מאחורי הדוכן, לפני השקיעה

הלכתי לשוטט בין הדוכנים של חג הספר העברי. זה לא היה דומה לשנות ילדותי, עם אמא שמחזיקה בבטחון בידי וזה לא הזכיר את ההתרגשות של שבוע הספר 1986 שבו עבדתי. אבל ירידי ספרים תמיד מושכים את לבי וחג הספר העברי חביב עלי יותר מהרבה חגים אחרים.

ואז ראיתי אותה מאחורי אחד הדוכנים, באור האחרון שלפני השקיעה שנגה מעליה מכיוון מערב והים. חולצת טריקו חומה מתוחה על הגוף הצעיר ומבט מסויים בעיניים, מהסוג שגורם לתודעה להתערפל. רק דוכן עמוס ספרים ניצב ביני לבינה אבל עולם שלם הפריד בינינו. המרחק הוא אף פעם לא מה שנראה לעין.

בין שלל סארמאגו לאסופת דויד גרוסמן היא רכנה מעט קדימה והצביעה על ספר של נטליה גינזבורג. דפדפתי בו ונמלי הדפוס התערבלו והפכו בעיני למריחת צבע שחורה, כמו משיכת מכחולו של סזאן המצייר את כריסטין העירומה, באטלייה שלו. מצד אחד: האמן מתעד במכחולו. מצד שני: נצחונם המוחץ, הנצחי, של העלומים המלבלבים.

אכזריותם של הנעורים. כתבו על זה ספרים. "מוות בונציה" של תומס מאן, "זכרונות מהזונות העצובות שלי" של גבריאל גרסיה מארקס, "חייו השניים של אברם פוץ" של פולק רינגלהיים. אכזריותם של הנעורים קשור באופן הדוק ליופיה המוחלט של הפריחה מול העצב העצום שמגלם העלה הקמל.  

אני מתבונן מצד אחד של הדוכן אל הצד השני, שמעברו בחורה עם מבט של עתיד בעיניים, והנה המרחק שלעולם לא יתקצר ביני לבינה. תהום עמוקה נפערת ביני, שנמצא כבר מעבר לגבעה, בדרך אל שלכת חיי, לבין יפהפיה שנעוריה זוהרים וקורנים ממנה, חוגגים את נצחונם המוצדק. היא לא שמה לב, כמובן, אבל בחיוך העצוב שלי היתה כמיהה וגעגוע לימים אחרים שבהם הייתי אני שם, מהצד השני של הדוכן, בחולצת טריקו מתוחה, ממליץ בסבלנות והתלהבות על "ברלין אלכסנדרפלאץ" של אלפרד דבלין.

אחר-כך באו אנשים אחרים, שעלעלו בכותרים אחרים. היא ענתה להם. חכמה, אדיבה, מאופקת.

רציתי, כל כך רציתי, לנשק אותה.

אז קניתי לה ספר, במקום. מוזיקה פופולרית מויטולה של ניאמי.

היא נראתה מופתעת. הנחתיו בידה ונעלמתי אל תוך הלילה, אל שקיעתי, כמיהתי, בדידותי, עצמי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • זיקית לבנה  On 06/21/2006 at 10:10

    כמה עצוב…
    וכל שניה שחולפת מתקדמים עוד ועוד אל הקמילה (גם הנערה)
    ובכל זאת אהבה. בכל גיל.

  • האוקראיני  On 06/21/2006 at 10:21

    אנחנו במלחמה אבודה נגד השעון/השטן שקוצב לנו את הזמן.

  • Regina  On 06/21/2006 at 10:25

    Kicking around on a piece of ground in your home town
    Waiting for someone or something to show you the way

    Every year is getting shorter
    Never seem to find the time

    (TIME / Roger Waters 1973)

  • רונה צורף  On 06/21/2006 at 10:34

    אבל לפני 23 שנה בדיוק, בגן הפעמון בירושלים, עם חולצה חומה ומתוחה, מבט חכם בעיניים, ממליצה על הזמו הצהוב לעוברים, המשתהים והשבים. והוא עמד שם ובחן אותי הוא חשב שלא שמתי לב אבל ראיתי אותו בזווית עיני, שניהשלא הסתכלתי והוא נעלם, התאכזבתי, ניסיתי לנסות ולהזכר בדמותו ,בפנין, לא הצלחתי, עצמתי את העיניים וכשפתחתי הוא היה מולי עם ספר שירה קטנטן בכריכה קשה וירקרקה- אלכסנדר פן- זיהיתי את החתימה שעל הספר. הוא הושיט לי אותו, חייך חיוך עצוב והלך, הסתכלתי לצדדים- אף אחד לא ראה, לא שם לב, לרגע קסום. לא יכולתי לנטוש את הספרים רק צפיתי בו מתרחק ונמוג. בפנים היה כתוב- ממני אלייך- וזהו. עד היום הספר איתי.

  • רונית  On 06/21/2006 at 10:47

    האמונה שלעולם לא נזדקן, שנהיה צעירים לנצח.
    ויום אחד אנחנו קולטים שאנו כבר לא שם,שכבר איננו צעירים. ואז מקנאים באלו ששם, ששולחים אותו מבט לעתיד אין קץ, שמאמינים שיישארו צעירים לנצח.

  • Regina  On 06/21/2006 at 10:50

    can't turn you loose,
    If I do I'm gonna lose my mind.
    I can never turn you loose, huh!
    If I do I'm gonna lose my mind.
    I can't turn you loose for nobody,
    I love you, yes I do, huh!

    JANIS JOPLIN

  • לאון  On 06/21/2006 at 10:52

    אין לי שום ספק שזהו הבלוג הטוב ביותר.

    היכולת שלך לרגש אותנו כל פעם מחדש, בועז, זו מתנה.

    תודה לך.

  • הו, חיים נחמן  On 06/21/2006 at 10:57

    (יפה כתבת, בועז. נוגע ללב מאוד ומלא כנות. ביאליק ניסח זאת ככה, לפני 101 שנים)

    "…ובעת רחמים בין השמשות,

    שחי ואגל לך סוד ייסוריי,

    אומרים יש בעולם נעורים,

    היכן נעוריי?

    ועוד רז אחד לך אתוודה

    נפשי נשרפה בלהבה

    אומרים יש אהבה בעולם

    מה זאת אהבה?

    הכוכבים רימו אותי

    היה חלום אך גם הוא עבר

    עתה אין לי כלום בעולם

    אין לי דבר.

    חיים נחמן ביאליק, 1905)

  • רינה מור  On 06/21/2006 at 12:15

    גם אומנות ושירה

  • הליקון  On 06/21/2006 at 12:43

    בשיר שנתגלה בשנת 1973- על פפירוס מהמאה הראשונה מספר המשורר היווני ארכילוכוס על פיתויה של נערה:

    "…בין ידי התובעות ברכות את שדיה
    בגופה הצעיר שם נגלה
    בוא הנעורים;

    את גופה היפה מכל עבר מששתי
    עד שחררתי את אוני הלבן
    נוגע בשערה הזהב.."

  • מעריצה חשאית  On 06/21/2006 at 12:45

    איזה משפט מרגש, בועז. הלוואי שהייתי במקומה, בועז.

  • שקיעה  On 06/24/2006 at 16:53

    מכיר את ההרגשה הזאת.שאתה רוצה משהי כל כך משהי שאתה בכלל לא מכיר אבל מצד שני מכיר כל כך
    זאת הרגשה ניפלא אך בו זמני גם נוראית..

  • ליאת  On 06/29/2006 at 19:27

    אם אפשר, איזה ספר נתת לה?

  • הופכת צדפים  On 06/30/2006 at 17:52

    הקוקטייל הזה בין 2 העולמות תמיד משכר ואלי גם מעט משקר..

  • קסיופאה  On 10/21/2007 at 2:40

    חונק את הגרון ביופיו ובעצבותו

  • רחלי  On 10/21/2007 at 22:06

    ככל שאת/ה מתבגר/ת יותר כך את/ה מגלה שיש דברים שלא תוכל/י להשיג יותר.

    כמו גופה של נערה צעירה ויפה.
    או גופו של גבר מושך.

  • אלינור ברגר  On 10/21/2007 at 22:10

    נשים לא מבינות שזה זמני, היופי שלהן. העלומים. אנחנו לא מבינות בגיל 20 שלא תמיד נוכל לממש תשוקות ומאוויים. אנחנו שמות על עצמנו יותר מדי מחסומים ולא מנצלות את מה שאנחנו יכולות, מכל מיני סיבות.

    ואז מגיע זמן שבו אנחנו כבר לא יכולות. לא נחשקות. וזהו.

  • הונל  On 10/21/2007 at 23:18

    נשים לא מבינות שזה לא זמני, היופי שלהן. העלומים. אנחנו(?)לא מבינות שתמיד נוכל לממש תשוקות ומאוויים. אנחנו(?) שמות על עצמנו יותר מידי מחסומים ולא מנצלות את מה שאנחנו(?) יכולות, מכל מיני סיבות.

  • צדק פואטי  On 10/22/2007 at 23:32

    לפחות יש צדק מסויים בעולם ואתן כבר לא נחשקות בגיל 50, וחלקכן הגדול גם בגיל 40 לא שוות מבט שני.
    ואחרי שעשיתן לנו ת'מוות כל שנות עלומיכן, כן רוצות, לא רוצות, כן יודעות, לא מתחשק לנו הערב, יקירי, מגיע הזמן שיותר מעניין לראות יאיר לפיד בערוץ 2 מאשר לראות אתכן עירומות
    אפשר לתרץ תירוצים עד מחר, אבל לעולם בחורה בת 22 תהיה מושכת ומפתה יותר מאשה בת 45. אין מה לעשות. פרח פורח תמיד יפה יותר מפרח קמל

  • עומר.  On 10/23/2007 at 1:46

    לא יודע מה איתכם. נכון, הגוף של צעירה בת 22 מול גוף של אישה בת 45 הוא הרבה יותר סקסי למתבונן אובייקטיבי.

    ותיסלחו לי על הקלישאה הכי נוראית בעולם, אבל!
    אבל, האהבה היא הרבה יותר מושכת. הקשר יותר חזק. אלו החיים האמיתיים.
    רגעי קסם כאלה כמו שבועז מיטיב לתאר הם נהדרים, אבל אסור לחיות עליהם. כי בסופו של דבר, הם עלולים לבוא על חשבון החיים האמיתיים, על חשבון העבודה הקשה על האהבה.
    ולהוליד תגובות ותחושות כמו זו של צדק פואטי.
    הוא הרגיז.

  • מארס פואטי  On 10/23/2007 at 16:30

    כבר לא נחשק בגיל 50. כשהכרס שלך משתפלת והחולצה בקושי נסגרת על הצוואר העבה.
    גם הגברים בגיל 20 הרבה יותר יפים הרבה יותר מושכים מאשר גברים בני ה-40 50.
    חולצות הטריקו הלבנות הבוהקות על הגוף השרירי. מתוחות על השכמות מבליטות את הגוף .
    הצוואר ארוך וצר.
    הכתפיים רחבות. הישבן חטוב המכנסיים צמודים – אבל לא יותר מדי. מספיק כדי לדעת מה מסתתר מאחוריהן.

  • מאי קסטלנובו  On 10/24/2007 at 12:24

    אני מרחמת עליך צדק פואטי, אם תגיע למצב שיאיר לפיד יותר יעניין אותך מהאישה איתה אתה חי.

  • אודי אפנג'ר  On 12/03/2007 at 16:36

    יש גברים יפים בני 50 ויש נשים מכוערות בגיל 20. לגיל אין כל כך משמעות קריטית.

  • עידית פארן  On 04/02/2010 at 19:23

    בועז
    כמה שאתה צודק

  • אביטל פרלשטיין  On 12/13/2011 at 11:02

    הי בועז,

    תרתי, מצאתי, באתי וקראתי, וחיפשתי את הספר שבין שורות הפוסט…. הספר שהשארת לנערה שגרמה לך לרצות להיות צעיר שוב 🙂

    שיהיה רק טוב…
    בין מוזיקה [שערוכה נפלא] , ספרות [נהדרת], ומסעות ירוקים בין הררי סקוטלנד או אירלנד (מחק את המיותר) בימים חמימים ומול האח הבוערת שם בערבים קרים….

    אביטל פרלשטיין

  • הילה דניאל  On 08/21/2012 at 15:00

    זה אמיתי, נכון? כלומר, ברור לי שזה אמיתי. מקנאה בה, בחיי.
    אגב: יש גברים, שלא משנה מה גילם, ימשכו נשים. זה לא הגיל. זו הכריזמה.

  • איילת  On 01/02/2013 at 14:08

    כל עוד אתה יכול לעשות מעשה כזה, אתה צעיר.

  • ורד נבון  On 01/02/2013 at 19:08

    בדיוק סיימתי לקרוא ספר אחר הצהריים, שהפוסט כאילו נכתב ברוחו… וזו מחמאה גדולה:)
    בכל אופן, אם היינו ביריד הספרים, הייתי קונה לך אותו, או בעצם ספר אחר של אותו סופר, זה שכאן, מניחה בידך ונעלמת אל תוך הלילה:)
    http://www.newlibrary.co.il/htmls/product.aspx?C1010=13102&BSP=12839

  • נערה  On 01/26/2016 at 8:13

    לפי דעתי התהום היחידה שנפערה היא בינך לבין עצמך. התהום והריחוק העמוקים האלו לא היו נוצרים אם לא היית תופס את עצמך בתור מבוגר יותר ממה שאתה באמת.

    נשים לעיתים קרובות נמשכות חזק יותר לגברים בוגרים מאשר לבני גילן. הגיל הוא זניח מול שלל הגורמים האחרים לתשוקה אמיתית.
    תזכור את זה.
    תודה על כתיבה יפייפיה ומהפנטת
    🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: