זוכרים את "המובחרים"? תיאטרון הכורסא? "צופן ג'נסן"?

 

 
 

הייתי מכור לסדרה המפחידה הזו של תיאטרון הכורסא האנגלי. הצל האפל המתיישב על הכורסא ונותן את האות לעוד סיפור מתח ומסתורין, עם נעימת הפתיחה המצמררת כמו שרק מלחינים אנגלים יודעים לכתוב, ריתקו אותי למסך. חלפו מאז בדיוק 30 שנה. העולם השתנה. הטלוויזיה השתנתה. נראה שאין יותר סדרות כאלה, בריטיות כל-כך, איטיות, אפלות בגוונים פרברטיים, סדרות בעלות נשימה ארוכה. לפעמים היו 3 פרקים ואפילו 5 לסיפור מתח אחד. מי היה מחזיק מעמד בימינו עם דחיית סיפוקים שכזו?

 

ישראל היתה מדינה עם ערוץ טלויזיה אחד, בשחור לבן, שהיה מחובר חזק מאוד לתעשיית הטלוויזיה הבריטית. כל סדרת BBC הגיעה לכאן, לפעמים בעיכוב של שנתיים, אבל לפעמים זמן קצר מאוד אחרי.

 

סיפורי מתח ומסתורין של אגתה כריסטי, של רות רנדל, של רואלד דאל. של אלפרד היצ'קוק. סיפורים קטנים, מעוררי אימה ומדירי שינה. אהבתי אותם מאוד.

 

רוי מרסדן האגדי

 

סדרות טלוויזיה אנגליות ונערצות היו גם קו אונידין, פולדארק, משפחת פורסיית, מה יפית עמק נווי, ראש העיר קסטרברידג' ואני קלאודיוס. ראיתי את כולן. אפילו את "על אדונים ומשרתים". 

אהבתי את כולן, אבל את המובחרים, מתוצרת יורקשייר טלויז'ן – אותה אהבתי מכל. שכני ב"רשימות", בלש התרבות אלי אשד, כתב בהרחבה על המובחרים בבלוג שלו  באוקטובר 2005 והנה שני הפני שלי בנושא

קשה להגזים בהשפעתו האדירה והמכרעת של ראש סוכנות הביון ניל ברנסייד (השחקן רוי מרסדן) על נפשי הנערית הרכה. הערצתי הערצה גדולה ועמוקה את קור הרוח, האלגנטיות, יכולת ההכרעה במצבים סבוכים ורגישים, את התנהלותו הג'נטלמנית-אך-מאופקת עם נשים, את החליפות האפורות-כחולות, נעליו השחורות והמצוחצחות לעילא ואת הצניעות הנאה של הליכותיו.

ניל ברנסייד היה פועל אפור בשירות הוד מלכותה. ההיפך הגמור והמוחלט מג'יימס בונד הנוצץ והנהנתן, המחליף נשים, בגדים ומכוניות מפוארות. הוא לא חרש את הגלובוס בהרפתקאותיו ולא לגם מרטיני מנוער או מעורבב במסיבות קוקטייל באחוזות וארמונות של רשעים, אלא מזג לעצמו וויסקי בבדידותו, בחדרו שלו, כשהוא עובר על המסמכים. תמיד נאמן למלכה, למולדת, לממלכה, לארגון שאותו הוא משרת. ציטוט של ניל ברנסייד, שמסמל את הדמות:

 
If I want to send an agent to the lavatory, I need the Foreign Secretary's permission. If I want him to do anything when he gets there, I need the Prime Minister's written approval

ב-18 בספטמבר 1978 שודר הפרק הראשון. ב-1998, ממרחק של 20 שנה מהפעם הראשונה שראיתי את "המובחרים" צפיתי שוב ב-20 הפרקים הראשונים, אלה שמחזיק רוי מרסדן על כתפיו. הפעם, מעבר לנוסטלגיה היתה לי כבר יכולת שיפוט ביקורתית והמסקנה היתה חד-משמעית: מדובר ביצירת מופת טלוויזיונית.  סדרה מהממת שטעמה לא אבד כלל. אני קורא לערוץ 1 או ליס פלוס לחזור ולשדר אותה. היא מזכרת מעולם אחר, יקום שלם של מושגים שאבדו לנו. הנה אות הפתיחה שלה. טלפון עם חוגה, טלפון אדום, נעליים מבהיקות עולות במדרגות, תיק עם סמל האימפריה.
 
 
 

THE JENSEN CODE


ועוד זיכרון לקינוח: "צופן ג'נסן", 1973

Dai Bradley as Terry Connor. 

טרי הוא נער בן 16 שנשלח למחוז דרבישייר בקיץ. הוא בסך הכל רוצה להעביר את הזמן בנעימים, אך מסתבך עם משרד ההגנה הבריטי, עם קוד סודי שנגלה לו, רצח של מדען ומידע שאסור לו לדעת. הוא מתעורר בבית החולים כשחלק מזכרונו נמחק. מכאן מתחיל המירוץ אחרי פיענוח משמעותם של "העיגול" ו"הצלב". קרי האריסון (בנו של רקס האריסון) כתב את הסדרה שהיפנטה ומיגנטה אותנו למסך. היא שודרה שוב עוד פעם אחת ב-1986, אבל מאז לא נראו עקבותיה.  

 13 פרקים, 30 דקות כל אחד, שנת 1973

תודה מיוחדת לאנשי האתר טלויזיה נט פורום סדרות הטלוויזיה הקלאסיות

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On 09/07/2006 at 10:02

    אלוהים אדירים, כמה פעמים שחיפשתי את "צופן ג'נסן". אני זוכר היטב שטרי וחברו הסתבכו באיזה מכרה והתמונה של השניים עם הפנסים בקסדות הכרייה שלהם היא אחת הזכורות לי ביותר מאותה תקופה. הלוואי שישדרו זאת שוב.

    הייתה גם סדרה נוספת, שדווקא החזיקה מעמד כמה עונות, ונקראה "נערי פלאקסטון", או משהו דומה לזה. הרפתקאות כמה דורות של נערים המתגוררים בבית אחוזה ישן ומגלים בכל פעם עוד ועוד סודות שהמקום הזה צופן בחובו.

  • אסף שפריר  On 09/07/2006 at 12:19

    באותה ליגה אפשר להזכיר גם את צופן איקרוס.

  • פול אויסטר  On 09/07/2006 at 12:24

    ולגבי המובחרים: עד היום אני לא שוכח ולא סולח לצרפתים, שכמעט גרמו לניתוק היחסים המיוחדים עם בני הדודים.
    בהחלטה קרה ומצמררת הצליח ניל ברנסייד לשמור על ה"יחסים", במחיר חיי אהובתו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 09/07/2006 at 13:12

    במובחרים היו בסה"כ 20 פרקים, ב-3 עונות.
    http://www.opsroom.org/pages/episodes/index.html

  • גק"ע  On 09/07/2006 at 19:01

    כתב פעם שהמובחרים היא הסדרה הכי טובה אי פעם
    אני מסכים

  • יוסי  On 09/07/2006 at 19:46

    משנות ה-70, אז לצד 'המובחרים' הבלתי נשכחת, אני אהבתי במיוחד את הפרקליט הציני והשמנמן – הוראס רמפול. אם ישנה איזושהי אנטיתזה לג'יימס בונד, הסוכן היפיוף, החלקלק והשיטחי, הרי זהו רמפול המרושל, המכוער, הממזרי והסרקסטי, שהיה נוהג לדקלם לעצמו שורות ארוכות משיריו של וורדסוורת' בעודו מסנגר על פושעים קטנים באולד ביילי או נאלץ לשמוע תוכחותיה של 'זו שאין לסרב לה'.

  • יעל פ.  On 09/08/2006 at 2:44

    נדמה לי שלסדרה עם הנערים קראו נערי יורקשייר ולא נערי פלאקסטון. חיפשתי רבות את הספר בספרייה בילדותי ולא מצאתי אותו. יש למישהו לינק לסדרה?

    דרך אגב, היתה גם סדרה מאוד מפחידה, משהו עם בחור שנקרא מורגן אולי ועם רכבות, אני לא ממש זוברת. והיתה גם סדרה על היעלמה של אלגרה, משהו עם דמות שמביטה מתוך תמונה בקיר. אשמח לקבל לינקים.

    ןאיך אפשר לסיים בלי להזכיר את סוד הגן הנעלם כמובן.

    בועז תודה על המידע הנפלא.

    • אלעד  On 09/02/2012 at 18:45

      נערי פלאקסטון!
      יורקשייר היה לוגו שהופיע בכיתוב בסוף

  • מספר 666  On 09/08/2006 at 6:05

    סדרת המובחרים יש כאן
    סדרת הריגדול הטובה ביותר בעולם
    http://www.notes.co.il/eshed/14243.asp

  • מירי  On 09/08/2006 at 21:39

    The Glittering Prizes" (1976
    עם השחקן תום קונטי, אני ראיתי אותה בשנות השמונים. מתעד את חייהם של סטודנטים בקיימברידג משנות החמישים ועד שנות השבעים.
    לא זוכרת הרבה, רק שזה היה מרתק. טום קונטי גילם סופר יהודי בשם אדם מוריס
    סידרה נוספת שאיני זוכרת את שמה ואשמח אם מישהו יזהה אותה היתה על קבוצה נודדת של קרקס, והשתתפו בה גם אנשים נמוכי קומה במיוחד, כלומר גמדים..'

  • הספנתעיר  On 09/10/2006 at 22:56

    סדרת מתח המתארת 4 דורות באותה טירה.סדרה מעולה.כמו-כן הנה עוד כמה סדרות טובות שנשכחו-
    מלחמתו של תום גראטן2.זה רק ויליאם3.מי הוא מי
    והדוכסית מיורק

  • אחדהעם  On 09/11/2006 at 0:16

    איפה הימים שאיכות לא הייתה מילה גסה?

  • האירי מגריפון  On 09/11/2006 at 13:52

    המשפט המצמרר הזה מצופן ג'נסן סייט לי לילות שלמים והוא הוכחה שהסדרה הוקרנה בשעות שלא התאימו לקהל היעד.ואגב,אם
    מישהו זוכר את הסדרה הבריטית טרילר שהוקרנה בשבתות עם הפתיחה והמוסיקה עוכרי השלווה חשוב שיידע שהם יצאו בחול על די וי די ולמרות שהיום הם נראים מיושנים ישנה חווית צפייה

  • נעם אשד  On 09/25/2006 at 22:16

    אין ספק שזאת אחת הסדרות הגדולות ביותר ולו רק בגלל פרק המופת של לורה דיקנס
    זכרתי לטובה גם את קאלאן ששיחק קצת קודם אולם לאחרונה רכשתי את העונה הראשונה והבמוי התאטרלי והקצב האיטי מדי אכזבו אותי

    הסדרה שהוזכרה כן היא נערי פלקסטון – יורקשייר היא חברת ההפקה

    היתתי נותן הרבה בשביל לראות פרק של המלאך המקורי או של המשכנעים
    אבל יותר מכל אני מעונין למצוא מידע על סידרת ילדות על סר פרנסיס דרייק

    במקביל לצופן ג'נסן שודרה סדרה קצרה על טירה מסוימת בתקופת אוליבר קרומוול
    מישהו זוכר?

  • אסף ברטוב  On 10/02/2006 at 1:19

    היתה לי חוויה דומה לשלך עם "המובחרים" לא מזמן. בזמנו, בשנות השמונים, בהיותי פַסְפוּס ממש, ראיתי כמה פרקים מהסדרה, ודמותו של ניל ברנסייד שבתה אותי לגמרי. המבט שלו היפנט אותי ממש, והערצתי אותו הערצה שלמה. אינני בטוח עד כמה ירדתי לסוף פיתולי העלילה אז, אבל כמוך, יצא לי לצפות מחדש בסדרה בשנה האחרונה, ואני שותף למסקנה שלך: זו טלויזיה במיטבה — מותחת, מעניינת, מפתיעה, וחפה מקלישאות.

    בנוסף לכל מעלותיה, היא גם *שומרת* על כולן עד היום, כלומר גילה לא ניכר בה, ואפילו תום המלחמה הקרה לא גורע מחינה.

  • אלי הוותיק  On 11/19/2006 at 20:56

    וואו, איך הזכרת לי נשכחות. אני זוכר בעיקר את דמותו של השחקן מילטון ג'ונס המפחיד ואת גורדון… אוי גורדון…

  • עופר משיח  On 01/18/2007 at 1:52

    אנירואה שיש כאן לא מעט בלבול בקשר לשמה של התוכנית עם שני הנערים שמתרחשת על פני כמה דורות. הסדרה נקראה בעברית "אחוזת פלקסטון" ואילו בגלגול האחרון שלה היא נקראה "נערי פלקסטון", שם מתואר הדור שבתקופת מלה"ע ה-2. וזאת גם ההסדרה עם העיניים שמביטות מתוך התמונה כפי שאחת הכותבות לעיל התקשתה לזכור. זאת ללא ספק אחת הסדרות שהותירו עליי את הרושם החזק ביותר בילדותי, דרמה עם ניחוח מסתורי כמו שרק האנגלים יודעים לעשות. ותראו מה קורה היום בטלוויזיה. כנראה שהאדם עדיין לא לומד מהעבר למרות הכול. הייתי נותן הכול כדי לראות שוב את הסדרה הזאת.

  • יצחק שני  On 01/18/2007 at 10:28

    הצדק עם עופר משיח.

    ויש מקום להקים ערוץ טלוויזיה שישדר אך ורק סדרות מן העבר. זה קיים בעולם וזה צריך להתקיים גם כאן. מ"אחוזת פלקסטון" דרך "מה יפית עמק נוי" ו"ראש העיר קסטרברידג'" ו"הבלש המזמר" ועד "רמפול" ו"המפקח מורס".

  • רונית  On 02/11/2007 at 21:48

    קלאסיקות כמו בית פורסייט ומשפחת פליסר זכורות? איפה אפשר להוריד אותן אם בכלל?

    • אילקה  On 04/19/2012 at 2:27

      גם "ההגדה לבית פורסיית" גם "משפחת פאליסר" וגם "המובחרים" עלו לאחרונה ביו טיוב באיכות מצויינת.

      את כל פרקי המובחרים העלו בפברואר 2012

  • עודד י.  On 12/09/2007 at 12:59

    את הסדרה המופתית הזאת.

    בה לא היה פרק בו משהו באמת הצליח כמו בסרטים האמריקאים/ או הבונדים

  • אוה  On 12/09/2007 at 15:32

    למה אין מארז DVD עם כל פרקי
    The Sandbaggers
    מתורגמים לעברית?

    זו קלאסיקה בריטית. קלאסיקה. חובה בכל בית

  • ניר נ.  On 06/21/2008 at 13:07

    והיו גם "הנער דומיניק" וסדרת ההמשך "דומיניק" של החינוכית ובערוץ אחת הקרינו בערב את
    "כיבושיו של נורמן" על פי אלן אייקבורן, והיתה סדרה בשם "בבואות" על גילוי עריות ורצח במשפחה. וגם היתה סדרת דרמות כמו ראשון בדרמה רק אנגלית והיתה שם אפיזודה שבחיים לא אשכח בשם "הרמש והעפיפון"…שאחרי שצפיתי בה הבנתי מה אני אוהב בעצם.

  • אלינור ברגר  On 06/21/2008 at 17:19

    הסדרה Boy Dominic שודרה באנגליה באמצע שנות השבעים, בין 1974 ל-1976

    http://www.imdb.com/title/tt0133297/

    בבואות זה בטח Images
    סדרה בריטית מ-1972
    http://www.imdb.com/title/tt0322724/

    ו"כיבושיו של נורמן" הוא
    The Norman Conquests
    של Alan Ayckbourn משנת 1977-78
    http://www.gsd.harvard.edu/users/staffba3/normanco.html

  • נעם  On 06/22/2008 at 0:27

    נו בעקבות האזכורים טרחתי , מצאתי ורכשתי את כל הסדרה ( 3 עונות )
    של SIR FRANCIS DRAKE
    שחור לבן , פרקים של 25 דקות ווווענק !
    נאיבי ומקסים , לא עושים יותר דברים כאלו לילדים וחבל

  • ארנה  On 03/04/2010 at 0:21

    אכן סדרה מעולה שרבים מאיתנו זוכרים: גם בשל אמינות העלילה וגם אמינות המשחק: יש משהו שהבדיל בין רוי מרסדן לניל ברנסייד? העובדה שאח"כ הופיע כאדם דלגליש היה די קשה לעיכול בהתחלה:
    לא ראיתי אפילו פרק אחד של הסופרנוס ובכלל לא ראיתי סדרות של השנים האחרונות כי האיכות שלהן פשוט אחרת…וגם הבריטים כבר לא עושים את הסדרות של פעם: הנסיון לחדש ולהגביר את הקצב ומידת האלימות פשוט פוגע באיכות הסדרות: עדיף לרמוז על אלימות ולא להראות אותה ואז היא תשאיר רושם חזק יותר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: