עם התה והלימון והספרים הישנים (מיומנו של ביבליופיל)

פוסע לו אדם לתומו ברחוב אלנבי בתל אביב. חורף נעים. הוא מברך את העוברים ושבים בלבו, נהנה מהרוח הקרירה, מריח את ריח השווארמה העולה מאחד הדוכנים.

ולפתע, משמאל, חנות ספרים !

עוצר הברנש, מגרד בראשו במבוכה ומתמגנט לחלון הראווה.

אכן כן.
חנות ספרים.
משומשים.

"הוזה, לך ברח!" – הוא שומע את קול ההגיון זועק בתוך ראשו, "האוברדרפט קשה וכואב והחדר צר מלהכיל את ספריך, הרם רגליים לגובה ביצים – ונוס על נפשך…"

אך לא.
כמו פינוקיו ההולך בעקבות סטרומבולי הרשע ופיתוייו אל האי שבו הופכים ילדים לחמורים, גם הוא הילד הפתי בגוף של מבוגר, הופך מיד לחמור גרם, נכנס פנימה ומכחכח בגרונו, לאמור:

"המממ..סליחה, אבל אתם..מקבלים כרטיסי אשראי?"

מחייך לו המוכר – הו, הנה עוד שוטה ביבליופיל נפל ברשתי – הוא אומר בלבו.
"בוודאי מקבלים אנו כרטיסי אשראי", הוא אומר בקול חזק וברור – שלא יהיה מקום לטעות או פיקפוק.

הרשת הוטלה. קרס החכה ננעץ בפיתיון.
עומד לו גבר ונועץ עיניים תאוותניות במדפים, ידיו שולות מן המדפים העמוסים לעייפה כותרים למכביר/

פוסע לו אדם לתומו ברחוב אלנבי בתל אביב. חורף נעים וידיו עמוסות ספרים.

ומה העליתי בחכה?

"חנויות קינמון / בית המרפא בסימן שעון החול", ברונו שולץ 
תמיד רציתי לקרוא את היצירות הללו של שולץ, צייר וסופר שנרצח בשואה – ומגיל 16 זה לא קרה.
אורי אורלב ויורם ברונובסקי תירגמו מפולנית ב-1979 עבור הוצאת "שוקן".

"סאטיריקון" – טיטוס פטרוניוס ארביטר
הוא היה אחד מגדולים הסופרים הלאטיניים ברומא של המאה הראשונה לספירה. גיוס פטרוניוס, מדינאי רומי, ממקורביו של נרון קיסר. כמובן שראיתי את הסרט של פליני בערך 15 פעם, אבל את הטקסט המקורי התגלגל לידי רק עכשיו.

"ילד ושמו אמיל" – אסטריד לינדגרן (סדרת "דן חסכן" המיתולוגית, הוצאת עם עובד, תש"ל, 1970)
טוב, אז את "גילגי" אני מכיר מצויין אבל את זה לא קראתי.

"בעקבות עמוד האש", דן עומר
כמה הערצתי את דן עומר, כשהייתי בתיכון… הוא היה חריף, נוקב, שנון, חסר-חשבון, זעוף, משכיל בטירוף. הייתי גונב לאבא שלי את "העולם הזה" בשביל "נמר של נייר" שלו (וכמובן שגם בשביל הערומות). הספר הזה נכתב ויצא לאור ב-1981 והוא מקבץ רשימות של דן עומר על פרקי הסדרה "עמוד האש". מעיון בחנות גיליתי ספר מרתק, שבחיים לא הייתי חושב שארצה לקרוא. אבל הנה. יש הפתעות בחיים.
אגב: דן עומר נפטר בגיל 44 לא הרבה אחרי צאת הספר הזה לאור.

"ג'ק נואף החצר – סיפור הרפתקאות המיטה של הולל ויקטוריאני", פוקס דנוור
(הוצאת רמדור, 1976)

"הביקתה הקטנה של ג'נינגס" – אנטוני באקרידג'
יש לי שני ספרים בסדרה של "ג'נינגס", אותו נער-גיבור אנגלי צעיר שלומד בפנימיה לילדים באנגליה של תחילת המאה ה-20. ריגש אותי מאוד למצוא עוד כותר בסדרה וכמובן שלא חשבתי פעמיים לפני שצירפתי אותו לערימה.

"שני סיפורים", אנדרה מורואה (ספרית תרמיל)
זה ממש על גבול המדע הבדיוני. מעיון קליל זה נראה קודר, מסתורי, מאיים ומוזר. בדיוק בשבילי.

ובשביל שלא תגידו שאני מניאק, ששומר הכל לעצמי:

החנות נקראת "לב הספר – בהנהלת הרץ דויד", אלנבי 97, תל אביב 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רונה צורף  On 05/08/2006 at 18:42

    לא להאמין, אני מגלה אדם חדש, וכאילו מגלה כפיל,אותם ספרים- אותה מוסיקה, וגם כתיבה, באנגלית קוראים לזה-soul mates.
    כדאי להשקיע בברונו שולץ- זה דורש קצת מאמץ אבל אפשרי, ואחר כך קרוא את ע"ע אהבה בו יש פרק מיוחד עליו.
    תודה עליך, תודה על השעה הנפלאה כל יום, שאני כבר לא יכולה בלעדיה,
    רונה.

  • אילה ברטוב  On 05/08/2006 at 18:53

    מקסים. מקסים. חושבת שאתה צריך לפרסם טור קבוע על ספרים ישנים באחד העיתונים. ..תודה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 05/08/2006 at 18:56

    יפה לאללה מה שכתבת

  • יוסיD  On 05/08/2006 at 20:25

    מתאים לך להיות ירושלמי
    בגלל הפואטיקה של המוסיקה שאתה אוהב
    והדפים העשנים
    והישנים
    ובגלל שאתה מייצג משהו אחר ומיוחד

  • אביבה  On 05/08/2006 at 22:09

    נדמה לי שפעם גם הזכרת את פשתוני, נער חביב אחר (אבל פולני). שם התוודעתי לראשונה לעובדה שיש אנשים שאוכלים לחם עם שומן חזיר.

    אגב, את החנות הקטנטנה ומלאת המציאות ברח' המכבי כבר ראית? (דקה משוק בצלאל).

  • קסיופאה  On 05/09/2006 at 10:39

    המתרגמת אביבה חיים תירגמה את FiFi משבדית עבור הוצאת הספרים ש. זק בירושלים.
    העורך עזרא המנחם חשש שאם ישאירו את שמה של הילדה הגיבורה בתעתיק פיפי, הקוראים בעברית יטעו ויקראו את זה כמו PIPI

    ולכן אביבה חיים (היימן) הפכה את PIPI – ל"גילגי".

    והנה גם הלינק
    http://www.gebonn.de/projekte/buecher/rez/lindgren/pippi_fr.htm

  • אורי  On 05/09/2006 at 12:04

    כמה שאני מזהה איתך, בועז. אם יש דבר שאני לא מסוגל כמעט לזרוק מהבית זה ספר. כשאנחנו נכנסים למרכזי קניות, העיניים מתחילות לתור אחר חנות הספרים הקרובה. אולי יש שם מציאות חדשות. ה"חדשות" הן בדרך כלל יצירות שנעלמו זה מכבר ממדפי הספרים החדשים והלכו לשכון אחר כבוד במחסנים ובמרתפים. מדי פעם נותן מאן דהוא שמץ של כבוד לספרים הללו – אולי בגלל קשישותם – והם שבים ומטפסים אל החנות גופא, נערמים למספר שבועות ואחר נעלמים כלעומת שבאו. אף אחד הרי לא עושה להם קידום מכירות.

    אבל חנויות הספרים המשומשים מרתקות בהרבה. הריח המיוחד שלהן; מראה הספרים המצטופפים כריכה לכריכה או מתחבאים באחוריו המאובקים של מדף עליון כלשהו; הנשיפה המהירה על ענני האבק, שהצטברותם רק מעידה על הפז"ם המסקרן של המלים שמתחתם; תחושת הגילוי הכאילו-ראשונית בשעת פתיחת כריכת הקרטון הישנה כדי לבחון את התוכן ולגלות אם הכותרת שמשכה את תשומת הלב אכן מובילה אל שדות ההתעניינות של המחפש – לכל אלה אין מקבילים דומים בחנויות הספרים הרגילות.

  • אתי טופז  On 05/09/2006 at 13:09

    רגע לפני שאופיס דיפו בולע את דיונון באונ' ת"א מוכרים הכל בהנחות מטורפות. כדאי לבוא מוקדם כי התורים משתרכים.

  • מירי  On 05/10/2006 at 9:41

    הרבה ספרים שהזכרת היו חלק מילדותי ונעוריי. את מוסיקה קאמרית של ג'ויס גיליתי בצבא, וזוג מאוהב אחד לקח את הספר איתו לראות את השלג בירושלים. רומנטיקה. לאן נעלם הספר אינני יודעת. צידו האחד היה באנגלית ומשמאל היה התרגום לעברית. איני יודעת מי תרגם.

  • אורית  On 05/10/2006 at 12:01

    כמו שכתבו פה לפניי-לקרוא אותך, בועז כהן-
    זה באמת כמו לפגוש פחות או יותר נפש תאומה: המוזיקה, הספרים, הטעם..
    אני ובעלי ביבליופילים מושבעים, אנחנו יכולים להיבלע יחדיו בחנויות ספרים-יד שנייה, משומשים, חנויות מסחריות – וכל פעם
    לצאת עם איזה שלל. ממש סכנה כלכלית.
    יש כמה סיפורים וספרים שתמיד ילוו אותנו:
    -למשל "השטן ממוסקבה"
    כבר מתפורר, כמובן במהדורה הישנה, אהוב או "המתים" של ג'ימס ג'ויס
    ועוד ועוד

  • Anne of green gables  On 05/12/2006 at 0:24

    ועל חנויות של ספרים משומשים אפילו יותר.
    יש לי כמה קבועות, בת"א, שאני נכנסת אליהן בכל פעם שאני באיזור.
    הכי אני אוהבת לקנות ספרי ילדים משומשים, גם כאלה שלא הכרתי בילדותי.
    אני מקריאה מהם לילד שלי, והוא נהנה, בלי קשר לגילו של הספר.
    אם המילים קשות מדי, אני משנה, אבל העיקר נשאר.

  • Moon  On 05/13/2006 at 22:27

    בועז, אינציקלופדיה מהלכת שכמוך 🙂
    אולי תוכל להעלות מתהומות זכרונך את כל סיפורי הילדים המדברים במכשפות?
    רצוי מכשפות שלומיאליות…
    (חלק מהמלצות הספרים/מוסיקה/קולנוע) האחרונות שלך, נצפו על ידי ואהבתי מאד)

    תודה

  • בני  On 05/16/2006 at 23:20

    מפעים, מרגש ומפיג את הבדידות המוטמעת מאליה בשל היותי גם אני ביבליופיל.

  • חלי  On 02/13/2007 at 9:43

    חנות 'שווה' …
    והמילים שלך כל כך מדוייקות שאני מעתיקה אותן -"כמו פינוקיו ההולך בעקבות סטרומבולי הרשע ופיתוייו אל האי שבו הופכים ילדים לחמורים, גם הוא הילד הפתי בגוף של מבוגר, הופך מיד לחמור גרם, נכנס פנימה ומכחכח בגרונו, לאמור:
    "המממ..סליחה, אבל אתם..מקבלים כרטיסי אשראי?"

    כמו גילברט אחרי אן שרלי – טוב, אנחנו עמוק בתוך ה'אסופית', כמו אנחנו אחרי הזכרונות שלנו – אכן עונג.

    יש חנות מצויינת במקום קצת פחות רומנטי. ברמת אביב הישנה, ליד אליאנס – ומצאתי אתמול דוכן גדול בפלורנטין פינת ריבל, רק במזומן :-))

  • ט.ל.  On 02/15/2007 at 23:50

    בדיוק כשתהיתי אם אני מחבבת את הפונקציה ברשימות שמקפיצה פוסטים ישנים, נכנסתי לכאן.
    נחמד לראות כל כך הרבה אנשים שמחפשים את הספרים הישנים.
    אני אמנם פחות בענייני כריכות, אבל דפים מצהיבים (ובוודאי שלא מבריקים) יכולים לעשות לי את היום. כמו פתח לעולם של מישהו אחר, במקום ובזמן אחר.

  • מופעים לילדים  On 04/17/2011 at 10:50

    שלום לבועז ולכל המגיבים בבלוג. אני כל כך מסכימה איתך לגבי "ספרים ישנים" וכמה שיותר וגם “שיש להם היסטוריה”! “אמן ומרגריטה" לצורך הדוגמה, זה ספר הכי אהוב עלי! מה שלא יגידו, כמה שלא יאסרו על בולגקוב לכתוב ספרים בתקופה הקומוניסטית, אבל מה שיש לי להגיד עליו שהוא יודע לכתוב יותר טוב מהרבה. בהתייחס אל סדרה "שרלוק הולמס" מסכימה איתך שוב כיוון שזאת סדרה שגדלתי עליה!! וכתוצאה מכך אין לי מילים 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: