3 פרגמנטים סקוטיים

 

וויליאם הולך העירה

וויליאם גרנט בכלל היה רועה עזים. גם סנדלר, אבל בעיקר רועה עזים. היתה לו שאיפה להתקדם, אז הוא למד בעקשנות, בעיקר חשבון. זה עזר לו לקבל ג`וב קטן בתור מנהל חשבונות זוטר במזקקת וויסקי.

20 שנה הוא עבד. הרויח מעט, הידק חגורה, חסך לירה סקוטית אחת ועוד אחת. ואז, בגיל 40, הוא התפטר.

"מה עשית, משוגע?" צרחה אשתו. "יש לנו תשעה ילדים!!"

יהיה בסדר, האני, הוא אמר לה. אני הולך לעשות את זה בגדול, בעצמי.

את כל החסכונות הוא צרר במטפחת. בבוקר הוא עלה על סוס אציל ורכב אל לב היילנד של סקוטלנד. שם, באזור ספייסייד, הוא קנה שטח אדמה קטן, אזור שכוח אל, ליד נהר פידיך.

הוא טרח ושקד על הקמת המזקקה שלו ובערב חג המולד של שנת 1887 – עשר שנים לפני הקונגרס הציוני הראשון בבזל – התקבל זיקוק הוויסקי הראשון שלו. וויסקי גלן פידיך – שבמאה ה-20 יהפוך לוויסקי הפופולרי ביותר בעולם.

וויליאם גרנט קוראים לאיש והחברה שהקים עם ילדיו GRANT`S אחראית לששה סוגים מיוחדים של וויסקי שמגיעים בימים אלה לארץ. היקר שבהם, בלוויני בן 21 שנה, פורט ווד, נמכר כאן ב-1,260 שקלים.

 

עוגיות הוויסקי של ג'ורג' מק'דונלד

 

לא ברור כמה שוקולד וקמח היו – אם בכלל – בעוגיות הוויסקי המשובחות של ג`ורג` מקדונלד. אני יודע שהיה בהן ה-ר-ב-ה אלכוהול. כל כך הרבה, שג'ורג' אמר ש"אסור להדליק מקטרת בחדר שבו אוכלים אותן".

השנה 1990. המקום: האי סקאי, מערב סקוטלנד. המיקום המדוייק: דאנווייגן, צפון האי. חודש אוגוסט והקור עז, הרוחות מקפיאות, בולי העץ מתנפצים להם באח, ג`ורג` מותח את רגליו אשר נתונות בערדליים, שמיכה סקוטית משובצת על ברכיו, הוא מתנדנד על כסא הנדנדה שבנה, מוצץ את המקטרת הכבויה. אנחנו יושבים לידו ומביטים מבעד לחלון הרחב אל השדה הירוק, הנוצץ מגשם של אחר-צהריים ותבנית העוגיות הולכת ומתחסלת.

שיר-לי שאלה אותו אם אפשר לשמוע משהו אחר במקום שירי העם הישנים. אם יש, אולי, תקליטים אחרים. ג'ורג' עיניו עצומות, הצביע אל הארונית מעץ האורן שבפינה הנגדית: מה שתמצאי שם – הוא אמר.

שיר-לי שלפה משם ווטרבויזמרק קנופלר, דונובן, אל סטיוארט, פאסטלס. לא היה שם תקליט אחד של אמן שלא נולד בסקוטלנד. "כל הצרות של האדם מתחילות בזה שהוא לא יכול לשבת שעה שלמה בשקט בחדר אחד", מקדונלד ציטט את פסקל בעיניים עצומות.

הראש היה סחרחר, שילוב של מתיקות ואלכוהול, ומוסיקה, ויופי מסחרר של קיץ סקוטי טיפוסי, שנשקף מהחלונות הגדולים.

 

 

ים בוער בשקיעה.

 ים בוער בשקיעה. זה הנוף שראינו בכל ערב.

"10 ימים באי סקאי? השתגעתם לגמרי?" – שאלו אותנו כשחזרנו. "מה עושים עשרה ימים בסתם אי?"

"שומעים את עשרת תקליטי האי הבודד שלך", ניסיתי בדיחה.

אבל האמת, אני לא יודע באמת מה עשינו שם, חוץ מלאכול עוגיות וויסקי ולשתות וויסקי ולנסוע עם הרובר השכורה לאכול דגים מעושנים במרתף בירה בפורטרי (עיר הבירה של סקאי) ולבקר במבשלות שיכר מקומיות ולצאת לדיג בלילה בסירה ארוכה ולשמוע את כל הקטלוג של דונובן מתחילתו ועד סופו ושוב מהתחלה – ולהסתכל על הים, עוד ועוד ועוד, ולהרגיש שאף פעם זה לא יימאס ולהתפלל שאף פעם לא נפסיק להיות מאוהבים ומאושרים – ולא לדעת שתוך שנתיים נפסיק – גם להיות מאוהבים וגם להיות מאושרים יחד – ולא נראה יותר לעולם את מקדונלד, שמת שנה אחר כך מדום לב בדיוק ביום הולדתו ה-49 ותחלופנה השנים וכל הזכרונות יהיו צרורים בתמונות ומפות ישנות, זכרונות שיעלו ויציפו בכל פעם שאשמע את השורות האלה של דונובן מתוך Catch The Wind:

In the chilly hours and minutes,
Of uncertainty, I want to be,
In the warm hold of your loving mind.

To feel you all around me,
And to take your hand, along the sand,
Ah, but I may as well try and catch the wind

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורלי  On 02/05/2006 at 6:08

    מזכירה לי את התובנה של קלריסה בספר והסרט) של קנינגהאם, "השעות":

    “I remember thinking, ‘This is the beginning of happiness.’ That’s what I thought. ‘So this is the feeling. This is where it starts. And of course there’ll always be more.’ It never occurred to me: It wasn’t the beginning. It was happiness. It was the moment, right then.”

  • נבט חיטה  On 02/05/2006 at 13:40

    כמה געגועים למקום שמעולם לא הייתי בו.
    לירוק ירוק הזה. לקור. לוויסקי. למוזיקה. לאנשים.
    נו, ניו זילנד לא רחוקה מזה. לשם הגיעו חלק מהאינטלקטואלים הסקוטיים.
    להבדיל מחבריהם הפושעים האנגלים שהוגלו לאוסטרליה.
    גם אני הייתי מוכנה שיגלו אותו לשם.
    בניו זילנד לפחות הייתי.
    ושתיתי רום בכוס קטנה, אכלתי דגים וצ'יפס
    קפאתי מקור ונרטבתי עד לשד עצמותיי.
    והיה נפלא.

    עכשיו תור סקוטלנד. אירלנד.
    לפגוש את ג'ימי גרימבל ואת בילי אליוט.
    ואת רוברט קרלייל.

    אבל בועז, איך, איך לא ביקשת את המתכון של עוגיות הוויסקי??!
    שערוריה.

    תודה על הרשימה המאלפת שלך. הלכתי לנעול ערדליים. ולהשתבץ בשמיכת צמר.

  • נטליה  On 02/05/2006 at 16:19

    זה מלא קסם ורגש מה שאתה כותב. בחיים לא הייתי בסקוטלנד וזה עושה כזה חשק. יופי. אפשר עוד פרגמנטים?

    נטליה

  • לי  On 02/05/2006 at 18:59

    איזו תכנית כיפית הייתה עכשיו! 🙂

  • Bavmorda  On 02/06/2006 at 0:14

    הי בועז,
    אני בהחלט יכולה להבין איך אפשר להתקע על אי בריטי במשך 10 ימים, ולעשות כל מיני ולא כלום באותו והזמן. (אי בסגנון סקוטי, אירי, אנגלי, וולשי… הכל אותו דבר כמעט: נוף ירוק ויפה, פאבים מלאי בירה צחוק ושמחה, ואנשים טובים). זה הקסם של המקום, האנשים, השפה. זה הכל ולא שומדבר אחר.

    במקום המיוחד שאותו תיארת לא הייתי, אבל בקרתי בסקוטלנד לפני הרבה שנים.

    😉 קסום כבר אמרתי?
    BAV.

  • רן  On 02/06/2006 at 9:47

    איזה קלישאה. נראה לך שסקוטי, אירי, וולשי ואנגלי זה הכל אותו דבר? טוב, נוף ירוק ויפה זה באמת נפוץ, אבל פאבים מלאי בירה צחוק ושמחה ואנשים טובים? חליק. ובישראל כולם רוקדים הורה ברחובות עם כובע טמבל ורוכבים על גמל.

  • Bavmorda  On 02/06/2006 at 13:52

    והתוקפנות שלך אינה במקומה.

    אין טעם להרחיב בתיאורים מבדילים בין סוגי הפאבים השונים (ויהיו כאלו ויהיו הרבה) כי כאן זה בלוג ולא פורום, ותגובתי הייתה תמציתית. בפורום אפשר לפתוח דיון.
    כאן אנחנו באים לקרוא את דבריו של בועז ולהזדהות או לא, כל אחד מראות עיניו *שלו*.

    סקוטלנד כמו כל האי הזה ונספחיו, קסומה בעיני, אבל זה לא הזמן ולא המקום להרחיב בנושא.

    BAV.

  • אסף ברטוב  On 02/07/2006 at 18:17

    גלן פידיך הוא בטח הסינגל מאלט הפופולרי ביותר בעולם, אבל דומני שאי-אפשר לומר שהוא ה"וויסקי" הפופולרי ביותר בעולם, משום שאלו בוודאי יהיו הבלנדים למיניהם, או הברבנים, אז הפופולרי ביותר הוא בטח ג'וני ווקר או ג'ים בים או משהו.

  • שי טוחנר  On 03/14/2006 at 10:34

    ואני מדבר כמישהו ששהה באי זה הרבה יותר מ-10 ימים…

    תודה.

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: