוור"הזיכרון המיידי הוא אפרים שמיר, בזמן אמת, מבצע אותו באיזה מופע נשכח בפארק".

 

 

זה היה בתחילת כיתה ט', 1977. החורף הראשון בתיכון. לא תקופה טובה במיוחד בחיי. אפרים ואסתר שמיר היו שכנים, דלת מול דלת, של הדודים שלי אילן ואורה'לה כהן (שעליה נכתב השיר השני בתקליט, "השכנה הקטנה"). וככה, בדצמבר 1977, קצת לפני יום ההולדת ה-14 שלי, זכיתי להזמנה אישית ל"הרמת כוסית לכבוד הוצאת התקליט" של אפרים ואסתר שמיר. אני משוכנע שאם יזמינו אותי מחר ל"הרמת כוסית לכבוד הוצאת התקליט של ניל יאנג" אני לא אתרגש ככה. בגיל 14 תל אביב נראתה לי כמו ניו יורק ואפרים שמיר היה גדול כמו אריק קלפטון לפחות (שניהם היו גבוהים עם גיטרה חשמלית וזקן).

 

 

(אני חוזר שוב לתקופה ולגיבוריה. מי היה אפרים שמיר בשבילי, בזמן ההוא? הוא היה מלך. ה-זמר של "כוורת". כ-ו-ו-ר-ת! בדיוק שנתיים אחרי מופע הרוק הראשון שראיתי בחיי, בגיל 12, כוורת בהופעה חיה בקולנוע "רינה" בחולון. כוורת. עם שלושת התקליטים שלהם מסתובבים ברוטציה מתמדת על הפטיפון הישן וידיעה בעל פה של כל השירים/המלים/התווים/האקורדים של כוורת – היי! עד היום אני מסוגל לשרוק בדייקנות סולואים של יוני רכטר על הפנדר רודס)

 

הייתי צריך שיחרור מבית הספר, כמובן. האירוע היה בצהריים, בגלריה כלשהי ברחוב גורדון בתל אביב. אמא שלי כתבה לי פתק משעשע והמחנכת בחנה אותו בקפידה ובאנחת מה-נעשה-איתך-מה, נתנה לי לצאת.

 

מה עוד קרה אז? 1977

יצחק רבין מתפטר מתפקידו בגלל "חשבון הדולרים". ג'ימי קרטר נבחר לנשיאות ארה"ב. מנחם בגין מחולל את "המהפך" וזוכה בבחירות. מכבי תל אביב זוכה בגביע אירופה בכדורסל. המטוס של הלהקה האמריקאית  הדרומית, לינרד סקינרד, התרסק בהתרסקות שבה נספו חברי הלהקה, שנאלצה להתפרק. פלה, הכדורגלן שהיה נחשב בעינינו כשחקן הגדול ביותר אי פעם, פרש לאחר ששיחק את משחקו האחרון. ב-19 בנובמבר אנואר סאדאת, נשיא מצרים, מבקר בישראל ולמחרת אף נואם בכנסת. קט סטיבנס מתאסלם. כריס מרטין, סולן "קולדפליי", נולד.

 

 

נכנסתי עם תיק בית-ספר למקום. עד עכשיו אני מתרגש, כשאני נזכר בהתרגשות ההיא. אני, הילד מתחכך בגדולי עולם (גידי גוב לועס קרקר עם גבינת עמק! אלון אולארצ`יק לוגם יין "פנטזיה" בכוס פלסטיק לבנה! יהונתן גפן מספר בדיחות למישהי על המדרגות!) ויותר מכל הרשים אותי הזוג הצעיר, המחובק, שחובק אלבום משותף. הם נראו לי יפים, זוהרים, מוכשרים. אלילים.

העטיפה המקורית של התקליט (שנגנב ממני) נשאה הקדשה כפולה מהזוג המלכותי. "לבועז, בידידות מאסתר ואפרים", כתבה אסתר בכתב ידה. היתה זו עטיפה בתוך עטיפה. על אחת היו רשומות כל המלים, ועל השניה הקרדיטים. היו צילומים ברוח התקופה. ושירים מדהימים – באמת מדהימים, עם נגינה מושלמת, עיבודים מרהיבים ומורכבות סגנונית, בין נגיעות ג'אז ("השכנה הקטנה", שעליו כתב יואב קוטנר שהוא "משקף את מצבן של הנשים ברוק הישראלי, או יותר נכון את הדרתן ממנו"), ופולק-רוק עדין ("עברתי רק כדי לראות") רוק סבנטיז מלא תשוקה ("נכון את יפה", שנכתב על ירדנה ארזי) עם סולו גיטרת-שני-צווארים (משהו שהיה אופנתי מאוד בסוף שנות השבעים) ובלוז-רוק חם ואנרגטי ("בלי לבקש רשות") ושיתוף פעולה של אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק – שגם היום ממשיכים לנגן בלוז יחד 

 

ומה אפשר לכתוב על "סובב בחיוורון" העגמומי, המזרח-אירופי, שמשדך את המורשת הפולנית עם העבריות החדשה בארץ ישראל? שיר שמדגים את הכשרון העצום של אפרים (כמלחין) ואסתר (כמבצעת) בשיר מופתי.  

יצאתי משם כמו אחרי טריפ. הלכתי ברגל את כל רחוב דיזנגוף, עם התקליט ביד, עד לחניון אגד הישן ברחוב ארלוזורוב. באוטובוס, קו 55 עד לתחנה הסופית ברימון, קראתי את כל המלים, גם של אלה שטרם שמעתי. בחוץ התחיל לטפטף גשם ואני זמזמתי לעצמי:

"ביום כזה

אני רואה-אה-אה-אה

ערב של יום בהיר ושיר בא לי
ביום כזההההה-ה-ה

אני רואה-אה-אה
ערב של יום בהיר

 יש לי שיר". 

 

אפרים שמיר בויקיפדיה

אסתר שמיר במומה

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביבה משמרי  On 11/09/2006 at 15:56

    זה לא אמיתי

    אתה בכוח רוצה שנוריק מקנאה?

    אני מאוהבת באלבום הזה כבר שנים

    זוכרת את שמיר מבצע את "ערב של יום בהיר", אז שיר חדש-חדש, באיזה אירוע המוני בפארק הירקון. הייתי ילדונת, וכבר אז רציתי לכבוש את פני בידי ולגווע מרוב תענוג.

  • ערס פואטי  On 11/09/2006 at 15:57

    מרגש.

    אפרט בפרטי.

  • תמי ניניו  On 11/09/2006 at 15:58

    ממש הצלחת לגרום לי להיזכר בילדות ובת"א שנחוותה באופן מאד דומה דרך עיניי החולוניות, גם אם עשור מאוחר יותר.

    איזה כיף לך שהיית שם ואיזה כיף לנו שכתבת על זה באופן כזה.

  • שרון  On 11/09/2006 at 16:00

    כל כך עצוב, הזכרונות האלה מהסבנטיז. ועצוב לי מאוד שהם נפרדו. כנראה שאחרי כזו שלמות, משהו חייב להתפרק

    אפרים שמיר אמר: "התחתנו בגלל מלחמת יום כיפור, אח, מה שהמלחמה עושה לאנשים…."- אני הייתי קצת נעלבת במקום אסתר

    ו…היי, אסתר, השמיעי קול (לא רק קול במסגרת הטיפולים הקוליים שאת נותנת), תעשי עוד תקליט בבקשה.

    נ.ב, החורף הראשון בתיכון. אני חושבת שהוא, באופן מסוים, אף פעם לא נגמר
    חורף נצחי
    נורא

  • איריס מערוץ 8  On 11/09/2006 at 16:03

    "יש אחת שמחכה לי
    היא תאיר לי את פני
    היא תצבע לי את הקשת
    ותדליק לי את חיי…"

    איזה מלים! איזה שיר! כמה נפלאה היא אותה אחת שמחכה ותאיר, ותצבע את הקשת…

    כמה נפלא הוא התקליט הזה שכבר 30 שנה (כמעט) מגיל 7 – ולא נמאס לי לשמוע אותו

  • אבינועם  On 11/09/2006 at 16:46

    בועז, הצטרף למאמץ ושלח ס.מ.ס עבור כוורת, אחרת לא יזכו בלהקת כל הזמנים ..

    שני צווארים לגיטרה אכן היה אופנתי אז. אבל הי, גם הפתיחה (והסאונד) של ערב של יום בהיר די מושאלת מתוך הפתיחה של Band on the Run
    של סר פול מקרטני והכנפיים.

  • אוהד  On 11/09/2006 at 17:59

    בהחלט חוויה שראוי לזכור.
    גם היום, כשאני מתחכך קלות בשולי היצירה המוסיקלית, אני נרגש מעצם העניין.
    הייתי בהופעה של אפרים בג'אז בים האדום לפני שלוש שנים בערך, הוא עלה לבמה, אמר "אתם בטח שואלים את עצמכם מה לי ולפסטיבל ג'אז, ובכן, היום אתם לא עומדים לשמוע ג'אז" ונתן את הופעת חייו.

  • ליה ברגר  On 11/09/2006 at 19:00

    אתה משהו. ..

  • ה.מ.מ  On 11/09/2006 at 21:50

    במשכן האלים…

  • חן  On 11/09/2006 at 23:03

    בועז, בכתיבה שלך מעבר למילים יש תמיד מנגינה וניחוח שאפשר ממש לגעת וזה מקסים.

  • B. Goren  On 11/10/2006 at 11:42

    גם אצלי שניהם זכו פעם לדרגת אלילות. ואגב הימים הראשונים בתיכון, או בעצם כל שנותי בתיכון נראים לי גם ממרחק השנים כמו תקופת חורף שחורה וקודרת. אני לצערי, לא מצליח לשכוח את השנים השחורות האלו.

  • אביתר רייטר  On 11/10/2006 at 18:30

    אסתר היתה כשרון מדהים עוד כאשר למדה בבית הספר התיכון – הגמנסיה העברית – רחביה, ירושלים. כבר אז סיפרה לי אמא ז"ל, שהיתה מורה של אסתר שיש לה תלמידה עם קול פעמונים יחודי וניבאה לה גדולות ! יופי של אלבום ! אביתר

  • שרון רז  On 11/11/2006 at 21:40

    במקום הכי נמוך בתל אביב, וגם את רוב האלבום הזה של אסתר שמיר, באמת מזכיר לי תחילת אייטיז או סוף סבנטיז

  • ליה  On 11/13/2006 at 7:53

    מה שטוב במילים שלך שהן לוקחות אותי בדיוק לשם. למקום שבו אתה היית. לרגע יכולתי לראות את הכל דרך כיתה ט', דרך העיניים שלך.
    יש לי את הדיסק הזה. הוא אחד האהובים עלי. לרוב אני צריכה מצב רוח מיוחד כדי לשמוע אותו. כשנוזל לי המצב הרוח הזה ומכסה את העיניים, אני שמה את המוזיקה הזאת, זה פותח לי אותן. את העיניים. לראות גם את האור.

  • אנאבל  On 11/18/2006 at 23:50

    היה מדהים מעניין ומהנה בטרוף

  • רונה צורף  On 11/25/2006 at 10:10

    אני יושבת על הבר, מחכה שההופעה תתחיל, הקהל מתחיל להתאסף, פה ושם גם ילדים. שותה וודקה עם תפוזים, מפזרת ענני עשן, ולרגע אינני בטוחה שזו אמת או אשליה, מגרשת בידיי את העננים כדי לראות טוב- אסתר שמיר ניכנסת עם בן זוגה, משלמת כרטיס ומתיישבת בפינה, מאוד קרובה אליי. היא ניראת בדיוק כמו בשנת 77, לא השתנה בה דבר. ההופעה מתחילה, אני מחכה בכל רגע שאפרים יכריז על האורחת החשובה שבקהל, שיעלה אותה לבמה, שיפצחו בדואט בלתי נשכח- אבל תיקוותי מתבדות, ניראה, בסוף, שהוא אפילו לא ידע שהיא ישבה בקהל, או שלא שם לב. אפרים ואולארצ'יק מדהימים, ההרכב שניגן איתם- גיא דגן על המפוחית המתיפחת, ישראל נחום על התופים המשתוללים ועמית הראל המוכשר מכולם על הפסנתר המתרונן- חבורת עילית של מוזיקה משובחת, היה נהדר, הם שם בכל שישי ב-17-00, הבטחנו לשמיר שנספר לחברים אם הוא יוסיף עוד הדרן- הוא קיים ואנחנו מבטיחים- מובטחת לכם הנאה צרופה !!!

  • חנן כהן  On 11/17/2007 at 18:42

    היה בתקופה הזאת מין אפקט שמעבירים את הסאונד של הגיטרה דרך איזה צינור.
    כמו ב show me the way של פיטר פרמפטון

    גם אצל אפרים שמיר זה היה, או שאני מדמיין?

  • עופר הירשפלד  On 11/17/2007 at 18:46

    התקליט הזה נמצא כבר עשרות של שנים (טוב רק 15) ב-wishlist שלי ומה לעשות, דביל שכמוני.
    לא מוריד/צורב/קונה עותק לא חוקי של אמנות ישראלית.

    נראה לי שאיאלץ עוד לקחת בהשאלה את התקליט, פה ושם, מבן דודי.

    אכן אלבום נפלא.

  • אמונה  On 11/17/2007 at 19:52

    אלף תודות על השיתוף בחוויה המרגשת.

    הציטוט הנפלא שלך הוא שיר בפני עצמו,
    אבל האין זה כך במקור-

    "הגשמים סוגרים את האנשים

    לא יוצאים מהבתים

    רק אני יושב לבד ומתפלא

    איך האווזים שטים".

    ?

    =)

    בהזדמנות זו אפנה את כל הקוראים להקלטה של אסתר שמיר בתכנית "נעים בכביש" באתר של
    88fm.
    פשוט להתמוגג מכל בחירה ומקולה המתוק שמפזם יחד עם לאונרד כהן ופול סיימון…

  • ליה  On 11/18/2007 at 10:34

    בשבוע שעבר, הכלבה שלי אכלה את הדיסק הזה.

  • נעם  On 11/23/2007 at 17:06

    אני לא ממש בעניין של מוזיקה עברית

    אבל תמיד עניין אותי מי הצליח להוציא קטע פולק
    ברמה אנגלית

    יפה ,פתרת לי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: