פוסטים של חורף

 

 

מאט פונד, "שירי חורף" (ועוד כמה אלבומי חורף מומלצים)

אלבומים, שירים וקצת דברים שיש לי לומר

http://www.notes.co.il/boaz/24743.asp

 

יום ראשון, אנגליה, פרברים, גשם. על הקסם של RIDE

http://www.notes.co.il/boaz/18052.asp

 

יוסי בבליקי. בועז כהן. דצמבר

"דצמבר". ככה קראנו לעצמנו, יוסי בבליקי ואני. דצמבר, כי שנינו נולדנו בחודש האחרון של השנה, במרחק שלושה ימים זה מזה. אני ב-20 בדצמבר והוא ב-23 בדצמבר. כי דצמבר הוא מצב נפשי, ולא סתם חודש

http://www.notes.co.il/boaz/15494.asp

 

ערים וזיכרון

ריקוד מטורף בשלג של ניו יורק, תחת שמיים אפורים, בתוך השקט והשלווה של החורף הקפוא. מישהו דופק  סלטה באוויר, בין השלג לבין השמיים, בתוך היופי הצחור האופף והאיש מרחף. הלכתי הלאה, לחנות תקליטים ישנים שנמצאת לא רחוק.

http://www.notes.co.il/boaz/32484.asp 

זה היה סיפור של חורף. לא יותר

אנחנו יוצאים החוצה. התיאטרון כבר ריק והאוויר קפוא. אני מתעטף במעיל הגדול ומחפש את הכפפות שתמיד נעלמות לי בחור שנפער בכיס הצמר. "אני עם אופניים כאן", אומרת אן, "מה נעשה?"

http://www.notes.co.il/boaz/25044.asp

 

באוטובוס לילה אחרון. ברכבת הפרברים, 17:25 אחר הצהריים

טקסט של לאונרד כהן. טקסט של מארק כהן. שני גברים, בלילה. לבד. בחורף

http://www.notes.co.il/boaz/15495.asp

 

ילדות ממושכת וקיץ וחורף בעיר אחרת. חייו ומותו של נפתלי יבין

http://www.notes.co.il/boaz/18386.asp

פעם עוד יבוא חורף אל העיר הזאת

יום אחד, כשאאבד אותך, האם תצליחי להרדם מבלי שאלחש כמו ענפי עץ ערבה מעָלַיִךְ?
מִבְּלִי שֶאֶתְעוֹרֵר וְאַנִּיחַ מִלִים כְּמוֹ שְפָתַיִם עַל שָׁדַיִךְ יָדַיִךְ וְעַל פִּיךְ? ("שיר ערש", ריינר מריה רילקה)

http://www.notes.co.il/boaz/22683.asp

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 04/14/2007 at 23:16

    ויופי של כתיבה. אני מסוקרן עכשיו לשמוע את זה. לא הרבה זוכרים או מכירים את הלדור לקסנס. גם אני לא היכרתי עד שחבר בשם חיימון סיפר לי עליו. ווינטרלונג שיר ענק וביצוע מצויין של הפיקסיז הגדולים. והשיר הזה של ריצ'ארד ולינדה תומפסון ממכר.

  • חייש  On 04/14/2007 at 23:33

    ובכללי מאט פונד מלך. לא הייתי קורא לזה "חמישיה", זה סינגר-סונגרייטר בשם מתיו פונד, ויש לו הרכב שהוא הקליט איתו, אבל בגדול זה מאט פונד. הקאבר לניוטראל מילק הוטל הוא זה ש"גילה" לי אותו, והוא קאבר נחמד אבל הוא לא מחזיק את העוצמה המקורית.

  • יולי  On 04/15/2007 at 1:26

    http://www.mattpondpa.com/mppa.html

    באמזון יש אפשרות לשמוע קטע מהנ"ל – מומלץ.
    http://www.amazon.com/Winter-Songs-matt-pond-PA/dp/B000784WUY/ref=pd_sim_m_3/002-9078938-9698421

  • דניאלה  On 04/16/2007 at 23:29

    דצמבר, אחד הדיסקים החורפיים היפים שיש, לו אתה שותף.
    בחורף משפחתי ואני נהנים להתחמם איתו.
    ובקיץ מאזינים לו, מתוך געגוע לחורף.

    ואת פינוקיו הילדים, בני 9, כבר מזמרים, ואפילו רוצים לבוא להופעה.

    תענוג לקרוא את הגיגך, לפתוח את האוזניים ולהיחשף למוסיקה המשובחת עליה אתה ממליץ.

  • בנימין  On 04/28/2007 at 0:05

    הבנתי מהוויקיפדיה כי התעתיק המקובל של השפ של הסופר האיסלנדי בעברית הוא הלדור לכסנס.

  • ג'וליה  On 07/25/2007 at 15:08

    מאט פונד, איזה דיסק נהדר.
    תודה בועז 🙂

  • אנדי גדג'  On 07/25/2007 at 18:32

    שתי להקות ענקיות

  • ריקי  On 07/26/2007 at 0:21

    על משב קרירות מענג ועל השירים

  • אחת  On 07/26/2007 at 10:37

    לקח לי כמעט 20 שנה איכשהו להתרגל לנוכחות של הקיץ, (הדכדוך מתחיל , אגב, כבר באביב!)
    אני ללא ספק קייץ-פובית או אם תרצו- חורפולוגית
    א ב ל:
    מבחינה אישית, המוסיקה מחזיקה אותי בכל עונה.
    לשמוע את בילי הולידיי, למשל, עם LADY SINGS THE BLUES לפני 17 שנה על המרפסת בקיבוץ, לבד, עם סיגריה – זה יכול לקרות רק בקיץ..

    זכרונות נעימים, פוכיים ורכים אינם שמורים בשום מקרה רק לקיץ, למרות אי ניסבלותו המובהקת!

    ועוד דבר: WINTERLONG חי ובועט בדיסק של ניל יאנג – ההופעה בפילמור (יצא השנה).מומלץ. וגם לא מי יודע מה חורפי…

  • החמש שחזר  On 07/26/2007 at 11:28

    הפאנק.
    השירים האלה היו בדיוק בתקופה שעברתי דירה.
    היום כשיש אפשרות שאצטרך לעזוב את הדירה (לא כ"כ מפני שאני רוצה) העובדה ששמעתי פתאום שירים שמאז סוף 1979-תחילת 1980 כבר לא נוצרו, אמרה לי איזה משהו של סגירת מעגל, של חזרה בדיוק לזמן ההתחלה.

  • לאמכאן  On 07/29/2007 at 14:57

    במקומות ההם שהחורף שולט בכיפה הוא לא החורף הישראלי המוכר לך העדין והמרומז. הוא חורף חשוך שבו הערב יורד השלוש אחרי הצהריים במנצ'סטר מצליף ובודד באחרי הצהריים מדכא של יום ראשון בלונדון, ומכאיב וצובט את הפנים בנסיעה על האופניים ברוח של אמסטרדם. האנשים שם תמיד מחכים לקיץ… שבושש לבוא

  • עמיר  On 07/30/2007 at 12:20

    צריך להיות בלילה לונדוני חורפי קר במיוחד
    כדי להבין למה שר ג'ורג' הריסון
    Here comes the sun
    והוסיף –
    It's alright

    אני רק מייחל לתחושה הזאת, של ההזדקקות לקרן שמש תועה.

    תודה בועז על פוסט מקפיא

  • מי שחמש או שש שנים..  On 11/11/2007 at 10:18

    אני תמיד תוהה בימי ראשון, כשכל מהות השבת נמשכת, כי אני חיה את החוץ יותר מאשר את המדינה שבה נולדתי, נוצריה מבטן יהודיה מלידה, מדוע ממרר מוריסי ומלין ש:
    "everyday is like sunday"
    האנגלים בוכים על הדממה ועל האפרוריות שאנו מעריצים

  • אנגלופילית דאשתקד  On 11/11/2007 at 13:30

    פעמים רבות. הדשא הירוק, אתה יודע.
    בועז, גיליתי את הבלוג בשבוע האחרון ואני נהנית מכל רגע.
    רק קצת חוששת שכל העסק הזה יעורר שוב את האנגלופיליות הרדומה שהצלחתי לנסות ולהדחיק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: