אבא שלי ואני. אני. ואבא שלי

1970. אבי ואני. חוף הסלע בבת-ים

 

אבא שלי על כסא נוח קורא "העולם הזה". השמש שוקעת. הוא אוחז בזרועותיי הרזות והדקות. אנחנו לבד בחוף המתרוקן. חוזרים באוטובוס והקרפנטרס ברקע – Yesterday Once More … זו היתה הפעם היחידה שאבא שלי לקח אותי לים. קיץ 1970. בדצמבר של אותה שנה נולדה אחותי היחידה.

כל ילדותי אני זוכר אותו עובד קשה, קם בחמש בבוקר ועובד עבודת פרך. נוסע על אופניים עם ארגז כלי עבודה כדי לתקן דברים שמתקלקלים בבתים של אנשים עשירים ומכובדים. הייתי ישן כשהוא חזר הביתה בלילות. פעם בשנה הוא גם נעלם ל-45 ימי מילואים. ראיתי אותו בשבתות. וזהו.

אני יודע. היינו עניים, לא היתה לו ברירה. אני מבין. הוא היה חייב להאכיל את המשפחה. לדאוג לה. חברים שלו מהמלחמה התאבדו או נעלמו בחו"ל. טרוד, ממהר, לחוץ, שותה עראק או פסטיס כדי להירגע. זה אבא שלי ואני אוהב אותו מאוד. 

מתישהו זה קרה ופקחתי את העיניים מול הראי וראיתי שאני גדול. התחושה הזו היתה כמו מכה קרה לתודעה. אבא שלי כבר לא יקח אותי יד ביד לים. או לסרט. או לאיפשהו, בכלל. זהו זה. גדלתי, ואת 10-15 השנים הראשונות של חיי לעולם לא אוכל לשחזר. השיחות שלא היו לנו, לעולם כבר לא תהיינה. הבילויים שלא בילינו, לא נבלה. לא זמן איכות ולא זמן כמות. הזמן חלף עבר וזהו.  אני בעצמי אבא עכשיו.

Rocket Man
By Tom Rapp

 

My father was a rocket man
He often went to Jupiter or Mercury, to Venus or to Mars
My mother and I would watch the sky
And wonder if a falling star
Was a ship becoming ashes with a rocket man inside

 

My mother and I
Never went out
Unless the sky was cloudy or the sun was blotted out
Or to escape the pain
We only went out when it rained

My father was a rocket man


He loved the world beyond the world, the sky beyond the sky
And on my mother's face, as lonely as the world in space
I could read the silent cry
That if my father fell into a star
We must not look upon that star again

My mother and I
Never went out
Unless the sky was cloudy or the sun was blotted out
Or to escape the pain
We only went out when it rained

Tears are often jewel-like
My mother's went unnoticed by my father, for his jewels were the stars
And in my father's eyes I knew he had to find
In the sanctity of distance something brighter than a star
One day they told us the sun had flared and taken him inside

My mother and I
Never went out
Unless the sky was cloudy or the sun was blotted out
Or to escape the pain
We only went out when it rained

 

1970

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השיר איש חלל נכלל באלבום הרביעי של הלהקה האגדית

 Pearls Before Swine 

 

אביו של טום ראפ, המנהיג והסולן של פרלז ביפור סווין, היה מורה שפוטר ממשרתו. תחושת הכשלון וההשפלה בעקבות האבטלה שנכפתה עליו שיבשה את דעתו. הוא נעלם ביערות לתקופה ארוכה. אמו של טום, שהיה בן חמש, אחזה בידו מדי ערב והוציאה אותו החוצה להסתכל על השמיים. היא סיפרה לו שאבא שלו טס לחלל והוא במסע בין כוכבים. הילד, אוחז בידה של אמו, התפלל שאביו לא יתרסק.

אמא ואני
מעולם לא יצאנו החוצה
אלא כשהשמיים היו מעוננים, או כשהשמש הייתה מכוסה
או כדי לחמוק מהצער,
רק בגשם יצאנו מהשער

 

אבא היה טייס חלל
הוא אהב את העולם שמעבר לעולם, את השחקים שמעבר לשחקים
ועל פניה של אמי, בודדים כמו העולם בחלל,
יכולתי לקרוא את הזעקה החרישית.
אם אבא ייפול לתוך כוכב
אסור יהיה לנו להסתכל שוב עליו
 

 

זולי תירגם את השיר במלואו בפורום שלושים לא משהו בנענע

 

SHIPS

by Ian Hunter

We walked to the sea, just my father and me
And the dogs played around on the sand.
Winter cold cut the air, hanging still everywhere
Dressed in gray did he say hold my hand?
I said loves easier when its far away
We sat and watched the distant lights.

Were two ships that pass in the night
And we smile when we say its alright.
Were still here, its just that were out of sight
Like those ships that pass in the night.

Theres a boat on the line where the sea meets the sky.
Theres another that rides far behind.
And it seems you and I are like strangers a wide
Ways apart as we drift on through time.
He said its harder now youre far away
We only read you when you write.

Were two ships that pass in the night

 

1979

 

סבוכים היו גם יחסיו של איאן האנטר, סולן "מוט דה הופל", עם אבא שלו. הספינות החולפות זו על פני זו בלילה חשוך מופיעות גם בשיר של פסואה. הדימוי תמיד צובט בלב. האב נשאר בלתי מושג. הבן נסע למרחקים והצליח בקריירה המוזיקלית שלו. "אנחנו קוראים אותך רק כשאתה כותב", אומר לו האבא, "קשה לי כשאתה רחוק", ואיאן הבן אומר ש"האהבה קלה יותר כשהיא רחוקה".

 

הלכנו לים, רק אבי ואני
והכלבים שיחקו על החול מסביב
קור החורף סבב לכל עבר, חתך את האוויר
האם הוא, לבוש באפור, קרא לי לאחוז בידו?
אמרתי שהאהבה קלה יותר כשהיא רחוקה
ישבנו והסתכלנו על האורות המרוחקים

אנחנו שתי ספינות שעוברות בלילה
אנחנו מחייכים כשאנחנו אומרים שהכל בסדר
אנחנו עדיין כאן, רק מחוץ לטווח הראייה
כמו הספינות הללו שעוברות בלילה

יש סירה על הקו שבו הים פוגש את השמים
ואחת אחרת ששטה הרחק מאחור
ונראה כאילו אני ואתה כמו זרים ממרחק
מתרחקים עוד ועוד כשאנו נסחפים בזמן
הוא אמר: "קשה לי כאשר אתה רחוק,
אנחנו קוראים אותך רק כשאתה כותב"

אנחנו שתי ספינות שעוברות בלילה
ואנחנו מחייכים כשאנחנו אומרים שהכל בסדר
אנחנו עדיין כאן, רק מחוץ לטווח הראייה
כמו הספינות הללו שעוברות בלילה

 

התרגום פורסם לראשונה בדצמבר 2003

 

קט סטיבנס כתב את "אבא ובן" לאלבום Tea for the Tillerman מ-1970. כל חלק בשיר הוא מונולוג של האבא או הבן, כשבסוף, בבית האחרון, שני הקולות מושרים יחד, במקביל. את שניהם, כמובן, שר סטיבנס. האב מנסה לבקש עוד רגע אחד של השתהות "זה לא זמן לעשות שינוי, הירגע, קח את זה בקלות, אתה עדיין צעיר ויש עוד כל כך הרבה שעליך לדעת, מצא בחורה, אם אתה רוצה – התחתן, תסתכל עלי: אני זקן, אבל אני מאושר".

ואילו הבן מגיב: "מהרגע שנולדתי, ציוו עלי לציית, עכשיו הגיע הזמן ואני יודע שאני צריך ללכת בדרכי שלי".

לא רק המבנה הייחודי של השיר שובר לב. גם הרעיון הפשוט, האמיתי והכואב שבסופו של דבר הילד פורח לדרכו, לחייו. תסמונת הקן המתרוקן היא אחד הדברים המכאיבים ביותר שהורה חווה במהלך חייו.

 

Father
It's not time to make a change,
Just relax, take it easy.
You're still young, that's your fault,
There's so much you have to know.
Find a girl, settle down,
If you want you can marry.
Look at me, I am old, but I'm happy.

I was once like you are now, and I know that it's not easy,
To be calm when you've found something going on.
But take your time, think a lot,
Why, think of everything you've got.
For you will still be here tomorrow, but your dreams may not.

Son
How can I try to explain, when I do he turns away again.
It's always been the same, same old story.
From the moment I could talk I was ordered to listen.
Now there's a way and I know that I have to go away.
I know I have to go.

Father
It's not time to make a change,
Just sit down, take it slowly.
You're still young, that's your fault,
There's so much you have to go through.
Find a girl, settle down,
if you want you can marry.
Look at me, I am old, but I'm happy.
Son: Away Away Away, I know I have to
Make this decision alone – no

Son
All the times that I cried, keeping all the things I knew inside,
It's hard, but it's harder to ignore it.
If they were right, I'd agree, but it's them They know not me.
Now there's a way and I know that I have to go away.
I know I have to go.

Father:  Stay Stay Stay, Why must you go and
make this decision alone

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידן  On 06/18/2006 at 10:43

    לפני כמה זמן נתקלתי בפאט'ר אנד סון שריגש אותי וגיליתי את הקאבר היפיפיה של ג'וני קאש ביחד עם פיונה אפל, קאש היה בן 70 פלוס ששר את זה ושומעים את זה על הקול שלו ,מה שהופך את תפקיד האב בשיר לבאמתץ מרגש
    ואם כבר קאש אז באותו אלבום הקאברים יש גם גרסה ממש יפהלשיר hurt של ניינ אינ'ץ ניילז

  • כרמית  On 06/18/2006 at 11:05

    השיר של ארז ביטון מרגש. הזכרונות שלך.

  • כרמית  On 06/18/2006 at 11:05

    וגם הזכרונות שלך.

  • ran  On 06/18/2006 at 14:21

    בלי להזיל דמעה. wheeping song של ניק קייב. יש שיאמרו שזה קיטש וסחיטה רגשית אבל בבית האחרון יש אמת גדולה, חדה, פולחת-חזה ומדמיעת-עין.

    ולא למותר לציין שכתבת יפה ומרגש. לחיי האבות שלנו ולחיי ילדנו.

  • שי טוחנר  On 06/18/2006 at 14:38

    מרגש לקרוא.

    תודה

    שי

  • גלעד  On 06/18/2006 at 14:50

    ADORABLE

    שאני ובטח עוד הרבה , מכירים בזכותך …

    A To Fade In

    I remember walking home with my father from the station
    Hand in hand, and all alone in silent frustration
    And the words he said to me just drifted away in the wind
    Like this memory, like the photographs in my father's house

    I don't want to be faded skin
    I don't want to fade out
    I want to fade in
    I want to fade in

    Can you see me? I can't see myself
    Can you hear me? I can hardly hear myself
    And I don't want to be a faded All I want is to be me

    I don't want to be faded skin
    I don't want to fade out
    I want to fade inmemory

    I want to fade in

  • בועז  On 06/18/2006 at 15:01

    אדורבל באמת אחראים לשיר מרעיד.
    גם ג'ודי קולינס MY FATHER
    וגם סטיבי ניקס O DADDY
    וגם כריסטין מקווי, פליטווד מק, "סונגבירד"..

    צריך, כנראה, חלק ב' לרשימה הזו
    (ותודה על התגובות)

  • דבי סער  On 06/18/2006 at 15:07

    אותנטי, אמין, אמיתי, כן (מלשון כנות), מרגש ונוגע ללב. תודה ששיתפת אותנו.

  • סופר נובה  On 06/18/2006 at 15:16

    אבל אין.

    תודה. על זכרון שגם אצלי טמון של חוף הסלע, לקראת שקיעה, החזרה הביתה ברגל….

    והשיר של קט סטיבנס שיש בו עצבות גדולה שיכולתי לזהותה רק לאחר שהפכתי לאמא.
    כמה קשה לשחרר אותם לחיים…

    תודה.

  • ההיא  On 06/18/2006 at 16:02

    שהוא בשבילי גם אבא, וגם הקיבוץ שלו, וגם המשפחה שלו, וגם היוצרים שבה, וגם זכרונות ילדות וחורף, וגם האהבה בין אב ובן (או בת) ובין אדם לאדמתו.

    שיר ערש נגבי

    מילים: יחיאל מוהר
    לחן: משה וילנסקי

    רוח, רוח על ביתנו
    וכוכב אורו צופן.
    אבא שם חורש שדותינו
    נומה, נומה, בן.

    למה, זה יחרוש בלילה
    ואותי לא ישן?
    אדמתנו בני, אין פנאי לה,
    נומה בן, נומה בן.

    יש דבר אורב באלם
    ותנים חורצים שוב שן
    אבא אי מותח תלם
    נומה, נומה בן.

    הן יחרוש בשדות המשק
    למה לו אקדח וסטן?
    אין חריש עמוק בלי נשק
    נומה בן, נומה בן.

    אופל, אופל בשדותינו
    והנר אורו קטן
    חשכה לא תפחידנו
    נומה, נומה בן.

    מה הקול אני שומע
    וטירטור מפחיד, סואן?
    זה הטרקטור ניר גומע
    נומה בן, נומה בן.

  • רחליק  On 06/18/2006 at 19:24

    מערכת היחסים שלי עם אבשלי, היא כמו קלפי ההפתעה במשחק המונופול. כשהוא בהתקף דיפרסיה, זה כמו לקבל "לך לבית כלא למשך 2 תורות" או "שלם 500 ש"ח לבנקאי", וכשהוא מאני, זה כמו לקבל 2 סיבובים מתנה, כולל מעבר בהתחלה שמזכה ב-200 ש"ח כל סיבוב.
    אני לא יודעת מה גרוע יותר – להתגעגע לאבא שאיננו באמת, או להתגעגע לזכרונות ילדות מאבא שקיים פיזית אבל נשרפו לו כל הפיוזים בקופסא מזמן, להתגעגע לאבא שהיה יכול להיות לי… מבחינתי מערכת יחסים עם הורים דומה קצת לאמונה ב-ה'. יש אמונה על בסיס יומי, למרות שהדברים לעיתים רחוקות מתנהלים לפי הרצונות שלי, ויש תמיד את התקווה שיקרה נס, שתבוא יציאת התייחסות בלתי ניתנת לערעור ותוכיח שאוהבים אותי ונותנים לי מה שאני רוצה/צריכה.

  • אהוד בן-פורת  On 06/18/2006 at 19:26

    היה לך דווקא עכשיו לעלות את נושא האבות. אני עוקב בתקופה האחרונה אחר תוכניות הרדיו של בוב דילן (למי שלא יודע הוא התחיל לא מזמן לשדר), התוכניות שלו מוקדשות כל פעם לנושא אחר והתוכנית ששודרה לא מזמן הוקדשה לנושא זה. עניין שלדעתי היה כדאי לעלות בהזדמנות זו הוא שישנם אבות ביולוגיים וישנם גם כאלה שהם רוחניים אבל השפעתם לא פחותה.

  • שרה פ.  On 06/18/2006 at 19:32

    הכי מוזר היה לשמוע את השיר "אבא ובן" בביצועם של ג'וני קש ופיונה אפל, בזמן שנכנסתי אל המאמר הנוכחי. אין לי מילים.

  • סרנה  On 06/19/2006 at 13:42

    יפה כתבת ונגעת
    השבוע נסעתי עם הבן שלי ליפו. הוא בן 16. ובדרך סיפר לי על חלום שלו שבו צצים אב ובן וחשבנו יחד איך בין אב ובן כמונו מתחלפים לפעמים התפקידים ואב הופך לבנו של הבן והבן לאביו וכל המשחק זה שהופך את הכל למרגש עוד יותר

  • אבינועם  On 06/19/2006 at 19:12

    כתבת יפה על עיניין שמעסיק כל כך הרבה אנשים בצורות שונות. תודה

    ברשותך שיר על 3 דורות , בן, אבא וסבא
    http://stage.co.il:8000/content/avinoamavinoam284015.pls

    פה המילים:

    When I was six years old
    My father always told
    That I'm just a little kid
    Can't help him with things he needs

    Those years were beauty, full
    Of love and really cool
    It's funny how time runs
    Forgetting none of us

    And now i'm grown enough it makes no difference if life is
    such a big,such a big big race
    Cause then I was a little boy and through those two big
    brown eyes thought my dady was that wise

    "Dry bullshit never sticks" he said
    "Believe in yourself try to be happy and glad"

    Now i'm a grown up man
    Live my life and problems
    My son is six years old
    My Father is ten times as old

  • avha  On 06/20/2006 at 15:01

    ואני אוהב אותו מאד"

    ואני אהבתי מאד לקרוא מה שכתבת, וכיוון שרזי בן עזר "תפס" לי את השיר (סונג) הכי מתאים, אני אלך על יחסים בשיר (פואם).

    My Papa's Wlatz
    by Theodore Roethke

    The whiskey on your breath
    Could make a small boy dizzy;
    But I hung on like death:
    Such waltzing was not easy.

    We romped until the pans
    Slid from the kitchen shelf;
    My mother’s countenance
    Could not unfrown itself.

    The hand that held my wrist
    Was battered on one knuckle;
    At every step you missed
    My right ear scraped a buckle.

    You beat time on my head
    With a palm caked hard by dirt,
    Then waltzed me off to bed
    Still clinging to your shirt.

  • ליאן  On 06/21/2006 at 11:32

    בועז, רציתי להצטרף לתודה של האחרים על המאמר המרגש מאוד (הוא נגע ללבי כבת וכאם לשני בנים קטנטנים. קשה לפרט מעבר לכך…). רציתי גם לומר לך שלטעמי ארבע הפסקאות היפהפיות והמזוקקות שכתבת בתחילת המאמר עומדות בזכות עצמן והן אולי קטע הפרוזה הכי יפה שלך שקראתי. לסיום, שאלת הבהרה לגבי קט סטיבנס – האם האב אומר לו שזו "אשמתו" או "לא אשמתו" שהוא צעיר? (יש סתירה בין העברית לאנגלית). בתודה.

  • E  On 06/21/2006 at 11:49

    גרמת לי להשראה לפוסט שכתבתי על אותו נושא.
    http://israblog.nana.co.il/tblogread.asp?blog=697&blogcode=4216934

  • איילת  On 06/22/2006 at 13:42

    זה עצוב להפרד מאבא שהיה קשוב לכל מצוקה וצורך- גם אם פיזית לא היה נוכח תמיד. אבא שניתן היה להתייעץ איתו ולקבל ממנו עידוד וכווני מחשבה. אבא שטייל ולימד ומסר מערכיו לדורות הבאים.
    הכתבה שלך נגעה בלבי.
    תודה
    איילת

  • קובי  On 07/01/2006 at 1:24

    והשיר הנפלא של ספרינגסטין מנברסקה, "הבית של אבא שלי".

  • גדעון  On 07/01/2006 at 23:34

    אבא שלי הלך כשהייתי בן 15. אני בן 49, ועדיין הוא מבקר בחלומותי פעם בשנה-שנתיים, ואני (החולם) תמיד יודע שזה לא על מנת
    להישאר.וזה לא שאין לי עוד אבות, מאומצים… זה רק שעליהם אני אף פעם לא חולם. י

    ואגב, את השיר "אבא היה איש חלל" שמעתי לראשונה רק לפני כמה ימים (רדיו 88), ולאתר היגעתי אגב חיפושי אחריו במנוע גוגל. מאתונות – למלוכה… י

    בשם האב…גדעון

  • יעל ישראל  On 07/05/2006 at 19:00

    כתבת יפה על אבא של. מרגש.

  • נולי  On 07/23/2006 at 21:45

    אצלי זה מותו. עברו בדיוק 16 שנה. ובכל פעם, כשאני שומעת שיר שלו ברדיו, או שמישהו מזכיר את שמו, אני שמה לב שנפלטת לי אנחה קורעת לב, בלי שאני שמה לב.תודה על הכתיבה הרגישה שלך, הנקייה והאוהבת.

  • נולי  On 07/23/2006 at 21:51

    מותו של אבי. עליו דיברתי.

  • הר-ערנב  On 02/22/2007 at 15:41

    אפשר להוסיף גם את הטקסט:
    http://www.hasharat.co.il/html/article_3659.php

    של קובי אור.

  • מיכאלה  On 01/18/2012 at 12:28

    אבא שלי מת לפני 15 ימים.
    שוחה בים של עצב.
    על שהיה, על שלא היה. על מה שלא יהיה, על מה שיהיה. על מותו, על חייו. עלי, עליו.
    יתמות טריה.

    מודה לך על ההזדמנות שנתת לי לבכות שוב מכל הלב.

  • Merav  On 01/18/2012 at 13:02

    יפה כתבת. משום מה זה הזכיר לי את זה:
    Bono & Gavin Friday – In The Name of The Father

  • saar liven  On 01/18/2012 at 13:10

    שורף.

    תודה.

Trackbacks

  • By PianoMan on 09/04/2007 at 10:41

    Hello 😉 Thanks heaps for this!… if anyone else has anything, it would be much appreciated. Great website Super Piano Links http://www.klavier.m256.net Enjoy!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: