ברכבת הפרברים של 17:05

 

 

היה קר מאוד, כמו תמיד כשהשמיים עוצרים את הגשמים. הוא ישב מולה, ברכבת הפרברים של 17:05.

"פוטרתי היום", הוא אמר לה. "הם אמרו: זו תקופה כזאת, צריך התייעלות, אמרו שהזמנים משתנים".

היא ישבה ושתקה.

הוא הסב את ראשו, מביט בגשם האלכסוני שהחל לרדת. שפתיו רעדו. "לאף אחד לא איכפת", הוא אמר.

* * *

בארוחת הערב החבר שלה שם תקליט של להקת קינו הרוסית. הוא שאל: "תגידי, קרה משהו?"
אצבעותיה שיחקו בקופסת המרלבורו. היא נשמה. היא נאנחה. "האיש ההוא ברכבת. הוא נראה מודאג".


Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • D.J MosheL  On 12/07/2011 at 2:08

    מזכיר לי את הסיפורים של או הנרי 🙂

  • ענת פסו  On 12/07/2011 at 7:31

    נכון…

  • איילת  On 12/07/2011 at 7:48

    הוא יכול היה גם לשים תקליט של הג'אם. למשל Setting Sons, עם השיר על Smithers-Jones. http://www.youtube.com/watch?v=UoGpSIuVgdg

    • בועז כהן  On 12/07/2011 at 16:48

      הוא יכול היה, זה נכון, אבל הוא העדיף תקליט של קינו

  • איריס  On 12/07/2011 at 9:50

    או בועז 🙂

  • שרון  On 12/07/2011 at 13:27

    חייב לכתוב ספר במיידי!!!!

  • עומר  On 12/07/2011 at 18:52

    ואז הוא/היא הביטו מעבר לחלון והתחילו לשיר בסולם נמוך:

  • לילך  On 12/07/2011 at 19:57

    יפה וגם קצת עצוב.
    התמונה מקסימה. מזכירה נשכחות..
    שמחה לקרוא שימש ספר בדרך.. בהצלחה.

  • ped  On 12/09/2011 at 9:50

    his music is meditative, brilliant

  • llaliiblue  On 10/14/2012 at 14:37

    כל כך יפה, ונורא עצוב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: