התבגרות במילאנו

"בית הספר הזה הוא הנושא באשמה על שארצנו כה מיושנת ונחשלת ומנותקת מהעולם. מכאן יצאו כל המנוולים המושלים עלינו, שולטים בנו ומלמדים אותנו… בזמן הזה, שנשרף על שינון נתונים, יכולנו ללמוד ארבע או חמש שפות, לצייר, לקרוא תווים, לטעת עצים, להכיר את העולם"

 

"החיים הם עכשיו. עכשיו אתה בתוך הרגע. עכשיו". אנדראה דה-קארלו

 

בתוך עטיפה ישראלית כעורה ובלתי מושכת חבוי אחד הרומאנים המרתקים והמרגשים שבספריה שלי. קוראים לו  שניים מתוך שניים והוא נכתב בידי סופר איטלקי בשם אנדראה דה-קארלו. הספר הופיע במקור ב-1989 בהוצאת מונדאדורי היוקרתית וראה אור בעברית בהוצאת "כנרת" בשנת 1995. דה-קארלו כתב בעבר תסריטים לפליני ומאמרים לעיתון קוריירה דלה סרה והוא מהסופרים הבולטים של איטליה החדשה. ספרו "מאקנו" הופיע בעברית בשנת 1989 בהוצאת "מסדה" וספר יפהפה נוסף שלו, בתוך הרגע יצא בעברית, לא זכה לאהדה ותהודה ונמכר עכשיו ב-10 שקלים בלבד ברשת.

אני אוהב את "שניים מתוך שניים" מפני שאני הרוס לגמרי על ז'אנר רומן החניכות וההתבגרות. מאותה סיבה אני משוגע על "הבודהה מהפרברים" של קורישי או "מועדון האדיוטים" של קו. יש בי, כנראה, משהו שלעולם לא יתבגר. חלק בנפשי יישאר לנצח בן 16 ויתחבר לספרים כמו "ג'ו פרושיאנטה עזב את הלהקה" – שהושפע עמוקות מ"שניים מתוך שניים".  וכך כותב אנריקו בריצי הצעיר, מחבר הספר ג'ו פרושיאנטה עזב את הלהקה ברומן החניכות שלו שהפך בעצמו לספר פולחן באיטליה של שנות התשעים:

"ואז, ברגע חשוב אחד, בבוקר של מאי, השחר התחיל להפציע, והוא סיים לקרוא את שניים מתוך שניים של אנדראה דה-קארלו. המטורף הזה החליט בבטחון ילדותי, קדחתני מטבעו, לכאורה על אנושי, ששום דבר לא יהיה יותר כמו קודם, וכי תודות לספר שניים מתוך שניים הוא פקח את עיניו לראות את החרבון המוגזם שבטבלאות הפעלים יוצאי הדופן, הטורים בדפי הנוכחות, הדמוקרטיה המזויפת של אסיפות המוסד, הקונפורמיסם והדו-פרצופיות של המורים…"

 

בחזרה ל"שניים  מתוך שניים". רומאן חניכות והתבגרות של שני חברים. מריו, המספר, וגואידו חברו הטוב. הם נפגשים ב-1967, ביוםה ראשון ללימודים בכיתה ט', בתיכון במילאנו. שניהם בני המעמד הבינוני, שונאים את העיר ומתעבים את הבורגנות, משתתפים פעילים במרד הנעורים ובמהומות הסטודנטים, מוקסמים מתיאוריות קומוניסטיות ואנרכיסטיות, מגלים יחד את הרולינג סטונס והביטלס ויוזמים הפגנות בבית הספר. לא קשה להבין מדוע הזדהיתי איתם, נכון?

 

גואידו הוא הדומיננטי. אחוז תזזית ורב-המצאות, לעולם אינו מרוצה ואינו מגיע לשלוות נפש. הוא ניחן בכישרון יצירתי, בראייה חודרת ובסקרנות אינטלקטואלית מריו נגר אחריו למהומות הסטודנטים, להרפתקאות מיניות עם בנות הכיתה, ובסופו של דבר גם למסע ארוך על אופנוע באירופה.

 

"שניים מתוך שניים" מורכב מ…שני חלקים. חלקו הראשון מסתיים במות אביו החורג של מריו ומסמן למעשה את קץ הילדות. חלקו השני הוא ניסיונם של שני הגיבורים למצוא את דרכם, כאנשים בוגרים, בעולם שעויין את תפיסת

אנדראה דה-קארלו

 

עולמם. שניהם מחפשים דרך לגבור על השיטה. לנסות לחיות את חייהם באופן טוב ומעשיר יותר מחוץ למערכת הנורמות והדעות הקדומות של החברה האיטלקית, וכל אחד מהם עושה זאת באופן שונה בתכלית. גואידו, אחוז שינאה לאורבניות, לצרות האופקים ולדת הקתולית, עוזב את איטליה ונודד בעולם. הוא מחליף דירות ונשים, מסרב לתקוע יתד במקום אחד וממשיך לחפש משמעות. מריו לעומתו, נמשך אל חיי הטבע, מוצא חלקת אדמה שעליה בתים נטושים, רוכש אותה ומקים משפחה ומשק אורגני.

 

הקשר ביניהם נמשך, גובר על כל מרחק, למרות השוני המוחלט שבין תפיסת העולם שלהם. העלילה מתפתחת ומעמיקה באמצעות מכתביו של גואידו למריו, בין ביקוריו המפתיעים והאירועים שעוברים על שניהם.  לא אגלה את הסוף, כי הוא מפתיע, חזק ונוגע ללב, למרות שעיקר כוחו של הספר הוא דווקא בחוטים הדקים המרכיבים ומרשתים את מערכת היחסים שבין שני הגברים.

 

למרות שהספר הזה נכתב במקום אחר ובזמן אחר (שנות השבעים באיטליה) ישראלים רבים עשויים להזדהות איתו. דה-קארלו אמנם כתב על איטליה, אבל חוסר המודעות לסביבה, הרדידות והבינוניות משתלטים גם על החברה הישראלית. התיאורים של העיר מילאנו מוכת הזיהום, הגועל, הצפיפות והרעש, מתאימים גם לתל אביב, לחיפה או חדרה. כך גם הביקורת נגד מערכת החינוך: "בית הספר הזה הוא הנושא באשמה על שארצנו כה מיושנת ונחשלת ומנותקת מהעולם. מכאן יצאו כל המנוולים המושלים עלינו, שולטים בנו ומלמדים אותנו… בזמן הזה, שנשרף על שינון נתונים, יכולנו ללמוד ארבע או חמש שפות, לצייר, לקרוא תווים, לטעת עצים, להכיר את העולם" (עמוד 51).

 

"שניים מתוך שניים". ספר פשוט. בהיר. לא מתוחכם. לא מתחכם. דווקא תמימותו טוענת אותו בקסם, באווירה וברעינוות מעוררי מחשבה. נאיבי – אבל מדוייק. דעתני – אך מרגש.  לדעתי, "כנרת זמורה" צריכים להדפיס אותו מחדש, עם עטיפה אחרת. פשוט כואב הלב, שספר כזה מפספס את קהל היעד שלו.

 

"שניים מתוך שניים", במקור האיטלקי

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שניים מתוך שניים  On 03/03/2007 at 15:24

    איפה אפשר למצוא את "שניים מתוך שניים" בחנות שהיא לא וירטואלית?

  • shin  On 03/03/2007 at 18:23

    נחפש ונקרא. נשמע ספר נהדר.

  • מיכל כרמון  On 03/03/2007 at 19:03

    רובנו לא מבינים איך נשארנו בני שש עשרה כשהמראה אומרת אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: