הייזל אוקונור מממשת וממששת

האם גם אתה חיכית לזה, כמו שאני חיכיתי לזה? הייזל אוקונור

You drink your coffee and I sip my tea And we're sitting here playing so cool, thinking What will be, will be But it's getting kind of late now Oh I wonder if you'll stay now, stay now, stay now, stay now Or will you just politely say goodnight

מכירים את זה? בטח שאתם מכירים את זה. הוא שותה את הקפה שלו, והיא את התה. או להיפך. יושבים, מנסים להישאר בשליטה, אבל בוערים מבפנים, או שאולי רק צד אחד בוער והצד השני שווה-נפש.

מכל מקום, שניים יושבים, נותנים לזמן לעשות את שלו ולערב להתגלגל. ונהיה מאוחר. היא יושבת ותוהה, רועדת מבפנים מרוב רצון שיקרה מה שצריך לקרות, והיא שואלת את עצמה: האם הוא יישאר וזה יקרה,  או שרק יסיים את האספרסו שלו, יקום ויגיד בנימוס "לילה טוב", ויילך?

 

I move a little closer to you, not knowing quite what to do And I'm feeling all fingers and thumbs, I spill my tea, oh silly me

ואתם יודעים, בטח שאתם יודעים, שבדרך כלל צריך משהו קטן, לפעמים חיכוך קליל, מרומז, של אצבע באצבע, כדי להצית את האש.   

זהו שיר טרום-זיון מצויין, ללא ספק ואחד השירים החושניים ביותר אי פעם והייזל אוקונור שרה אותו כמו שצריך לשיר טקסט כזה. בבעירה גדולה, בתשוקה גמורה לטרוף את הכל.

והשיר הזה מצויין, כי הוא לא רק יוצר את הטיזינג-על-פארש, אלא גם נותן את ההתפוצצות. אין פה רק את ההתגרות והכמיהה, אלא גם את המימוש. לא רק החלום, אלא גם את הפיכתו למציאות ממוששת וממומשת. פנטזיות הן דבר משעמם מאוד, אם אין להן מימוש – בסופו של דבר. חלומות שווא ידברו. אבל הייזל אוקונור מממשת (וממששת). תקראו:

And then we touch much too much This moment has been waiting for a long long time Makes me shiver, it makes me quiver This moment I'm so unsure This moment I've waited for Is it something you've been waiting for, waiting for too

התשוקה ליחכה כל חלקה פנויה, כשזה ניצת – זה ניצת, אבל האשה הגדולה והתאוותנית נרגעת בגוף, אבל לא בנשמה. היא מככבת בסיטואציה, היא שולטת, אבל בפנים, בפנים, חוסר הביטחון עדיין נוקש. "האם גם אתה חיכית לזה, כמו שאני רציתי בזה?", והיא חיכתה לזה המון-המון זמן.

Take off your eyes, bare your soul Gather me to you and make me whole Tell me your secrets, sing me the song Sing it to me in the silent tongue But it's getting kind of late now I wonder if you'll stay now, stay now, stay now, stay now Or will you just politely say goodnight

זו כרוניקה של התקשרות. היא טוטאלית. היא רוצה הכל. לא רק את הגוף, אלא שגם יחשוף את הנשמה, שיאסוף אותה תחת גפנו ותאנתו, היא רוצה לחוש את קיבורות הזרועות חובקות אותה, מרגיעות, מכנסות את כל כולה, אל תוך מתחם בטוח וחם, היא רוצה להילקח בשבי התשוקה המוחלטת שלו, התשוקה המוחלטת שבו, שיהיה הגבר האולטימטיבי מכל, שגם ירתק אותה אל הרצפה וייקח אותה בכל דרך אפשרית, וגם ירתק אותה בסודותיו הכמוסים וישיר לה שירים

 

זה יקרה? זה לא יקרה. היא יודעת. ולכן גם ככלות הכל היא תוהה אם הוא בכלל יישאר עכשיו, יישאר עכשיו, יישאר עכשיו, יישאר עכשיו או שפשוט רק יגיד בנימוס: לילה טוב

הייזל אוקונור,  1981

קליפ: WILL YOU

נולדה ב-16 במאי 1955 בקובנטרי, אנגליה. ברחה מהבית בגיל 16, בקיץ 1971, והחלה לנדוד. באוטוביוגרפיה שלה היא כותבת: "מכרתי בגדים באמסטרדם, קטפתי ענבים בדרום-צרפת, הצטרפתי ללהקת מחול שיצאה לסיור הופעות ביפן, עזבתי בטוקיו עם מיליונר לבנוני והגעתי לביירות, ממנה ברחתי כשפרצה מלחמת האזרחים בטיסה לדרום-אפריקה. חציתי את הסהרה על גמלים, הופעתי עם טריו אמריקאי גרוע בסנטה מוניקה, עשיתי סטריפטיז בגרמניה וחזרתי לאנגליה כדי לכתוב את הכל לתסריט". הסרט זכוכית שבורה של בריאן גיבסון יצא לאקרנים בשנת 1980, ביום הולדתה ה-25 של הייזל אוקונור. השיר WILL YOU הפך ללהיט ענק, אבל היא לא הצליחה לשחזר את ההצלחה.