סקוטלנד אהובתי

 מנפלאות המטבח הסקוטי: חוץ מפודינג דם – משהו שרק סקוטים אוהבים – המטבח הסקוטי מתהדר גם בהאגיס    (haggis) – תבשיל שעשוי מריאות, לב וכבד קצוצים של כבש, בלולים בשיבולת שועל ומבושלים בתוך קיבת כבש.

וההמצאה הסקוטית לאניני הטעם שכל זה לא הספיק להם: חטיף מרס מטוגן בשמן עמוק

אחרי כל זה, פלא שצריך הרבה אלכוהול לשטוף את הכל?

 

2

המשורר הלאומי הסקוטי בן המאה ה-18, רוברט ברנס מת ב-1796. הוא היה האיש שהקדיש להאגיס שירים ופואמות. ב-25 בינואר חוגגים את "ליל רובי ברנס" – החג הלאומי של המשורר הלאומי.

ב"ליל רובי ברנס" נערך הטקס המסורתי של אכילת המעדן המסורתי: ההאגיס. הזוועה שופעת הכולסטרול מוכנסת לחדר על מגש כסוף, כשמצדי המלצר שני גברים חסונים: אחד, נושא הוויסקי הרשמי. השני: נגן חמת החלילים.

החוגגים קוראים את שיריו של ברנס תוך השקת כוסות גלן פידיך משובח, ואז נועצים את ה-דירק הפיגיון הסקוטי המסורתי, כשהם מערטלים את תוכן התיפלץ שעל המגש.

הארוחה מלווה במאכלים מזעזעים לא פחות, לסועד הזר, כמו מרק קוק-א-ליקי, צ`אמפיט טאטי`ס וטיפסי ליירד

הדברים המחרידים באמת נמצאים ברשימת המזונות המסורתיים של סקוטלנד למרות שזוועות קולינריות יש גם אצל היפנים. מדובר בסיפורי-אימה. לא פחות.בינתיים, ככה על קצה המזלג, מתכון Champit Tatties  שמעורר מחשבות על יחסיות תרבותית ועל כך שאולי אני סתם שיפוטי, ורגלי חרגולים בחומץ, או לשונות עפרוני ברוטב אפעה – זה דווקא מנה סבבה.

 

3

קוקטו טווינס

 

 

ישבנו בלוך נס, על המים. הזמנו לנו שרימפס. קיוינו לראות את המפלצת מגיחה ממצולות. היה קיץ רך ורוגע. אד קל נח על האגם. שתקנו לנו יחד. היה לנו טוב. אחרי שלוש שעות של מוזיקה נפל לי האסימון.

"את שומעת?" פניתי אליה בסקרנות.

היא חייכה אלי והנהנה.

"רק עכשיו שמתי לב שהם משדרים רק מוזיקאים סקוטים…"

זה היה ב-1991. חלפו 15 שנה. נזכרתי בערב ההוא כששידרתי תכנית בשם סקוטלנד אהובתי במסגרת מרתון הממלכה המאוחדת ב-88FM, שהוקדש לבריטניה. זה מה שהיה בתכנית ההיא:

 

שעה ראשונה:


JETHRO TULL – Teacher
DIRE STRAITS – Wild west end
DONOVAN – Hurdy Gurdy Man
Colours DONOVAN
Jenifer Juniper DONOVAN
The Concept TEENAGE FUNCLUB
Gene Clark TEENAGE FUNCLUB
On the border AL STEWART
News From Spain AL STEWART
Tomorrow morning THE BLUE NILE
Lets go out tonight THE BLUE NILE
Woke from dreaming THE DELGADOS
Bouree JETHRO TULL

שעה שניה

Writing to reach you טראוויס
All over the world דיקון בלו
Loaded פריימל סקרים
This is the sea ווטר בויז
Rilkean heart קוקטו טווינס
Another day אליזבט פרייזר
Cut Dead ג`יזס אנד דה מארי צ`יין
Let the good times begin ג`נטל ווייבס
Asleep on a sunbeam – בל אנד סבסטיאן
Human Being בטא בנד
Hunted by a freak מוגוואי
Kate Moss אראב סטראפ
Winter driving פסטלס
Soarn DIF JUZ

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Kipod  On 07/07/2006 at 21:27

    בסקוטלנד, היה דווקא גזוז, Iron Bru.
    קשה לי לתאר עד כמה זה מזוויע. אולי בגלל שתיית דברים כאלו הסקוטים מעולם לא ניצחו באף מלחמה.

  • כרמית  On 07/07/2006 at 23:02

    האגיז אני לא אעז לטעום לעולם, אבל מהמטבח הסקוטי אני אוהבת סטוביז.

  • סנדי ש  On 07/08/2006 at 1:09

    !מוזיקה משובחת
    אני אוהבת שאתה נזכר ככה ברגעים קטנים, זה יפה וגם מרגש. געגועי (-:

  • אבינועם לסרי  On 08/21/2006 at 17:05

    למרות שמרקנופפלר הוא סקוטי (וחצי יהודי) הנגיעות שלו (ויש לו המון לאורך כל האלבומים שלו) הן יותר אירי (שזה לעומת הסקוטי יותר מלודי, יותר עדין, יותר שמח ומלא חיים בשמחים, ויותר עצוב ולירי בקטעים השקטים). גם חמת החלילים הסקוטית יותר עצבנית, מפחידה וצווחנית מאשר האירית (יוליאן פייפ) שהיא יותר בכיינית.

    כמובן הנבל האירי, וא'וקארולן האירי (מתקופת הבארוק) שזה השיא בטרדישינאל.

    מי שנותן יותר בסקוטי הוא ברט יאנש (כולל קול גרוני מאוד אופייני עם סלסולים סקוטיים בשירה).

    נגיעות סקוטיות או איריות יש לריצ'רד ת'ומפסון. הוא עושה את זה בד"כ על גיטרה ללא שימוש בכלים אתניים.

    איאן אנדרסון , כמובן, אצלו זה יותר סקוטי הנגיעות, או לכיוון אנגלי אליזבטני עתיק.

    בגיטרה פולק, יש ייצוג מעולה לסקוטית למשל מ'קמנוס. לעומתו פייר בן סוסאן מביא את האירי.

    יש עוד הרבה בולטים, אבל ללא ספק נגעת פה בעניין בולט.

    לגבי רוק/אירי/סקוטי (למשל יו 2, פוגס ואחרים… זה קצת פחות מדבר אליי)

    הייתי ממליץ לנסות כמה אלבומים מוצלחים של הצ'יפטיינס, שעושים גם אירי וגם סקוטי, וגם אפילו מוזיקה בריטאנית (צרפת).
    כמובן בהקשר הקודם, עשו את אייריש הארט ביט עם ואן מוריסון ועוד כמה אלבומי קולבוריישן עם הרבה אומנים (נופפלר, סטינג, טום ג'ונס, ריי קודר, שינייד אוקונר, דיאנה קראל, מריאן פייתפול, האבנים המתגלגלות, לורינה מק'קנט.. ובטח שכחתי עוד אחרים… נו, החלילן הקלאסי הזה… )

    לגבי האוכל, וואלה לא יודע.

    תודה.
    אבינועם.

  • עידית פ  On 10/09/2007 at 22:23

    מעולה
    חמת חלילים גם
    צ'יפטיינס (מהתגובה של אבינועם, לפני) זה מוצלח
    ו…הסינים יותר קיצוניים מהיפנים בענייני
    אוכל וזאת עובדה!

  • גלית חתן  On 05/19/2009 at 19:52

    ורק לידיעה, יש גם האגיס צמחוני והוא פשוט מעולה! 🙂

  • שי טוחנר  On 05/20/2009 at 13:45

    למה בפלייליסט אין פולק סקוטי שורשי או מהזמרים היוצרים העכשויים שהשפיעו רבות על סקוטלנד לדוגמת דאגי מק'לין ודומיו.

    יש לי הרגשה שהם הרבה פחות מוכרים מחוץ לסקוטלנד למרות שהם המוזיקה הסקוטית האמיתית כיום.

    יש חזרה לפולק עכשווי, וזה ניכר בהופעות הנפוצות ביותר ברחבי סקוטלנד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: