איפה, איפה הם, כל הסרטים ההם?

אורנלה מוטי מתוך "סיפור של שיגעון פשוט"

אורנלה מוטי מתוך "סיפור של שיגעון פשוט"

ערוצי הסרטים בלווין ובכבלים אמורים להיות הסינמטק הביתי שלנו. אני שמח כשהם משדרים את "העמק" או "MORE" של ברבט שרודר, או את "נקודת זבריצקי" ו"זהות גנובה" של אנטוניוני. מעט מדי פעמים בשנה זה קורה.לא ברור לי מי קובע מה ישודר אבל יש התעלמות גורפת, למשל, מקולנוע איטלקי וספרדי משנות השבעים. איפה הסרטים המוקדמים של קרלוס סאורה, של מרקו בלוקיו, מרקו ויקאריו, לינה ורטמולר וליליאנה קוואני? איפה "אנה והזאבים", "יופי דו", "מאחורי הדלת" ו"פיתויו של מימי"? מי שכח את לואיס בונואל?
מה עם סט הסרטים המלא והשלם של ג'ון קאסווטס? כמה גאונים כאלה כבר היו לקולנוע בשנות השישים והשבעים?
איפה "המשפט" המדהים של אורסון וולס? וולס בכלל – לא שווה איזה שבועיים של הקרנת כל סרטיו?
מה עם קלאסיקות פיוט ישנות כמו "העיר ישנה" של רנה קלר ו"האיש עם מצלמת הקולנוע" של ורטוב? ומה עם אימה ומסתורין מעידן התמימות? מה עם "ערפל" המיתולוגי של ג'ון קרפנטר מ-1979? איפה "וויקר מן" הסקוטי משנת 1973?
איפה סאגות הענק "ברלין אלכסנדרפלאץ" של פסבינדר. "1900" של ברטולוצ'י, "קבקבי העץ" של ארמנו אולמי, "כאוס" (המלא! כל חמשת הסיפורים!) של האחים טוויאני או שש השעות של "דוריט הקטנה" לפי דיקנס?
ועוד לא דיברנו על סוריאליזם ואוונגרד מהחצי הראשון של המאה הקודמת ואנימציה ניסיונית ומהפכנית מתקופת הבאוהאוס בגרמניה.

נזכרתי בסיפור של שיגעון פשוט בזמן האחרון כי אני קורא את בוקובסקי. ראיתי את הסרט של פררי בסוף התיכון, ב-1981 ובזכות הסרט הגעתי לשירה של בוקובסקי. הסרט הזה (וזו רק דוגמא מקרית) לא שודר בשנים האחרונות באף ערוץ סרטים בישראל.

ולסיום: 10 סרטים שהייתי שמח לראות בטלויזיה. סרטים שעשויים להסב נחת מרובה לדור שלם של צופים שאין לו מושג לגבי קיומם.

אתם יכולים להוסיף למטה את הסרטים שאתם הייתם רוצים לראות.

Touha zvaná Anada / המערבולת(1969)הסרט המסעיר, החכם והמרגש הזה נקרא בישראל בשם המערבולת. סיפורו של גבר נשוי שמציל יפהפיה מסתורית מטביעה בדנובה ומביא אותה הביתה. מערכת היחסים שמתפתחת בינו לבין הנערה מקבלת טוויסט מעניין כשגם אשתו מתאהבת בה… יאן קאדאר הצ'כי, הבמאי הדגול שעשה את "שקרים שסיפר לי אבי" ו"חנות ברחוב הראשי", ביים בסוף שנות השישים לפי סיפור בשם Desire Called Anada (אנדה זו הבחורה). הוא החל לצלם בסוף 1967, פלישת הרוסים לפראג גרמה להפסקת העבודה על הסרט וקאדאר חזר והשלים אותו רק ב-1969. זדנק ליסקה כתב מוזיקה רפטטיבית שנעה בין המוזר לבין הנוגע ללב. הצילום של ולדימיר נובוטני (שצילם גם את "חנות ברחוב הראשי") מצליח להעביר תחושות עמוקות של כמיהה, געגוע וארוטיקה לאורך סצינות רבות שאין בהן אפילו מלה מדוברת אחת.

Melody / "מלודי"

(1971)

סיפור האהבה היפה והתמים בין שני נערים בני 13 באנגליה של תחילת שנות השבעים. הו, מלודי …  מיד אני נזכר בערוץ הראשון שהיה הטלוויזיה הישראלית בחופשים הגדולים של ילדותי הרחוקה ובטרייסי הייד שגרמה ללבנו הקטן לפרפר מהתרגשות…
את התסריט כתב אלן פרקר הנפלא – מי שיעשה את "החומה", "בירדי" ו"הקומיטמנטס" בבגרותו. דווקא הבמאי אלמוני למדי, וואריס חוסיין. הפסקול המלנכולי-מתוק נכתב ובוצע בידי בי ג'יז.

Goopy Gyne Bagha Byne

(1968)

תעשו בגוגל "הרפתקאות גופי ובגהה" תקבלו אפס תוצאות. מוזר. הסרט היפהפה של סטיאז'יט ריי, גדול במאי הודו, עוסק בפנטסיית הכוכב נולד בגירסת שנות השישים: גופי ובגהה רוצים להיות מצליחים ומפורסמים ולכבוש את תעשיית הבידור והם יוצאים במסע אל שמי היהלומים. בדרך הם פוגשים מכשף ומלכה וחיות שונות והשד יודע מה עוד, והכל מסתחרר ומתערבל לכלל סאגה צבעונית סוריאליסטית ומבדחת.
קסם של סיפור.

The Goalkeeper's Fear of the Penalty
(1970)

ובעברית: חרדתו של השוער בעת בעיטת ה-11 – שיתוף פעולה מוקדם של וים ונדרס הצעיר עם הסופר האוסטרי פטר הנדקה (הם שילבו כוחות יחד ב"מלאכים בשמי ברלין" בסוף שנות השמונים).
זהו סיפורו של ג'וזף בלוך, שוער כדורגל מתבגר, תועה, תוהה, מתבלבל ונופל במינכן שעל קו התפר בין הסיקסטיז לסבנטיז. ספר מרתק (שתורגם לעברית, אבל קשה להשיג אותו) וסרט מעולה שאף פעם, לדעתי, לא הוקרן ולא שודר בערוץ סרטים כלשהו בישראל.

חרדת השוער בעת בעיטת הפנדל

 WOMAN IN THE DUNES  / "אשה בחולות"

(1964)

אשה בחולות הוקרן לעתים קרובות בסינמטק בשנות השבעים המאוחרות ותחילת שנות השמונים. אני אישית ראיתי אותו 5 פעמים לפחות. סרטו של הירושי טאשיגהרה מ-1964 הוא סוריאליסטי, פילוסופי וסימבולי כאחד והוא נעשה לפי מחזה של אָבֶּה קוֹבּוֹ, מגדולי המחזאים של יפן במאה ה-20,יוצר אוונגרדי שהושפע עמוקות מקפקא ובקט.
מעשה בחוקר חרקים שדרכו אבדה לו במרחבי הדיונות האינסופיות והוא ניצל על-ידי אשה מסתורית, שמתגלה כאלמנה כפרית החיה את חייה הבודדים בעמק המוקף הרי חול. הוא מגלה מהר מאוד שהוא לא יכול לעזוב את המקום…. אבל לא. זה לא "מיזרי". לא סרט אימה, אלא סיפור פנטסטי רווי ארוטיקה ועצב. סרט שיופיו הויזואלי פשוט עוצר נשימה.

THE COLLECTOR / "האספן"

(1965)

האספן של ויליאם ויילר ("שנות חיינו הטובות ביותר", "חופשה ברומא", "בן חור") הוא סרט חריג ביותר במכלול יצירתו של הבמאי הזה, מבוסס על ספר של ג'ון פאולס ("אהובת הקצין הצרפתי") ומזכיר במשהו את "אשה בחולות" שהזכרתי למעלה, שנעשה שנה אחת קודם. הסיטואציה של גבר ואשה בתוך מתחם סגור וקלאוסטרופובי חוזרת כאן, רק שהפעם הגבר הוא השולט בסיטואציה (אך נשלט על-ידי רגשותיו), בעוד שב"אשה בחולות" זו האשה שהכוח בידה. סיפורו של פרדי קלג (טרנס סטמפ הדגול – שנים לפני שיצא מהארון והפך למלכת המדבר חובבת הדיסקו), פקיד בנק לונדוני מבויש ומופנם, שצד פרפרים בשעות הפנאי שלו. פרדי הזה מתאהב באשה צעירה בשם מירנדה (סמנתה גריי), ובגלל ביישנותו העצומה הוא מחליט לחטוף אותה, לכלוא אותה ולהחזיק בה כשבויה, עד שתתאהב בו.

הסרט המהפנט הזה הוא איטי ומינורי מאוד, קונצ'רטו לשני שחקנים ומצלמה, והוא (בין היתר) הסרט שהפך אותי למעריץ נלהב של טרנס סטמפ ("טובי דאמיט" של פליני, "תאורמה" של פאזוליני, "הפגיעה" של סטיבן פריירס) ומוביל אותנו לבא ברשימה…
THE HIT / הפגיעה

(1984)

יש לי חשד מסויים שקוונטין טרנטינו אוהב את הסרט הזה מאוד. זה לא רק הסוף שלו (שמקדים את "כלבי אשמורת" בשמונה שנים), זו גם העובדה שטים רות משחק בשני הסרטים וזה לא נראה לי מקרי.
טים רות' הנער לצד טרנס סטמפ הגבר, פושע לשעבר שמעל באמון חבריו לכנופיה, ג'ון הארט בתור שליח בשם הנקמה, לאורה דל-סול בתור הספרדיה הסקסית ופרננדו ריי על תקן מפקח המשטרה שמנסה לעצור את הבלתי נמנע. ספק סרט מסע ספק סרט פשע – ובעצם: סרט פילוסופי על נקמה ומהותה, משמעות החיים בכלל והפחד מפני המוות.

לטעמי, זו אחת העבודות הטובות של סטיבן פריירס. הכל מתוזמר שם באופן יוצא דופן. אנסמבל השחקנים (שימו לב לטים רות הצעיר וחמום המוח) מתנגן תחת ידי הבמאי באופן דינמי. הצילום חריג ומקורי (משתנה מקלוז אפים מוקצנים עד לזויות גבוהות מטורפות של מצלמה מעופפת) והמוזיקה (פאקו דה-לוסיה וקצת אריק קלפטון) משרתת את האווירה.

וטרנס סטמפ. טרנס סטמפ.

 

 

מהר מהר, קרלוס סאורה

1980

גם אם יעירו אותי באמצע הלילה, אני אזהה את שיר הנושא מהסרט. חבורת נערים בפרברי מדריד של סוף שנות השבעים, מסתבכים בפשע, מתאהבים ונזנחים על ידי החברה. סאורה בשיא כוחו הקולנועי, לפני שהתמסר לקלאסיקות פלמנקו, יין ושושנים.

מהר, מהר. קרלוס סאורה, 1980

מהר, מהר. קרלוס סאורה, 1980

 

אהבתיך אהבתיך, אלן רנה

1968

כל מי שאהב את "שמש נצחית בראש צלול" חייב לראות את הסרט שנתן לו את ההשראה. אסיר מתנדב להשתתף בניסוי במכונת זמן תמורת שחרורו מהכלא. הוא מוחזר שנה אחורה, לאותו קיץ שבו פגש (או לא פגש) אשה מקסימה שהשפיעה עליו באופן קיצוני ועמוק. מסה פילוסופית מלנכולית על זמן וזיכרון, אהבה ותעתועי התודעה האנושית.

מתוך "אהבתיך, אהבתיך". אלן רנה. 1968

מתוך "אהבתיך, אהבתיך". אלן רנה. 1968

 

כוכב פרא, רנה לאלו

1973

סרט אנימציה מדע בדיוני פילוסופי, קסום ומאיים. בכוכב רחוק שבו ענקים הצליחו לביית את בני האדם הקטנים מהם, מבוית אחד גונב מהענקים טכנולוגיה שכוללת מידע המנותב היישר למוח. מצויד בטכנולוגיית השליטים מנהיג הגנב את דמויי האנוש למרד בענקים האכזריים וקורא לחופש ולחיים טובים יותר. משל שנכתב בהשראת הכיבוש הסובייטי בצ'כוסלובקיה. היה ונשאר אחד מסרטי האנימציה המרשימים והקודרים שראיתי.

כוכב פרא

כוכב פרא

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Moon  On 06/25/2006 at 16:02

    רשמתי, והאימיול שלי יתחיל לעבוד על כך עוד הערב
    אם כי, אני מסופקת אם אמצע משהו מבין הסרטים הללו.

    את "מבטו של יוליסס" שהמלצת עליו בעבר, מצאתי והוא אכן חווייה חזקה

    תודה על כל ההמלצות הללו שמשאירות טעם

  • מנשה  On 06/25/2006 at 16:02

    הסרט הזה שראיתי כילד עושה לי סיוטים בלילה עד היום. היו שם כמה מהסצינות האכזריות ביותר שזכורות לי בטלוויזיה אי-פעם, וזה עוד שודר במסגרת השידורים לילדים.

  • פרנסואז  On 06/25/2006 at 16:18

    וואו, וואו…איזה סרט גדול! מאיפה שלפת אותו פתאום??! כוכב פרא קראו לו פה? כל הכבוד לך בועז. בבלגיה זה סרט מאוד מוכר אבל לא ידעתי שאנשים בכלל מכירים אותו בישראל
    וגם הפסקול של הסרט מופלא
    http://www.amazon.de/gp/product/B00004Y236/302-1481520-1611236?v=glance&n=290380

  • אריק פלזנר  On 06/25/2006 at 16:20

    דוקא בשנות השבעים המאוחרות שידרו את כוכב פרא בטלויזיה. בשחור לבן. בתכניות לילדים של אחר הצהרים בחופש הגדול. דוקא אז כן שידרו סרטים כאלה בטלויזיה… זה הדהים אותי לראות אותו בצבע ובאיכות סאונד ותמונה מעולה במרכז פומפידו בפריז כשגרתי בצרפת בשנות התשעים.

  • גלעד  On 06/26/2006 at 9:55

    פאקינג אמאל של מודיסון, שהוא לדעתי אחד הסרטים הכי יפים ורגישים שנוצרו,

    פיצקרלדו של הרצוג, ההגדרה של ספטקטקל קולנועי – מאות פראים באמזונס מעבירים ספינה מעל הר.

    הבושה של גודאר – עם פריץ לאנג!

  • מירי  On 06/26/2006 at 21:47

    ילדי גן העדן, עם ז'אן לואי ברו הפנטומימאי, מריה קזרס וארלטי.
    הבמאי היה אם איני טועה
    קרנה.

  • יעל ישראל  On 06/27/2006 at 1:08

    אני מחפשת כבר שנים את "המערבולת". לא ראיתי אותו אף פעם, אבל אחותי ראתה בסינימטק הישם בראשית שנות השבעים, ומאז היא מספרת על זה גדולות ונצורות. ואין להשיגו בשום מקום, גם לא באוזן השלישית. הלוואי ומישהו היה מודיע לי איך ניתן להשיג את הסרט הזה.וחוץ מ"האספן" המצוין, הייתי מציינת גם את "המציצן", סרט מחריד ונפלא.

  • יורם קופרמינץ  On 06/27/2006 at 9:04

    פרפורמנס. מעולם לא הוקרן בארץ. ניקולס ריג, במאי, מייק ג'אגר מהאבנים, שחקן ראשי. לונדון שישים ומשהו.
    http://www.third-ear.com/p_prod.aspx?id=409
    צחוקים האוזן השלישית, אין שום קשר בין עלילת הסרט לתקציר שהאוזן הגו ממוחם.

  • בועז  On 06/27/2006 at 9:10

    "המופע" של ניקולס רוג דווקא שודר פעם בערוץ הסרטים, אבל זה היה מזמן מזמן, סרט שאני מת לראות שוב. תודה שהזכרת אותו.

  • דניאל פאיקוב  On 06/27/2006 at 12:51

    במסגרת הפסטיבל הבריטי. ובעותק נוראי, כמו תמיד.

  • יורם קופרמינץ  On 06/27/2006 at 13:36

    ולפני שאני עף לאחור לגמרי. במאית ראויה, לינה וורטמילר, ביימה בין היתר את מעבר לרע ולטוב, עם השחקנית ללקק את האצבעות טובטוב, דומיניק סאנדה ששיחקה גם ב-1900. באק טו ריאלטי

  • dd6  On 06/28/2006 at 1:22

    לאח שלי יש את יס
    ומידי פעם אני בא אליו
    ופשוט אני לא מבין
    מי האיש שעומד מאחורי הניהול של בחירת הסרטים
    זה נורא ואיום

    לא רק שהם מקמצנים בסרטי איכות כמו שהזכרת כאן
    אלא
    הם לא מתביישים להראות את אותו סאט במרווח של שבוע ואילופחות

    שפוט עליבות כזאתי לא ראיתי בחיים
    זה שערוריה לחלוטין

    זה כאילו זורקים זין
    על קהל שעוד אוהב קלנוע משובח

    חבל על הדיבורים
    מזל שיש לי אימיול
    או שאני קונה סרטים

    לא ניכנס לבחילה הזאת שניקראת כבלים
    yes עלק
    זה no

  • dd6  On 06/28/2006 at 1:28

    חחחח
    :)(

    יופי של רשימה נתת פה
    אני בכלל כרגע רואה סירטי b movie
    זה אחלה זאנר

    אגב היה לא
    מזמן.
    דדוקא זה יאמר לזכות יס דוקו הערוץ
    הם הקרינו ספיישל תוכנית
    של מידדנייט מוביז
    על כל ההתגלגלות של הסרטים
    הללו
    והאיך הכל התחיל
    ממש מרתק היה

  • שושי  On 06/30/2006 at 21:45

    שושנת קהיר הסגולה

  • Jack-In-Box  On 07/03/2006 at 14:56

    יש שם את רוב הסרטים, כולל סרטים לא אנגלו-סאקסיים. אפשר לצרוב ולראות עם דיוידי מתאים בטלויזיה הבייתית, או במחשב עצמו. זה הפתרון הכי טוב, לדעתי.

  • גיל  On 08/18/2006 at 22:48

    הסרט האספן משודר לעיתים בערוץ הסרטים של הוט. אני אמנם לא זוכר יותר מדי ממנו, למרות שראיתי אותו רק לפני כחצי שנה, אני רק זוכר את האיטיות לכאורה של הסרט, שלמרות שלא קורה בו כלום קורה בו כ"כ הרבה, ואת היחס האמביוולנטי שלי כלפי האספן, שלמרות הטירוף והתיעוב שמתגלים בו, הדמות הזו כ"כ אנושית ובמספר מקרים אף הזכירה לי את עצמי.

    ואיזה סוף נוראי…

    אגב בועז, עד עכשיו הערכתי רק את הטעם המוזיקלי שלך (תודה רבה גם על מידלייק ממוסף פרומו של שבוע שעבר :-), עכשיו יש לי כבוד גם לטעם שלך בסרטים..

  • עידן  On 10/29/2006 at 10:20

    המון סרטים שראינו בנעורינו לא צלחו את מבחן הזמן. אם הקוסם מארץ עוץ הוא נצחי(זו דוגמה שאני אוהב לתת לסרט שאפשר לראות מיליון פעם ועדיין להתאהב בו כל פעם מחדש). לעומת זאת קלאסיקות כמו מאש, הבוגר, רסיסי חיים, קאובוי של חצות או אדם בעקבות גורלו נראות היום ככמוסת זמן ואפילו מיושנות ולא רלוונטיות. סרט שהייתי רוצה שיקרינו בטלויזיה (ולא הוקרן שנים רבות) הוא Georgy Girlמ 1966.אני בטוח שהוא התיישן להחריד אבל לו רק בשביל לשמוע את שיר הנושא היפהפה בביצועם של ה Seekers, השיר האהוב עליי שלא נס ליחו .

  • אמיר  On 12/07/2006 at 10:47

    בועז היקר, באופן עקרוני אתה צודק וחבל שהמון סרטים נהדרים מהעבר לא משודרים כיום. אבל, חלק מהסרטים דווקא כן שודרו לאחרונה, לפחות ב-HOT (אולי הגיע הזמן שתעבור?…). למשל, "פגיעה" המצוין עם טרנס סטאמפ מוקרן לאחרונה בערוץ הוט אקשן (14) ו"האספן" הוקרן פעמיים בערוץ הוט סרטים (ערוץ הסרטים לשעבר, 16). השידור הבא שלו בערוץ: 9 בינואר (יום ג') בסביבות 18:30. בהזדמנות זאת אני רוצה לאודות לך על כל הדברים המרגשים שאתה כותב ועל המוסיקה היפה שאני שומע ממך בדרך הביתה.

  • בועז כהן  On 12/08/2006 at 12:49

    אמיר היקר (חבל שלא צירפת מייל).

    עברתי ל"הוט". השבוע. אחרי 6 שנות YES עשיתי שינוי.

    תודה.

  • שי טוחנר  On 04/02/2007 at 15:15

    הם פשוט טובים מדי לטעם של קהל ממוצע…

    ותודה על זה שהזכרת אותם והוכחת שגם בסרטים יש לך טעם משובח.

  • עומרי  On 02/09/2008 at 12:18

    סיימתי לראות את Fantastic Planet
    שאותו קניתי ב DVD
    כבר מזמן אי אפשר לסמוך על ערוצי הסרטים שיקרינו סרטים טובים וקלאסיים (חוץ מהוט פריים מדי פעם)
    אני אישית התחלתי לקנות את הסרטים שמעניינים אותי בדיוידי.

    תודה לאל שיש חברות כמו
    CRITERION, Masters of Cinema

  • o  On 04/10/2008 at 20:59

    הסרט הלזה פופין סרטים טובים מימי פריז (הקולנוע) העליזים וימי שלי ללא שינה.
    אשמח לתשובות\לינקים אליי למייל

  • o  On 04/10/2008 at 21:01

    חשבתי שאם מילאתי מייל אז הוא יופיע בהודעה
    ראיתי שלא אז הנה ofer_kl@hotmail.com

  • יוסי  On 05/13/2011 at 18:22

    אחלה פוסט!

  • misha30792  On 05/16/2011 at 13:02

    פוסט מצוין!

  • Yigal Fischer  On 01/07/2012 at 11:03

    בועז רק למען האיזון הקומי אני מציע להוסיף לרשימה את "סיפור בזיגזג". הקומדיה האלמותית

  • sima  On 06/05/2012 at 23:31

    איזה כייף שיש עוד אנשים שזוכרים ואוהבים את "סיפור בזיגזג" המצחיק והחכם, ו"יופי-דו" היפייפה של אדריאנו צ'לנטנו, ויש גם את הסרט המקסים שנקרא "הרולד ומוד" עם המוזיקה והשירה של קט סטיבנס,,, ו"חלומות" של קורסאווה ו"דודסכאדן", ואת "הירושימה אהובתי" ועוד מאות ואלפי סרטים מדהימים יפים וחכמים,ו,,,אולי יש למישהו רעיון איך להעביר את הרשימה הזאת ועוד אחרות כמוה הלאה לסינימטקים ולערוצי הכבלים…כדי שנשתחרר קצת מ"כבלי" ספורי הרוע המתח והאימה השיטיוניים אשר השתלטו על סרטי היופי הטוב והאמת ובדרכם מנסים
    להשיט גם אותנו למחוזות חפצם המחרידים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: