הלוצינציה 22

 

 

 

הלוצינציה 22

 

האור חזק כל כך.
שמש מגירה טיפות טיפות מגופות אנושיים אל המדרכות.
והרחובות.
מהמיטה אפשר לראות איך העננים זזים,
מציירים צורות לא ישרות
בשמיים כחולים.
זה נכון שכחול יוצר פרספקטיבה?
אפשר להשתגע מצפיה ממושכת בשמיים עמוקים.

הקירות סביבי נמוגים, הופכים שקופים.
החצר כבר נראית מבעד לקיר
כמו דרך נייר של צלופן.
המיטה שלי שוקעת למטה, למטה
עף ללא פחד מאה מטר מעל לאדמה וקרני השמש המתוקות
מרגיעות כל כך

ממשיך לרחף למטה אך מתקרב לסטרטוספירה
העצים הגלים והעיר הופכים ללבן וסגול בהירים שמציפים אותי
בצלילי הטוקטה של באך
ואורגן כנסייתי מעלה לפני מקהלות ללא אנשים

אני צומח היישר אל תוך לבו של העולם
לאושר הנצחי, האהבה שלעולם לא נכזבת
לשלמות רגועה
נישא חופשי מכל מעמסה ורק שעון דיגיטלי לגופי
ובו קבועות שתי ספרות
נוצצות. אדומות-ירוקות ולא משתנות
"עשרים ושתיים" אני רואה
22
אין סוף
בריאה
מלאכים
גן עדן שמיימי
יצירת יקום בעשרים ושתיים
אלוהים מנסח הכל ב-22
שתי ספרות זהות
וכל עולמי ממוסגר בתוכן

הקולות שאני מפיק כרגע
הם היפים ביותר בעולם, עכשיו
הצורות נמסות מול עיני המשתאות
הופכות לכחול ירוק סגול מדהים
ואור השמש נמסך בהם עם ויואלדי והכינורות
מתיקות מוזרה בפה
ומגע המים של עשרים ושתיים
רק לא להפסיק את האושר…
אל תעלמו 22
אל תתנו לי
להתעורר!

22.10.1980

 

The light so bright so harsh
the sun extracting little droplets  out of human bodies onto sidewalks
onto streets

from the bed
you can see the clouds move
forming
asymmetrical shapes
in a blue
blue sky
oh, is it true blue creates perspective — ?
one can go insane
looking into that deep sky for too long

the walls surrounding me fade, turn transparent, and i can see
the yard, visible beyond
as though through a cellophane wrapper, and
my bed sinks down, down
hovering without fear a hundred feet above the ground; those sweet, sweet rays
so soothing.

i float down but still approach the

 s t r a t o s p h e r e
the trees, the waves and the city turning into bright hite and purple, flooding me with sounds
Bach's tucatas
and a  church organ
ascending
before desolate choirs

i grow blossoming straight into
the heart of the earth
into that happiness eternal, that love, never unrequited
into that calm completion
no burdens, only a digital watch to my name
engraved with two numbers
glinting. reddish – green and constant
twenty – two, i see

22

ad infinitum

creation

angels

the heavenly Eden

a universe created in twenty – two

god phrases everything in that twenty – two

those identical digits

with my entire world framed neatly between them.

the sounds i produce now
the most beautiful in the world, now
shapes and forms melting away before wondering eyes, mine
turn bluegreenpurpleamazing
sun rays Vivaldi and violins infiltrating
my mouth filling
with a strange sweetness
that twenty – two watermark touch
oh, to never cease
to feel that happiness,
that twenty – two
never to disappear
and to never be awoken
AGAIN

תרגום: שרון בייטס

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ליה  On 09/06/2008 at 13:24

    בשטיח השוקע ההוא. טריינספוטינג.

    דמיינתי איזה קריין מקריא את זה, עם השיר ההוא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: