רק בסרטים (האמריקאים)

טיפ לגיבור האמריקאי בסרט: רוצה לזיין? כבה את המזכירה האלקטרונית תמיד כשאתה נכנס הביתה – ואל תאזין להודעות אלא רק אחרי שביצעת את זממך ביפהפיה שהבאת
 

 

אז התפוצץ לו מטוס בואינג עם מאות נוסעים, אז הלך בנין מגורים עם כמה עשרות אנשים – מה הענין? העיקר שתפסנו את כריסטופר ווקן/גארי אולדמן/ג'רמי איירונס בסוף ואפשר לחייך ולהרים כוסית.

 

זונות הן נשים יפהפיות ונראות כמו ג'וליה רוברטס, ג'יימי לי קרטיס ולינדה פיורנטינו. למרות שהן מזדיינות בשביל כסף, יש להן ערכים והן לא תעשינה הכל בשביל כסף.

 

בכל חקירה משטרתית (ולא חשוב איזה נושא הם חוקרים) יבקרו הבלשים במועדון חשפנות. במהלך הביקור הם ישוחחו אחד עם השני או עם בעל הבית בלי לשים לב כלל לעירום המבהיק שמולם.

 

זה ממש לא משנה לפרידה קאלו ודייגו ריברה שהם דוברי ספרדית מלידה. ברגע שהם עוברים לאמריקה (וזה קורה מהר מאוד ב"פרידה") הם ידברו אנגלית זה עם זו. גם הסינים ב"התרסקות" יתרגשו ויבכו באנגלית. גם כל אנשי החצר ב"הקיסר האחרון" ידברו אנגלית. אחרת, איך יקבלו אוסקר?

 

בכל המיטות הזוגיות בסרטים האמריקאים יש סדין מיוחד. אצל הנשים הוא מגיע בדיוק מעל לשדיים (שלא יראו פטמות, חס וחלילה), אבל בצד של הגבר הוא מגיע, הסדין המיוחד הזה, עד למתניים בלבד.

 

כשהאשה קמה בבוקר אחרי ליל אהבים סוער היא תמיד תהדק את הסדין לשדיה. מאוד אמין ובדיוק כפי שזה קורה במציאות. בכלל, בסרט מיינסטרים אמריקאי לבני הנעורים מותר להראות חרב כורתת יד, ראש נערף, ליטרים של דם נשפך – אבל אסור בתכלית האיסור להראות פיטמות של נשים.

 

מפקד המשטרה תמיד ישעה את הבלש-הכוכב שלו ברגע שהוא מתחיל לעלות על העקבות הנכונים של הרוצח/האנס/החוטף.  מקסימום, במקרים מסוימים, הוא ייתן לו "48 שעות למצוא את הרוצח". במקרים רבים הוא גם ידאג שיקחו לבלש הכוכב את האקדח, בדיוק האקדח שיהיה חסר לבלש-הכוכב כשייתקל ברוצח.

 

הבלש תמיד יפתור את התעלומה רק אחרי שישעו אותו.

 

להנחית מטוס נוסעים זה קל מאוד. לא צריך ללמוד כלום בשביל זה. רק צריך מישהו במגדל הפיקוח שייתן לך הוראות במכשיר הקשר.

 

איפה המקום הכי טוב להסתתר בבנין משרדים אמריקאי שבו יש חטיפה/שוד/רוצח מטורף? נכון מאוד. במערכת האיוורור. היא תמיד רחבה ונוחה ואפשר להגיע ממנה לגג או לחניון או לחדר הנכון. תמיד.

 

אין כמו תעלות האוורור

 

 

מכל חלון בסרט אמריקאי שצולם בפאריז אפשר יהיה לראות את מגדל אייפל (אחרת איך נדע שזו פאריז?)

 

לכל הפצצות המתקתקות שבעולם מחובר שעון גדול עם ספרות בולטות ומוארות באדום, כדי שכוווווווולם יידעו כמה זמן נשאר עד לפיצוץ.  הבלש/הכוכב ינטרל את הפצצה בדיוק בשניה האחרונה. אפילו לא חצי דקה לפני.

 

אם השגת אקדח מתישהו בסרט אמריקאי, אתה יכול להיות רגוע. תוכל לירות אפילו 100 כדורים ולא תצטרך להחליף מחסנית. ככה זה. ואם תצטרך מחסנית, מיד תהיה לך אחת, ועוד אחת אחר-כך. מחסניות יש בכל פינה בסרט אמריקאי.

 

חייל בסרט מלחמה אמריקאי לא ימות אלא אם הוא מראה את תמונת אהובתו לחבריו בחדר/לפלוגה.

 

קצין גרמני בסרט מלחמה אמריקאי שמתרחש במהלך מלחמת העולם השניה לא צריך לדעת אף מלה בגרמנית. מספיק שיעשה חיקוי של מבטא גרמני כבד. הוא כמובן יצרח. תמיד. קצינים גרמנים תמיד נובחים-צורחים. הם אף פעם לא מדברים.

 

גבר יכול לחטוף מכות רצח בסרט אמריקאי. מה שיכול להרוג סוס יאור לא יהרוג את הבלש, אבל מצד שני – כשאשה תחטא את הפצעים שלו עם מטפחת רטובה, הוא יתפתל מכאבים.

 

כשגיבור הסרט צריך לצאת מהמונית הוא ישלוף מהארנק תמיד את השטר הנכון. הוא אף פעם לא צריך לעצור בכספומט להוציא כסף והוא לא זקוק לעודף. "קיפ דה צ'יינג'" הוא יגיד לנהג, הוא שפשוט ייצא מהמונית מיד.

 

אין צורך לנעול מכוניות. הדלתות תמיד פתוחות. אין צורך במפתחות. פשוט נכנסים ונוסעים.

מצד שני: כשאתה צריך לברוח מהרוצח הפסיכופט שרודף אחריך ונכנסת למכונית שלך, תמיד הסטרטר יגמגם והאוטו לא יידלק.

 

כשאתה צריך להגיע למשרד או בית כלשהו בעיר אמריקאית אתה לא צריך לדאוג לבעיות חניה. תמיד תמצא חניה בדיוק מול הבנין שאליו אתה צריך להיכנס.

 

חייזר מאיים על העיירה השלוה, או שטייפון מתקרב, או שיש חבורת פושעים נוראה?  איכשהו זה לא מטריד את ראש העיירה. מה שמטריד אותו תמיד זה הבחירות המתקרבות או העיתונות.

 

מפקדי המשטרה הם תמיד שחורים. או שמנים.

 

בבתים האמריקאים לא צריך להדליק אור כשקמים בלילה. תמיד יהיה מספיק אור מהמקרר הפתוח. אשה שקמה בלילה בסרט אמריקאי תמיד לבושה בבייבי-דול סקסי ממשי. גבר בתחתוני בוקסר.

 

אם חבר הגיע אחרי שנים רבות לבקר, הוא תמיד יחכה לכם בסלון, עם כוס קפה ביד. גם רוצח מטורף ימתין לכם איפשהו בתוך הבית. איך הוא נכנס לבית הממוגן בדלת פלדה וסורגים? יא אללה שלכם, איזה שאלות אלה?

 

ובאופן כללי, אין בעיה באמריקה לפתוח כל דלת שבעולם, גם הממוגנת ביותר. כל מה שצריך זה מהדק סיכות או כרטיס אשראי או מברג או עט.  זה כמובן שונה אם הדלת הזו חוצצת בין הגיבור לבין הילד שלכוד בתוך הבנין הבוער. במקרה כזה אי אפשר יהיה לפתוח את הדלת, המפתח יישבר ולא תהיה ברירה אלא לטפס פנימה ולקפוץ עם הילד מהקומה השביעית.

 

מרדף מכוניות מתבצע על פני רחובות רבים, נגד התנועה ועל המדרכות ואף אחד לא נפגע ולא נפצע  במשך דקות ממושכות, גם אם אחת המכוניות נכנסת דרך חלון הראווה לחנות כלשהי. ואם מכונית אחת מתהפכת, היא תמיד – אבל תמיד! – תתפוצץ ותעלה בלהבות (ואם זה רוצח סדרתי בפנים, הוא תמיד ייחלץ בשלום ממנה)

 

 

לרוצחים, באופן כללי, יש תשע נשמות. אחרי שפצפצת את ראשם, ירית להם 40 כדורים בבטן ושפכת עליהם בטון ממערבל, הם תמיד יקומו לעוד סשן של פח-פוח-פיח בים-בם-בום עד שיחוסלו סופית (וגם אז זו תהיה החברה/האהובה של הבלש שתדפוק להם כדור אחד בגב, אבל זה ה-כדור שיגמור אותם).

 

לגיבורים-בלשים יש תמיד נטיה שלא לעשות וידוא הריגה.  גופת הרשע שוכבת למרגלותיהם, הם מתחבקים עם האשה שזה עתה הצילו ובכלל לא שמים לב שהרוצח האכזר עוד לא מת ובכוחותיו האחרונים הוא מרים את הנשק האוטומטי שנמצא ממש לידו.

 

גיבורים שבורחים מהחוק וגם בלשים שעוסקים בפרשית רצח פותחים טלויזיה או רדיו ותמיד – ללא יוצא מן הכלל – בדיוק כשהם יפתחו, תהיה ידיעה שקשורה אליהם.

 

הטעות הקלאסית של כל שחקן בסרט אמריקאי שרוצה לזיין היא להשאיר את המזכירה האוטומטית פועלת, כשהוא מתחיל להפשיט את הסקסית התורנית. תמיד בזמן הפלירטוט הלוהט תישמע ברקע הודעה מהאקסית או מהמפקח שמחפשים אותו ויהרסו לו את הזיון העתידי.

 

תמיד יהיה מסור חשמלי בסביבה

 

ציור: תומר ברמן

(ואגב: טרנטינו עשה על זה דאחקה קטנה ב"ספרות זולה", כשברוס ויליס בוחן את כלי הנשק על הקיר בבית המשכון, לפני שהוא בוחר בחרב הענקית)

 

 

מתחילים לרקוד ברחובות? אין שום בעיה. כולם ישמחו שתטפסו להם על הגג של המכונית החדשה ויחייכו אליכם בחביבות.  כל מי שיצטרף אליכם לריקוד יידע, כמובן, את כל הצעדים הנכונים כאילו עבדתם על הכוריאוגרפיה הזו במשך שנתיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איתן  On 07/03/2006 at 11:25

    הרשימה המקורית החלה עוד ב94 והיא תפחה ל 100 חוקים המנחים כיצד להיות לורד רשע

    הרשימה מונחית ע"י המון סרטים וסדרות שבהם תמיד הלורד הרשע, למשל, משאיר את הגיבור למות, לא לפני שהוא מספר לו את כל פרטי התוכנית והיכן המפסק לכבות את הפצצה…

    http://www.eviloverlord.com/lists/overlord.html

  • אני מה  On 07/03/2006 at 12:09

    תמיד כשגבר מזמין אישה לצאת איתו לא צריך לקבוע מקום או שעה. הוא תמיד אוסף אותה "בערב" והוא תמיד יודע איפה היא גרה

  • סנדי ש  On 07/03/2006 at 15:57

    בכל סרט אמריקאי אומרים הגיבורים:
    LET'S GET OUT OF HERE

  • תות  On 07/06/2006 at 14:53

    כמובן בהנאה גדולה וכשלובשים סרבלי ג'ינס
    אז תמיד שופכים קצת צבע אחד על השני
    ומהר מאוד גם מגיעים למשגל סוער בינות למברשות ולפחיות הצבע.
    על הריצפה כמובן.

  • עמיחי  On 02/11/2007 at 14:56

    הגיבור אומר לחברה שלו:
    you just dont get it, do you?

  • הספנתעיר  On 02/11/2007 at 14:56

    כאשר שוטר מגיע לחשוד ומורה לו לעצור אז קורה אחד מהשתיים:
    1. החשוד מתחיל בבריחה הכוללת טיפוס על גדרות ודחיפת העוברים והשבים.
    2. מתחילים ללכת מכות.

  • ליה  On 02/11/2007 at 14:59

    ענק!

  • יוחאי  On 02/11/2007 at 15:04

    .

  • העבה  On 02/11/2007 at 15:52

    או כשהגיבור צריך לעבור איזה תהליך נפשי מאוד מורכב, פתאום מתחילה מוסיקה, והסרט הופך באלגנטיות לוידאו קליפ מסוגנן שנמשך כמה דקות כשבסופו הכל בא על מקומו בשלום, באורח פלא, ובצורה פשטית להפליא

  • פישנזון  On 02/11/2007 at 17:02

    הולך להפיץ את זה לכל מכרי!!! (אז אולי גם תרוויח עוד קוראים… 😉 )

  • ציפי  On 02/11/2007 at 21:08

    אנשים בסרטים אמריקאיים אף פעם לא נזקקים לספר טלפונים, הם תמיד ניגשים לטלפון ומחייגים ללא היסוס, משל ידעו כל האמריקאים את כל מספרי הטלפון שיזדקקו להם אי פעם בעל פה.

  • איציק  On 07/08/2008 at 16:18

    ובעניין הריקודים ברחובות זה עוד כלום לעומת הסרטים ההודים

  • קוראת אחת  On 07/08/2008 at 17:29

    הסרטים הם סרטים…בעיקר… ורובם לא הכי מוצלחים..אבל…

  • sivi  On 07/08/2008 at 22:11

    צחקתי המון.

    מאז הטירוף של האידס האמריקאים מאוד זהירים עם מי הם מוכנים להיכנס למיטה. בסרטים.

  • דרור  On 07/09/2008 at 10:01

    גם חייזרים מדברים ביניהם לבין עצמם באנגלית שוטפת, כולל משחקי מילים.

    זה מאוד מרשים שאנגלית שמרה על כוחה שללינגווה פרנקה של הגלסקיות, אפילו כשכדור הארץ חרב.

  • אורי בר  On 07/09/2008 at 18:11

    וכל הסינים ב"הקיסר האחרון" גם

  • ירושלמי פולש בוריד  On 07/10/2008 at 9:47

    אתה מכסח 100-200, מה זה בשביל תעשיית המכוניות (ואף פעם אין אזרחים סתם הרוגים כתוצאה מהמרדפים/כיסוחים האלה).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: