תנו ליואב קוטנר את פרס ישראל!

שחקן-מיקרופון. אמן-רדיו. זן נדיר מזן. 

הוא עשה רדיו.  מופעי רדיו, ולא סתם תכניות מצויינות. לשים שירים יפים זאת לא בעיה. לגרום לרצף של שירים יפים להפוך למשהו הגדול מסך כל החלקים – זו אמנות רדיופונית. במרס 2007 הוא נתן ראיון לתימורה לסינגר מ"גלובס" ושם נשתלו הסימנים הראשונים לשובו של המלך.

 

קוטנר הוא אחד האנשים שהכי השפיעו על חיי אבל לא רק על חיי שלי. הרבה מאוד ישראלים בני 30 פלוס מסתובבים עם הטעם המוזיקלי של יואב קוטנר שצרוב להם בראש ובנשמה.

ערבים ולילות ביליתי בצמוד לרדיו ול"מסע הקסם המסתורי" שלו ול"מופע הרדיו והטרנזיסטור", "רוק פלוס", "למרות הכל", "מוזיקה היום" ו"ציפורי לילה", תכניות שבהן שינה מושגים בנוגע ל"רדיו" ו"הגשה אישית של מוזיקה ברדיו".

קוטנר גרם לי לרצות לעבוד בזה. בשנת 1981 הייתי בן 17 והלכתי לבחינות בגלי צה"ל. מבין 3,000 נערים ונערות נופו 2000. נשארו אלף – ואני ביניהם. אחרי מבחן הקול אצל דן כנר נשארו 100 – ואני הייתי ביניהם. אחרי המבחן הבא נותרו 25 איש, כולל אותי. מתוכם נבחרו 10 מאושרים ואני לא הייתי ביניהם. האכזבה היתה מרה והחלום שלי לעבוד ברדיו נשאר חלום למשך 20 השנים הבאות (ביולי 2001 התקבלתי ל-88fm).

שילוב בין אהבה לבין נועזות

מה היה מיוחד במופעי הרדיו (האקסצנטרים, לפעמים) של י. קוטנר? השילוב בין אהבה לבין נועזות. אהבה גדולה למוזיקה טובה היתה הדלק המניע, אבל ההרפתקנות מאחורי המקרופון הפכה את מופעי הרדיו של קוטנר למיתולוגיים. היה בו את הרצון למתוח את גבולות המדיום ולבחון אותו. קוטנר שידר פעם תכנית שלמה ברוורס. הוא פשוט לקח את הקלטת השעה הראשונה שלו ושידר את הסרט מהסוף להתחלה, לאורך השעה כולה. זה היה מטורף ומרתק. אני לא זוכר אם השעו אותו בעקבות המעשה, אבל היו פעמים אחרות שבהן הוא הורחק משידור. פעם אחת בגלל שידור של "באחד מהימים האלה אני אחתוך אותך לחתיכות קטנות" של פינק פלויד, כשהוא מקדיש את השיר "בשנאה רבה לרב הגזען מאיר כהנא". היו לו התבטאויות נוספות שזיכו אותו בכרטיסים אדומים ובהרחקות אוטומטיות מהתחנה הצבאית. הוא תמיד חזר (וגם תמיד חזר לסורו).

בשנות השבעים המאוחרות היה מאבק בין שתי תכניות. בין שתי תחנות. מול "רוק פלוס" שלו הרימו מנחם גרנית, צ'רלי סלומון, יוסי כסיף, שמירה אימבר ואורלי מורג את "קצת אחרת" המעולה, וקוטנר נאלץ לעשות דברים שונים כדי להשיג תקליטים חדשים לפני המתחרים מרשת ג, כמו שימוש בחברים מחו"ל ובנוסעים מזדמנים שהביאו את הסחורה החמה לרדיו. קוטנר קידם את הרוק המתקדם (הוא זה שהכיר לי את קינג קרימזון, כשבלילה אחד הוא שידר את כל הצד השני של התקליט ISLANDS –  מתחילתו ועד סופו). קוטנר, לדעתי, הוא גם איש הרדיו הישראלי הראשון ששידר שיר של ניק דרייק ברדיו (אנחנו מדברים על 1981).

הקוטנריזם כמושג

קוטנריזם בשבילי זו אהבה אובססיבית למוזיקה. חבר שבא אלי פעם הביתה וראה את חדר העבודה עמוס הדיסקים אמר רק מלה אחת: "קוטנר!" ובעצם אמר הכל. קוטנר כמלה נרדפת לאחד שכל החיים שלו זה מוזיקה ואהבת המוזיקה והאהבה להנחלת האהבה הזו להמונים.

מפעל חייו של קוטנר אינו מצטמצם לשידורי הרדיו (למרות שזה, לדעתי, הדבר שהוא עשה באופן המתקרב לגאונות). הוא יצר את תכנית הרדיו "פול מקרתני מת" ב-1977, וזכה עליה בפרס, הוא ערך ספרים עם שירי אהבה, כתב ל"מעריב", עבר לידיעות אחרונות וכתב מדור שבועי ("אוף דה רקורד") ב-7 ימים, הוא הגיש פינות ב"זהו זה" בטלויזיה והיה פרופסור מקס ב"מה יש" של ארז טל ואברי גלעד, הוא הגיש את "עד פופ", יצר את הסדרה על הביטלס "מסע קסם מסתורי" והפיק מרתונים ליליים של שש ושבע שעות בגלי צה"ל. מרתון רוברט וואייט ומרתון ג'נסיס ומרתון לד זפלין ומרתון פינק פלויד (היינו יושבים, שי ואני, עם רדיו טייפ וקסטות ריקות ומחברת ועט, ורושמים כל מה שקוטנר אמר לתוך הלילה).

 

היתה תחושה, בתקופה מסוימת בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, שאי אפשר להצליח בישראל אם קוטנר לא מת עליך. הוא ישב בכל הצמתים – ידיעות אחרונות העיתון של המדינה, גלי צה"ל בתקופת שיא הפופולריות שלה והטלוויזיה הישראלית, בתקופה שבה היה רק ערוץ אחד ויחיד. הכוח שהיה בידיו אז היה עצום.

 

שנות התשעים היו הזמן שבו קוטנר התמגנט אל המוזיקה הישראלית והחל לקדם אותה ורק אותה. הוא יצר את סדרת תכניות הרדיו "למרות הכל", על לידת הרוק הישראלי, ואז עבר לטלוויזיה ועשה שם את "סוף עונת התפוזים". לידת גלגלצ והצלחתה האדירה והמהירה השאירה אותו כאאוטסיידר שאין לו מקום במפעל הרייטינג המשגשג של אלדד קובלנץ. קוטנר התרכז ב"מוזיקה היום". הופעות חיות באולפן, ספיישלים, שירים נדירים, שיר השבוע – במשך כמה שנים טובות קוטנר ניסה לקדם, לעודד ולהשאיר בשטח את הפלח הענק של מוזיקאים ישראלים שאינם הבון-טון של אמצע המיינסטרים. כולם הופיעו אצלו. גם סוויד וגם רדיוהד. ארכיון הקוטנר סשנס – הקלטות חיות מהופעות באולפן "מוזיקה היום" – כולל מאות פנינים נדירות ויקרות שאי אפשר להוציא לשוק, בשל  בעיות של זכויות יוצרים.

 

קוטנר עשה כל כך הרבה, שאין פלא שההשפעה שלו היא כה עצומה. אף איש רדיו לא הצליח להתקרב למימדי ההשפעה הקוטנרית על התעשיה ועל טעמם של כל-כך הרבה ישראלים.

"ציפורי לילה" של קוטנר היתה אחת מתכניות הרדיו האישיות הטובות ביותר ששמעתי בארץ אי פעם. החיבורים שלו בין ווילקו משיקגו לבין בלובנד מבאר שבע היו מעוררי השראה. גם אם קטע נמתח על 11 דקות ("ערים וזיכרון" של בלובנד), זה לא הפריע לו.

אני עדיין מחכה לראות את פרס ישראל מוענק לו על תרומתו לחברה ולתרבות הישראלית.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 07/13/2006 at 22:44

    וגם – בזכותו אני יודעת עד היום איפה זה צד ימין: הצד של הרגל שכותבת.

  • גיא וינטרוב  On 07/13/2006 at 22:50

    קוטנר הוא אכן ענק שבענקים! איזו מסירות של שידור לאורך שנים. דרך אגב, האם השורה האלמותית "פול מקרתני מת – הכפיל התגלה במעבדה" שהתייחסה לכך שקיים כפיל למקרתני, אשר קולו שונה מקולו של ה"מקור", היא מתוך אותו ספיישל?
    בועז, לא הבנתי לאיזה אלבום של קינג קרימזון התייחסת כאשר כתבת "הוא זה שהכיר לי את קינג קרימזון, כשבלילה אחד הוא שידר את כל הצד השני, מתחילתו ועד סופו"?

  • רונה צורף  On 07/13/2006 at 23:11

    פשוט משחזרים את הכל מחדש, וזה מה שקוטנר עשה למוסיקה- הוא המציא אותה מחדש, ממש בילגן אותה אל תוך הסדר החדש שלו עצמו שהפך לכל כך שלנו. הוא באמת היה השפעה ענקית על דור שלם, תוכניותיו המכוננות, ללא ספק,צרובות אצלי במוח וגם אני הייתי יושבת עם טייפ ישן ומקליטה עשרות קלטות של מסע הקסם המיסתורי- מתחת למיטה שלי הצטברו ערמות של קופסאות נעליים מלאות בקלטות קוטנר- אין ספק שהערצתי אותו בטירוף, אבל מה קרה לאגדה ומה היא עושה עכשיו, על כך צריך לתת את הדעת- ולא מספיק רק להתרקפק על העבר. כשטל השילוני אירחה אותו לשעתיים אלוהיות ( אין לי מילה אחרת ) היא השתעשעה עם הרעיון להחזיר אותו לרדיו בכלל ולשמונים ושמונה בפרט. אני מקווה שהיה בזה שמץ של רצינות

  • קסיופאה  On 07/14/2006 at 7:23

    זה מה שצריך לעשות. לאחרונה הורידו את התכנית "בחזרה לעתיד" אז יש מקום. יש רצועה פנויה. כל לילה בין 11 ל-1 בלילה. רק תחשבו מה יהיה אם קוטנר יעשה שעתיים ליליות כל לילה ב-88fm…

  • אבנר  On 07/14/2006 at 9:45

    רציתי להיות קוטנר כשאהיה גדול

  • חייש  On 07/14/2006 at 12:36

    והיום האיש כבר לא כ"כ שומע מוזיקה לועזית חדשה.

  • אהוד בן-פורת  On 07/14/2006 at 14:05

    בפני ג'וקר היא מתוכנית הטלויזיה שלו שנקרא "קול הפופ" והיא היתה עוד לפני עידן של ערוץ המוסיקה 24. בועז, אני מוכרח לומר שנבהלתי מכך שבחרת לכתוב עלי יואב, ובגלל שעידן הרדיו שייך יותר לעבר בחרת לכתוב בלשון זה. יואב קוטנר הוא אולי "האיש הקטן מהרדיו" אבל הוא גדול מהחיים ובניגוד למה שנכתב בשיר בלחיצת כפתור הוא לא נעלם. מצחיקים אותי אלה שאומרים שהזמן שלו עבר, הם לא יודעים על מה הם מדברים.

    הזכרת את אורי לוטן ז"ל, היה לי הכבוד להכיר אותו ואני יודע שאורי ראה את יואב כמישהו שצעיר ממנו, אבל מכל הצעירים מישהו שחשוב לו לשמור על כבודו ולכן היו כמה מרתונים בגלי צה"ל (כמו אחד שהיה על ניל יאנג) בו הוא ידע לתת לו לערוך ולהגיש אותם במקומו. אני דיי חושש לשאול את השאלה הרגישה הזו, אבל מעניין מה דעתו של יואב על אורי. אני לא יודע אם יצא להם ממש לשבת זה עם זה, אבל חבל לי באופן אישי שלא יכולתי להוביל לפגישה כזאת. אין לי ספק שהיה יכול להיות נחמד לשבת ולשוחח איתם יחד, לראות שאולי האידיולוגיה שלהם שונה אבל משהו באהבה ובכבוד למוסיקה ולמאזינים שלהם דומה מאוד.

    ההיכרות ביני לבין יואב קוטנר החלה עוד לפני שהכרתי אותו באופן אישי, בהאזנה לתוכנית "רדיו רדיו" שגיליתי אותה בזכותו של אחי הגדול שאהב להאזין לה. להגדרתו השעה שבה יואב שידר ברדיו היתה כמו השעה בא לבקר אותנו חבר ואנחנו מאזינים איתו לתקליטים. זו באמת היתה ההרגשה שלי. יואב הוא איש של מולטימדיה זכורה לי לטובה הפינה של יואב ב"זהו זה" בה הוא סובב עטיפות של תקליטים עד שראו אותן על כל המסך, ומאותה תקופה פחות או יותר את התוכנית שהקדיש ב"רדיו רדיו" לאהוד בנאי וליוסי אלפנט ז"ל שבאו אליו עם התקליט של הפליטים. כידוע לכם יואב חשף לא מעט כשרונות, בדרך זו שנים מאוחר יותר גילה לעולם את "Radiohead" ואלו רק דוגמאות מעטות לתרומתו הגדולה. עם השנים המשכתי להאזין בהנאה רבה לתוכניותיו האחרות: "נופל על ארבע", "מתאושש" ו-"ממשיך לנסוע". יש אולי עוד כמה תוכניות ששמותיהן נשכחו ממני, אבל זכורות לי לטובה במיוחד סופי השבוע בקריאת הפינה שלו "אוף דה רקורד" ממנה למדתי המון וכולי תקווה שיוציאו לאור כמה מהמיוחדות שבהן למקבץ בספר, ומגאזין המוסיקה הישראלית "שבוע טוב" ששודר בצאת השבת בגלי צה"ל. יצא לי לערוך כמה עצומות להחזרת כמה מתוכניות הללו. אני לא יודע אם הצלחתי לעזור בזה, אבל זה לצערי כל מה שיכולתי לעשות כמאזין. לפני כמה שנים, עם פתיחת ערוץ 24 יצא לנו להיפגש. גיליתי ליואב שזו הגשמת חלום עבורי והוא אמר לי כתגובה שזה לא טוב להגשים חלומות, כי צריך להשאיר משהו שיהיה לחלום עליו. אז לא הייתי אומר שהייתי רוצה לראות אותו מקבל את פרס ישראל, אבל מה שכן הייתי שמח שהוא יקבל את הכבוד שמגיע לו והוא יחזור לשדר ברדיו. זה שיואב לא ברדיו ההפסד הוא של כולנו, ותזכרו להבדיל איזו החמצה חשו כולם אחרי שסגרו בפני צ'רלי צ'פלין את גבולות אמריקה ולא נתנו לו לחזור לעשות את הסרטים שלו אלא באחרית ימיו.

    אב"פ מהצפון המתוח בתקופה זו.

  • קיינן  On 07/15/2006 at 11:37

    התמונה האחרונה עושה לו עוול, מט"ב לא מגיעים לקרסוליים שלו. (שימו לב לחולצה של נירוונה).

  • אסף  On 07/15/2006 at 18:36

    בזכות אותה האזנה ל'ציפורי לילה' נחשפתי ל-
    mercury rev
    המופלאים ועוד רבים ורבות וטובות
    אז יואב תודה
    ולמה שלא תחזור לפנק אותנו במוסיקה איכותית ברדיו
    ???

  • פיני  On 07/15/2006 at 21:05

    גם אני אוהב את יוד, בכל צורה ובכל תכנית שיעשה

  • הר-ערנב  On 07/16/2006 at 0:16

    אני אמנם שייך לדור שבקושי הספיק להחשף ליואב קוטנר ב "מוסיקה היום" ו "ציפורי לילה", אך מהמגע הדי מצומצם שיצא לי לעשות איתו – מדובר באמת באדם מיוחד.

    נהדר מה שכתבת עליו!

  • קסיופאה  On 07/16/2006 at 1:07

    זה לא שגרתי במדינה שלנו לקרוא פירגון אמיתי מהלב מהסוג הזה.
    זה יפה במיוחד שאיש 88fm כמוך כותב ככה על אושיה כמו יואב קוטנר. אהבתי

  • לאון פלדמן  On 07/16/2006 at 13:46

    זה המשפט שמזכיר לי את את קוטנר השחקן – בתור – פרופסור מאקס ב'מה יש', בתור זה שצועק מהפכה על הבמות עם מאיר אריאל, בתור זה ששר את :"האיש הקטן מהרדיו" או עם המכשפות את "מכשייפה של הגויים", בשנינויות שלו עם המאזינים שמנסים לפתור את "תו השעה" (רפי רשף – נכון לעכשיו) .
    הייתי חולה עליו בתור ילד, גם לי כמו לך בעז, היה חלום לשדר בגלי צה"ל, אותי לא הזמינו אפילו למבחנים, פרופיל גבוה שלח אותי לקרבי, ב 95 הגשמתי את החלום הרדיופוני שלי ב106, 10 שנים אחרי זה אני עובד איתו בע.24…
    זה כבוד גדול לעבוד איתו באותו ערוץ !
    מורה גדול, אדם ענק, אוהב מוזיקה אמיתי.
    לאון.

  • שרלילה בדימוס  On 07/16/2006 at 15:57

    קוטנר השפיע על עיצוב ההעדפות המוסיקליות שלי .
    אני זוכרת את עצמי כנערה בת 14 צמודה למכשיר הרדיו טייפ העלוב שלי ובולעת כל מילה וכל צליל בשקיקה הייתי מחכה בכליון אזניים למופע הרדיו והטרנזיטור שלו.
    את התקליטים הייתי קונה ומזמינה במיוחד מבית התקליט הייתי נוסעת במיוחד לשם מחולון עם קו1 .
    ובטח שמגיע לו פרס ישראל בענק.
    רק בזכות זה שתמיד הרגשתי שהוא חולק במנות נדיבות את הידע העצום שלו וגם את האהבה ,לא חוסך מקהל מאזיניו.
    אתה גם כזה בועז (חייבת לפרגן ) כבר לא פוגשים הרבה אנשים כאלה היום בעולמנו הציני שהפלצנות והניכור שולטים.

  • איציק גרפל  On 07/18/2006 at 14:33

    יואב קוטנר היה בשבילי בסבנטיז, משמעותי יותר מאבא שלי ז"ל. זה נשמע כבד וטעון, אבל זה לא ממש כך, כי לאבא שלי היה העולם שלו, עולם ספרי הקודש והתפילות, ולא תמיד היה לו זמן או כוח כדי להבין, למה אני מתעקש לבלות בכל הזדמנות דווקא ב"בית המדרש" של קוטנר ולא באכסניות הקודש המקוריות שהועיד לי.

    כמוני, עשרות אלפים צמחו לתפארת על מופעי הרדיו והטרנזיסטור של ימי חמישי או שישי בלילה, על ציפורי הלילה בגילגוליהם השונים, על המרתונים המאלפים והמחכימים אותם ערך (כן, גם אני הקלטתי טונות של קסטות), על "מסע הקסם המסתורי" הפנומינלי, שהיה ראוי שיחזור לסיבוב נוסף בגל"צ, על "פול מקרטני מת" (בקריינות המקורית של קובי מידן, שהקדימה את זו של משה מורד), שכאשר האזנתי לה לראשונה באמצע הסבנטיז, כנער בן 13, הייתי משוכנע שכל מה שנטען בה אמיתי, ונכנסתי למרה שחורה לפחות ליומיים… על "מחט בערימת תקליטים" ורוק פלוס", שעשו לי את חוויית ההאזנה לרדיו, אכן למסע לימודי קסום ובלתי נשכח.

    קוטנר שאב אותי לתוך עולמו, לתוך אותה מצגת צבעונית ומשכרת של סיפורים וצלילים שהעלו לרקיעים עליונים את שהתרחש בהם – ואני כעיוור פסעתי אחריו, הקלטתי כאמור, תימללתי, התעמקתי וחיפשתי עוד ועוד.

    כשצפיתי אח"כ בסרט "ימי הרדיו" של וודי אלן, הבנתי הרבה מהקדושה שהיתה למכשיר הרדיו בחייהם של אנשים רבים כ"כ. הם בתקופתם, שנות ה-40, ואנחנו, בתקופתנו, בני עשרה באמצע שנות ה-70. הרבה לפני ערוץ 2 המשחית.

    קוטנר, יותר מכל מורה שהיה לי עלי אדמות, היה המנטור שלי מבלי שאפילו ידעתי מה משמעות תהיה לדבר לגבי חיי בעתיד. בסופו של דבר נדמה לי שההחלטה לבחור בדרך שפירנסה אותי כמעט שני עשורים, רובה נשענה על האהבה למוסיקה אותה "ינקתי" מקוטנר. הוא על תקן החלילן מיהודה הימית, ואני ועשרות אלפי אחרים, כולל עורכים מוסיקליים ושדרנים, בעקבותיו.

    עכשיו הוא בפאזה אחרת, כנראה קונצנזואלית יותר, פחות סגורה ליודעי ח"ן, לצערי אני פחות מוצא בה עניין, אם כי ממשיך להריע לו על החלוציות ותחושת השליחות שהחלו אולי בתקופת "סוף עונת התפוזים" שחייבת לעלות על DVD

    האיש היקר הזה חייב בהחלט לקבל פרס ישראל, כי אם יש איש תקשורת שמגיע לו – קוטנר הוא האיש. רק בגין העובדה שבזכותו התוודעתי לביטלס מצד אחד, או לרוברט וייאט ומפעלותיו מהצד השני, אני מצדיע לו ממרחק ומקווה שיהיה איתנו מספיק זמן כדי שיום אחד יחזור לגלגל עבורנו את כל הצלילים הישנים והטובים ההם שהוא לימד אותנו לשים לב ליופיים

  • קסיופאה  On 07/18/2006 at 15:08

    אתה, בשביל בני 20 פלוס כמוני, אתה הוא הקוטנר החדש!

  • עפרה  On 07/20/2006 at 12:32

    תענוג לקרוא ולהזדהות. גם אני לגמתי בשקיקה ,דרך האזניים דוקא, את קוטנר. והוא הפך לי תאום סיאמי מוזיקלי. תמיד ידעתי שמה ש-י. יביא יגיע בתדרים הנכונים ללבי. "אדם הוא תבנית נוף מולדתו" -והוא אכן עיצב לא מעט תבניות פה.
    זכורות לי תכניות רבות, בינהן הריגוש המופלא של ימי הכנות לביקור של דילן ב"אירץ הקוידס" , הראיון עם חברו/רופאו המיסתורי של בוב דילן,
    רופא: "את זה אל תשאל בבקשה" (כ-6 פעמים בערך..)י
    קוטנר: "מה אל תשאל??? זאת העבודה שלי"!!!! ענק

    ולסיום וידוי קטן לפני שאני מתה מקטיושה (כי אני מהצפון. לא מאמינה שאני מסגירה סודות) : אני גומרת עכשיו תקליט משלי(בעזרתו האדיבה של ענק אחד, שכן פה, מרשימות) וכל הפנטזיות שלי מסתכמות בזה ש..קוטנר יאהב.. כי כאמור הוא תאום סיאמי שלא מכיר אותי כמובן.
    כן, יואב קוטנר לתפארת מדינת ישראל

    ותודה בעז על שאתה נחמא פורתא ומעניין בימים אלו.

    ולגבי ערוץ 24- זוועה. אבל בכלל טלויזיה זה מיזבלה בד"כ. כנראה שהבעלים מכתיבים לו- י"תשמע- מרמה מסויימת ומטה בבקשה"י
    אינמהלעשות

  • עידן וילנצ'יק.  On 10/24/2007 at 10:17

    קוטנר הוא מצבור אדיר של ידע אבל אף פעם לא התחברתי לפרסונה הטלויזיונית שלו.הוא היה שלפעמים שטותניק, לפעמים סתם לא מצחיק ולפעמים פשוט לא נעים לצפייה.חבל שהוא בחר להתמקד בשנים האחרונות בעיקר במוסיקה ישראלית. אני מתגעגע לתובנותיו במוסיקה לועזית והייתי שמח לדעת מה הוא חושב על כמה דברים חדשים. אז קוטנר, אתה מוזמן לחזור אבל בחייאת בלי השטויות.

  • אלינור ברגר  On 10/24/2007 at 10:26

    הוא עשה עבודה לא טובה בערוץ 24 (ולא שהיתה לו ברירה, הבוסים רצו ערוץ מסחרי, וקוטנר לא בא מתפיסת עולם מסחרית אלא איכותית)

    אבל כאיש רדיו הוא נכס אדיר. אני לא יכולה לחכות לתכנית היומית שלו ברדיו תל אביב

  • שי טוחנר  On 10/24/2007 at 10:38

    ותמיד הייתי.

    זה ממש לא אומר שהטעם המוזיקלי שלנו היה חופף כל השנים.

    אבל אני מודה ומתוודה שבזכותו נחשפתי להמון דברים חדשים, למדתי המון, כי ללא ספק הידע שלו איננו בר תחרות.

    תמיד אהבתי את המסירות של יואב קוטנר, הערצתי את ההתמדה שלו, וכשהגיש ברדיו אהבתי מאוד את התוכניות שלו. לא היתה לי יותר מדי הכרות עם הופעתו במדיה הטלביזיונית, אבל מה שראיתי לא בדיוק גרם לי ממש להתחבר.
    קוטנר עובר טוב הרבה יותר ברדיו. זהו מדיום שממש נוצר עבורו.

    מה שבטוח, פרס מגיע לו על פעילותו הברוכה במשך השנים, אין הרבה אנשים כמוהו.
    ואני, ללא ספק, הייתי שמח שמישהו ימליץ וזה ישקל בצורה נבונה

    ועכשיו ממש נוצר סיכוי לתחנת הרדיו אליה הוא עובר להסיט אליהם המון מאזינים מהתחנות האחרות, בעיקר גלגל"צ. נקווה שהם ינצלו היטב את ההזדמנות.

    שי

  • נטע  On 10/24/2007 at 10:42

    להיות רלוונטי לאוהבי מוסיקה אמיתיים.הוא בחר להסתגר בנישה מאוד מצומצמת וגם בה לא העז במיוחד.ההתלהבות מקוטנר של פעם מובנת,קוטנר של השנים האחרונות הפסיק לעניין וזה יתברר מהר מאוד בתכנית הרדיו שלו.מי שמצפה לזיקוקים ולמשהו יוצא דופן צפוי להתאכזב.כולנו מתגעגעים לימי הילדות והנעורים שבהם קוטנר היה מרכיב די חשוב אבל כמו בחיים זמנו עבר והדור שלא ידע את קוטנר לא יבין על מה המהומה וההתרגשות.

  • אבי נאווי  On 10/24/2007 at 10:48

    יואב קוטנר יכול להמציא את עצמו מחדש בתכנית החדשה, כגורו לדור החדש. יש לו את זה, הוא רק צריך להתחבר לזה מחדש. לא לפחד. להעז. להביא אותה. יש לזה מקום. אין תוכניות כמו שהוא עשה. אין לו מתחרים בשטח שלו. הוא צריך לעשות תוכניות משולבות של קלאסיקות רוק ושל דברים חדשים ביחד. יש לו טעם מצויין. הוא צריך לאטום את האזניים בפני הבוסים שירצו ממנו רייטינג ורייטינג ולשכוח שיש קרן פלס ועידן יניב בעולם, ולעשות רק את מה שהוא אוהב.
    אם קוטנר יעשה את זה ככה, כמו את ציפורי לילה שלו,
    זה יכול להיות שח-מט של 102FM שפשוט ימחק כל תחנה אחרת שמשדרת מוזיקה באותו זמן
    אני מאחל לו בהצלחה ולנו בהנאה

  • קוטנר מתאים לגלי צה"ל. לא ברור לי למה הוא לא יכול לעשות שעתיים יומיות בגלי צה"ל. תחנה ארצית ולא אזורית, בלי שום לחץ לרייטינג ו/או שיקולים מסחריים.
    צריך לתת ליואב קוטנר לנהל את מחלקת המוסיקה בגלי צה"ל ולערוך ולהגיש שעתיים בגלי צה"ל.
    אני מקווה שבכל זאת, למרות שזה רדיו תל אביב המעפן, קוטנר יהיה קוטנר הישן והטוב כפי שהיטבת לתאר אותו

  • אודי שרבני  On 10/24/2007 at 11:59

    "הפני שלי"
    http://www.notes.co.il/sharabani/28375.asp

    וכמובן מרתונים בגלי צהל
    אריק ברדון מתארח לג'ם סשן אצל גי'מי הנדריקס שלוש שעות או משהו כזה לפני שמת
    ועוד

  • דוד שליט  On 10/24/2007 at 14:06

    זה גם יהיה הכרה ברדיו וחלקו ביצירת מורשת מוזיקלית. גיבורי הקולנוע, הטלוויזיה, הבמה, כולם קיבלו הכרה בוועדת הפרס, ורק את הרדיו השכיחו, או שפספסתי מישהו

  • עומר.  On 10/24/2007 at 18:56

    אתה צודק בכל מילה. הוא תמיד הזכיר לי את אהוד מנור באהבה שלו כמעט לכל סוג מוזיקה, ובטוטאליות הזו שמביאה חדשים אל קידמת הבמה.
    ובמוזיקה, כמובן.

  • מפתח סול  On 10/24/2007 at 20:31

    מעניין שאף לא אחד הזכיר את חוש ההומור המדהים שלו.
    מעבר לידע העצום במוסיקה ואהבת המוסיקה יש לו גם חוש הומור נהדר.
    אדם יקר.
    לדעתי אם כבר רדיו אז בהחלט 88 – המוסיקה הכי טובה ברדיו. וזו לא פרסומת. זו התחנה היחידה שניתן להקשיב לה. לשמוע גם מוסיקה חדשה, גם מוסיקה ישנה ובעיקר מוסיקה טובה.

  • עמית  On 10/24/2007 at 21:09

    mercury Rev
    Deus
    Dinosaur Jr.
    radio head

  • michal  On 10/25/2007 at 2:56

    I love Kutner!
    It started with our love to the Beatles and continued to a lot of bands and singers.
    He's the greatest!

  • שרון רז  On 10/26/2007 at 15:28

    זה מגיע לו לחלוטין

    הפוסט הזה מעולה וגם חשוב
    אני מסכים ומזדהה עם כל מילה בו

    גם אני גדלתי על התכניות והביקורות שלו וגם אני הייתי שם מאזין בלילה לרדיו כשהוא שם את הצד השני המופלא של איילנדס של קינג קרימזון

    הוא גם איש נחמד מאוד עד כמה שאני יודע, וגם יונתן

    רק הערכה יש לי אליו, ליואב קוטנר, ותודה על הפוסט הנ"ל

  • סי במול  On 10/27/2007 at 18:14

    איקונת מוסיקה בפני עצמה.
    גם לה שמור מקום של כבוד בפנתיאון המוסיקה ומקדמי המוסיקה הישראלית.
    רק להזכיר את להקת דובדבן שהקטע שלהם "נמל תעופה בן גוריון" היה האות של התוכנית שלה דברים טובים"
    אין עוד שדרנים ברמה של שמירה אימבר.
    הקרוסים שעשתה בין קטעים…
    פשוט מדהימה.

  • מתי  On 10/28/2007 at 11:13

    מה שמשעשע/עצוב – וזה מתקשר גם למה שכתבת בווינט – שכשקוטנר מקדיש לרב כהנא אתof one these days זה עובר די בסלחנות, בשעה שלא משנה מה שזילבר יאמר (ומה כבר באמת הוא אמר?…) – ישר יתחיל פסטיבל הצביעות (איך לעזאזל זילבר הפך לתומך ברצח?

    עד היום יש לי ביצוע נדיר ומדהים ל"דמעות זולגות על חלוני" של זילבר מההופעה בנואיבה שקוטנר השמיע ב"למרות הכל".

    • בועז כהן  On 05/17/2014 at 10:08

      זה לא עבר בסלחנות. יואב קוטנר הושעה על זה הוא הקדיש לרב כהנא את השיר ההוא של פינק פלויד.

  • משה אבוגזיר  On 11/01/2007 at 22:35

    וואלאק, על מה פרס ישראל, יא בועז? על נסיעות עם מאיר אריאל?
    על איסוף שירים ברדיו?
    ואולי על הזבל המחפיר הקרוי ערוץ 24?

  • המעריצה הסמויה מהעין  On 11/02/2007 at 6:05

    כי לדעתי אם תקרא את הטקסט, ולא רק את הכותרת, אולי תבין

  • למגיבה ששולחת לקרוא  On 11/02/2007 at 14:54

    התגובה שלי קצרה. קוטנר אחראי על ה*** (צנזורה עצמית מפאת הכבוד לבועז) שקרוי ערוץ 24 בטלויזיה.
    רק בגלל אחריותו על הערוץ המסחרי הירוד הזה לא מגיע לו שום פרס.

    ועדיין לא כתבתי אף מילה על כך שיואב קוטנר הוא לא מוזיקאי יוצר. הוא אפילו לא מבקר חדשן. גם בתקופה הקודמת שלו הוא היה רק נער רוק במסע הבחירות של מאיר אריאל, ומחליף תקליטים על הגרמופון בגל"צ שמדי פעם העז לחרוג מהטעם המקובל על מגישים אחרים. ביג דיל.

  • המעריצה הסמויה מהעין  On 11/02/2007 at 15:05

    הוא קידם את המוזיקה הישראלית בגלי צה"ל ועשה כל כך הרבה ברדיו למען אמנים שאף אחד לא השתין עליהם. הוא עשה תכניות ופרויקטים רבים מספור. על כך מגיע לו פרס. הוא חשף עשרות יוצרים וחינך המונים על מוזיקה מעולה. על כך מגיע לו פרס.
    ערוץ 24 זאת לא דוגמא לשום דבר. אני לא מאמינה שנתנו לו לעשות שם מה שהוא רוצה. אי אפשר להצליח להביא איכות בערוץ מסחרי כמו 24 כי יש יותר מדי אינטרסים ואינטריגות ואילוצים כלכליים וכו'
    על עבודתו 30 שנה בגלי צה"ל מגיע לקוטנר פרס. רק על תרומתו ברדיו. לא על מסע הבחירות של מאיר אריאל ולא על ערוץ המוזיקה הכושל

  • drorko  On 11/07/2007 at 23:08

    עם כל האהבה לקוטנר למוזיקה לרדיו ועוד ועוד ועוד
    פרס ישראל? קצת ניסחפנו
    אז הבן אדם עבד בגלי צה"ל
    בגלל זה להעניק לו את הפרס הזה
    איפה הנועזת המהפכה
    האומץ
    לאוהב את מאיר אריאל ושלום חנוך וביטלס ועוד פעם ביטלס זה לא מהפכה
    וחוץ מזה יש את אריק איינשטין שלא קיבל את הפרס
    אליו צריך לזעוק

  • בועז כהן  On 11/08/2007 at 0:27

    קרא בבקשה שוב את מה שכתבתי ואת תוכל להחליט לגבי פרס ישראל כן או לא

  • drorko  On 11/08/2007 at 6:34

    קראתי שוב ושוב
    ואהבתי ליואב היא גדולה
    אבל לדעתי את הפרס המכובד הזה יש להעניק
    לאנשים שהביאו שינוי , חשיבה מקורית ואומץ רב(דוגמת פרופסור שלמה גיורא שהם)
    וקןטנר שינה ועשה הכל מתוך מסירות ואהבה
    אבל לדעתי הקריאה להעניק לו פרס
    ישראל היא קצת מוגזמת
    עולם הפופ והרוק הישראלי
    לא השתנה משמעותית עקב קוטנר
    הוא היה שם הוא ליווה
    אך לא ביקר ולא זיעזעה את המערכת
    הרדיו שאתה מדבר עליו
    הוא הרדיו שאני אוהב
    אבל כנראה שיש קבוצה גדולה שלא אוהבת את הרדיו הזה וגם כועסת ומנוקרת לו
    הכל נכתב מאהבה

  • בועז כהן  On 12/31/2007 at 6:37

    אבל אדם צריך גם להתפרנס. ו-88FM היא תחנת רדיו דלת תקציב.

  • זיו  On 12/31/2007 at 15:03

    בהחלט ניכר שספגת ממנו הרבה.
    אני שומע את תכניות סיכום השנה שלך, ונזכר בתכניות "מוזיקה היום" של תקופתו:
    "היום לפני 30 שנה כתב ניל יאנג את השיר הבא"…

  • מתי ג'י  On 06/18/2008 at 1:33

    אני שמעתי את הסידרה "מסע הקסם המסתורי" רק בשידור השני שלה. זה היה בשנת 1987 ובכל יום שודר פרק. זה הציל אותי תמיד משיעמום, כי בישוב הקטן בו התגוררתי באמת לא היה מה לעשות, כי גם בשנת 1987 היה עדיין רק ערוץ טלויזיה אחד

    זו פשוט תקופה שהיתה ואיננה… אך מכיוון שיאיר דלאל היה המורה למוסיקה בביה"ס האזורי, זכיתי לכך ששנת 1987 תהיה משמעותית מאד בחיי. לו היתה לי גישה למכונת-זמן, כנראה שהייתי חוזר לכמה רגעים לאותה 1987

  • אכן  On 07/26/2008 at 14:13

    אחד הגדולים והטובים

  • יהודה קטן  On 12/05/2008 at 23:58

    האם מישהו יודע איך משיגים עותקים של כל פרקי הסדרה מסע הקסם המסתורי של יואב קוטנר ?

    yehuda.katan@gmail.com

  • מיקה זוהר  On 12/06/2008 at 0:02

    הוא כתב שהסרטים של "מסע הקסם המסתורי" מתפוררים לאיטם
    http://webster.co.il/2007/03/23/385/

  • א. פרידמן  On 01/30/2009 at 8:32

    תקליטית הויניל שלי מלאה בדברים ששמעתי אצל י' בתכניות הרבות.
    השתדלתי להקליט על קלטות לשמיעה חוזרת ואחרי כמה זמן רצתי לרכוש את התקליטים בהם הקטעים שהדליקו אותי.
    בינהם durutti column, soft verdict, this mortal coil, tuxedo moon, john cale,…
    תודה ל-י' על ההשכלה שהעניק לי

  • עב"מ  On 09/06/2009 at 18:32

    פרס ישראל, ויפה שעה קודם

  • רוני  On 09/07/2009 at 15:03

    רציתי לספר אנקדוטה מימי ילדותי
    שבה היינו מבלים בחנות 'בית התקליט' ובה היינו פוגשים את קוטנר לעתים קרובות. הוא אף פעם לא התייחס אלינו בני הנוער שפנו אליו ובמין גישה שחצנית התעלם במופגן משאלותינו. זה היה זלזול מעליב ולמרות שעברו השנים לא שכחנו. לדעתי עליו להשכיל להבין שכדמות משפיעה ומוביל תרבות אסור לזלזל ולהתעלם מקהל האוהדים והמעריצים של תכניות הרדיו שלו.

    גם אני העברתי את ילדותי בהאזנה לתוכניות הרדיו של יואב קוטנר "רדיו רדיו" לילה לילה " מופע הרדיו " וכו' לאחר מכן "ממשיך לנסוע" ועוד וכמובן הפינות בזהו זה המופתיות . ללא ספק הבחור חדשן באבחנה המוזיקלית שלו ובעל טעם משובח .

    אבל בל נשכח את הפלופ המתועב שנקרא ערוץ 24 שאני בטוח שהוא ידע למה הוא נכנס .
    אני אישית במקביל לדברים ששאבתי ולמדתי ממנו וללא ספק בילעדיו לא הייתי מגיע אליהם גם למדתי להעריך ולאוהב דברים אשר הוא לא השמיע ו/או לא אהב בעצמו . החשוב בעיני לקבל כיוון אבל לפתח טעם עצמאי .

  • נריה דולב  On 04/16/2012 at 20:04

    אני אוהב אותו בגלל שהוא תמיד אומר "אם תירצה השם"…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: