בשעה 7:20 נעצר המוניטור והדופק פסק. "אני משתתפת בצערכם", אמרה האחות. אחרי חודש קשה של ייסורי גיהנום נגאלה אמי, ברוריה אוּלי כהן, מכאביה.
לפני חדשיים סיפרתי לה שאני מפיק את שרים נחמן ביאליק שילוב של שירה ושל מוזיקה. עיניה נצצו. "אני אבוא בטוח לראות את זה", היא אמרה. בשנה האחרונה היא מיעטה לצאת מהבית, אבל בשביל הערב הזה היה ברור שהיא תעשה כל מאמץ.
חשבתי שאוכל לחגוג היום גם יום הולדת וגם את החלום שהתגשם.
אבל אנחנו מתכננים תכניות ואלוהים יושב למעלה ועושה מעשים, ומעשיו רק לו נהירים וברורים. ברוריה כהן בצלאל, שהיתה אוטודידקטית ואשה גאונית באופן יוצא דופן, האשה שכולם כינו אותה "אוּלי", הלכה לעולמה בדיוק ב-20 בדצמבר. יום הולדתי. ביום שבו נתנה לי חיים, השיבה היא את חייה שלה לבורא.
וכמה נכונות המלים של ביאליק על אמו שלו, שהיתה צדקת ועל עיניה נשקה השכינה. את אותן המלים אני יכול לומר על אמי שלי. קשה לומר "היתה". אבל היא היתה אשה נפלאה. והיא אהבה אותי מאוד. יהי זכרה ברוך.
"…כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא:
אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל,
כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן. – תַּעֲמֹד זְכוּת הַצַּדֶּקֶת
לָנוּ וּלְכָל-יִשְׂרָאֵל".
חיים נחמן ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה",
לונדון, 1921.
אמא אולי ובועז בן השלוש. 20.12.1966
הולכת את מעמי לכי לשלום - ההספד שנשאתי לזכרה
אם יש גן עדן – דבי סער תופרת מלים
|
ברוריה אולי כהן
כ"ט כסלו תשס"ד כ"א אב תשנ"ז
20.12.2006 – 6.8.1939
אשה מופלאה
"ועדיין כל-כך יפה,
כל-כך יפה
כל שנברא…"
|
|||
|
|
מוזיקאי, עורך ומשדר ברדיו 88fm, כותב על צלילים וצללים, חוויות והזיות. חי בגני תקוה, חולם על אנגליה.
תגובות
היי בועז
שלא תדע עוד צער. מה אפשר להגיד
איתך באבלך
את התכנית העצובה של יום שני אחה"צ
נשמע שיש לך שורשים משובחים.
משתתף באבלך, שלא תדע עוד צער.
כמה נפלא שהלכה מהעולם מוקפת באהבה גדולה מצד משפחתה.
ברוך דיין אמת.
מנחם ומחבק אותך.
שלא תדע צער.
אני משתתפת בצערך
בצערך ובגעגוע הארוך והמתמשך עד אינסוף
בועז ידידי, כמה טרחת בהובלת האירוע שיערך היום בתמונע, הוקרה למשורר הלאומי שכיום כבר לא ממש נמצא בכותרות, בסתר עוד רמזת כי זה נופל על יומולדתך, עוד הוכחה (אם היינו צריכים) ששמחה ועצב שזורים לנו תמיד במנהרה בה אנו נעים מלידה ועד פטירה.
אמך הביאה אותך לעולם היום לפני 43 שנים , כמה עצוב וסמלי שנסתלקה לה מעולמנו באותו תאריך ממש.
משתתף בצערך כי רב, יהא זכרה ברוך !
משתתף באבלך.
הטקסטים הדתיים שנאמרים בלוויה ואחריה הם חזקים ומחזקים, אל תברח מהם.
בועז היקר,
משתתף באבלך.
מי ייתן ולא תדעו עוד צער, אתה ומשפחתך.
תנצב"ה
איתך באבלך, משתתף בצערך, היה לי מאוד עצוב לקרוא את זה ומאוד מרגש, אני משוכנע שהיא היתה אישה מקסימה, בגלל שהבן שלה כזה
אני לא סתם אומר את זה כדי לנחם, באמת שמעתי כך. מצב אבל כזה יוצר הרבה קלישאות של ניחומים, שחלקן אמירות מעורפלות, אבל כנראה שאין מה לעשות. אני באמת משתתף בצערך, ומקווה שלא תדע עוד צער
(למרות שזה טבעו של העולם)
כל כך מצטערת בצערך. תנחומיי. חיבוק. כל כך עצוב.
שלא תדע עוד צער, אני שולחת לך המון אהבה ומשפט שתמיד מלווה אותי בטוב וברע- יום אסוני הוא יום ששוני ויום ששוני הוא יום אסוני.
הכאב הוא עגול, ללא התחלה וללא סוף. משם המנהג להביא ביצה לאבלים. אך גם ההתגברות מהכאב היא כזו, המשכית.
ניחומים מכאן.
משתתף בצערך, בועז.
שלא תדע עוד כאב.
נולי קברה את אמה לפני יותר משבוע, ועכשיו אתה
? יש פרידה קשה מזו
הכתיבה ודאי מנחמת
אני מניחה שעוד תכתוב עליה ואודותיה כאן
שלא תדע עוד צער.
כתבת כבר בעבר כמה אהבת והערכת אותה. אני בטוחה שגם היא ידעה את זה.
תנוח על משכבה בשלום.
אני מאוד מאוד מצטער לשמוע. לבי אתך.
תנחומים.
היה חזק.
משתתפת בצערך.
שהרי אין מילים שיצליחו לנחש ולנחם ולמלא את השחור שנפער עכשיו. משתתפת בצערך.
זו נראית לי התחושה הכי מוזרה, יום הולדת באותו יום עם פטירתה של אמא. ומה אפשר להגיד שלא ישמע מוזר? אולי שאני מקווה שעם הזמן תרגיש שאתה יכול לציין את חגיגת חייה של אמא שלך שהיתה מקסימה באמת, יחד עם יום ההולדת שלך. לחגוג את מה שהיתה היא לך, ולאחותך, ולבנות שלך, ולמשפחה כולה, ואת העובדה שנתנה לך חיים כ"כ עשירים בתוכן ובחום ואהבה.
תנחומיי הכנים מאוד מאוד
משתתף בצערך בכל לבי
משתתף בצערך בועז
באמת. נקווה שתנחומי המשפחה הוירטואלית הגדולה שלך יעזרו ולו במעט
תנחומיי, בועז. המקום ינחם אותך עם שאר אבלי ציון ירושלים ושבאמת לא תדע עוד צער
בועז
חכיתי לשמוע אותך הבוקר ב-10 ולהתקשר לאולפן לאחל לך יומולדת שמח.
נעתקו המילים מפי כשראיתי את הכותרת,אני בהלם, משתתף בצערך
בועז, אני זוכרת שכתבת עליה פעם איך הלכתם יד ביד לספריה כשהיית קטן ואיך היא שכנעה את הספרנית להרשות לך לקחת ספרים.
חשבתי אז כמה זה מתוק וכמה אהבה יש לך בסיפור הזה לאמא, וכמה טוב ונעים קשר כזה בין אמא לבן.
הזכרת אותה עוד פעמים, ולאחרונה על תחום עיסוקה המרתק, ותמיד באהבה גדולה
שלה אליך ושלך אליה, וזה נראה מקסים.
תחשוב כמה יכולת וחוזק האהבה שלה נתנה לך
אני ממש מצטערת לשמוע.
"וגדול מאוד מאוד הכאב"
משתתפת בצערך ומחבקת אותך.
בועז , משתתפת בצערך ,מן השמים תנוחם .
מעט מדי, בזכות סדנת הכתיבה שארגנה בביתה.
כך יצא לי להכיר, דרך השירים שכתבה, קצת את עולמה הפנימי העשיר.
היא הייתה מסוג האנשים שגם בלי להכיר לעומק, אתה יודע שהם מיוחדים ונדירים.
משתתף בצערכם.
שלא תדע עוד צער.
בועז, אני משתתף בצערך.
מי ייתן ולא תדע עוד צער. "וצר מאוד, מאוד", כתב ביאליק.
צר לי לשמוע על לכתה של אמך. זכיתי לראות אותה בהופעה של החברים, יוסי ודוד בביתכם. התרשמתי מכך שהיא היתה אשת חיל. אתה השתדלת להשיב לה אהבה בכל דרך שיכולת ואני בטוח שהיא היתה גאה בך. שלא תדע יותר צער. זה כואב לומר את זה, אבל לפחות עכשיו היא נחה. מאחל שתהיה מנוחתה עדן, אוהב ומחבק אותך בשעה קשה זו.
"When you're sad and when you're lonely and you haven't got a friend just remember that death is not the end…" (Bob dylan)
תנחומי. שלא תדע עוד צער.
כואב לשמוע.
נסה להתנחם בעובדה שהיה לך אותה עד גיל מבוגר, שהיא זכתה לראות אותך מתחתן ולהכיר את נכדותיה.
זה לא עניין של מה בכך, ומי כמוני יודע.
חזרתי עכשיו מהערב, שהיה מקסים לחלוטין. חסרת בו מאד, לכולם, וכמעט כל מי שעלה לבמה הביע את צערו על העדרותך, ביקש למסור לך תנחומים ואהבה וחיזוקים וגעגועים.
אין לי כל כך מילים והלוואי שהיו לי בשבילך.
התמזל מזלי וזכיתי להכיר את אמך. אשה מיוחדת היתה. קינאתי בך על שגדלת בבית כזה, של חום ושל תרבות. אני יודעת שזו לא נחמה גדולה, אבל נדמה לי שהיא חיתה ומיצתה כל רגע בחייה ומילאה אותם בדברים שהיא אוהבת.
תנחומי לך, לאביך, לאחותך.
אני לא מסוגלת שלא להזדהות אישית. ועוד שזה קרה ביום ההולדת שלך. אבל אולי זה סוג של סימן, קלוזר כזה. שיהיה רק טוב.
בדיוק נכנסתי לאחל לך מזלטוב ולשמוע רשמים מהערב שהיה – ואני קורא את בשורת האיוב…
שלא תדע עוד צער
תנחומיי…
אולי זו היתה צריכה להיות כותרת הערב, ערב ניפלא, מהודק ויוצא דופן בו כל מבצע נתן את נשמתו וכאילו
הקדיש כל מילה ומילה אישית לך – היית חסר אבל אל תשכח שלמות במהלך חג זה סוג של קדושה. מחבקת חזק ומשתתפת בצערך שמתגבר עליי ולא עוזב כבר שבועיים.
לבי איתך
כולי תקווה שהחלל שנפער לא יכאיב מעבר למה שאתה מסוגל לעמוד בו. את הנצח, אמך כבר הרוויחה עם כל האהבה וההערכה הזו שאתה מדבר עליה
המון המון אהבה וכוח ממני
כמה עצוב – וכמה נפלא.
בועז.
עצוב מאוד וסמלי מותה ביום הולדתך.
נפלא – שהייתה לך זכות להיות בנה של אישה כה מופלאה ונהדרת.
האהבה תישאר איתך והיא תחיה בתוכך. ואלו לא רק מלים.
תתחזק ותשמור על עצמך.
מעניין ההיכרות החד-צדדית הזו של הבלוגים – אני מכירה אותך דרך הכתיבה, ואתה אותי לא מכיר בכלל.
אבל גם מהאנונימיות אפשר להשתתף בכאב.
אין פרידה קשה מפרידה מהורה. כל הניחומים האפשריים.
אם זה עוזר באיזה אופן – הערב בתמונע אתמול היה נפלא, חזק ומרגש.
נאלם-דום מול הכאב, משתתף בצער
תחשוב עליה בערב ביאליק, היא תהיה שם, אמהות לא מבטיחות אם אין להן כוונה לקיים. מנסיון, הם נשארים פה הרבה אחרי שהגוף יורד למעמקי האדמה.
תהיו חזקים, אתה, לילי והבנות.
השכן של אשתך.
אני מרגישה את כאבך ומשתתפת בצערך במלוא מובן המילה. מדהים שהיא הלכה לעולמה ביום שהביאה אותך לעולמה ולעום כולו
אין הרבה מה להגיד על דבר כזה.
אני רק רוצה לאחל לך שתעבור את זה בקלות האפשרית, ושלא תדע עוד צער. תהיה חזק.
והיה מאוד מאוד מוצלח (ואם נתי אורנן קורא את שאר התגובות, רציתי להגיד שהביצוע שלו יחד עם וואסים בחוס ל"על השחיטה" ריגש אותי במיוחד).
שלא תדע עוד צער.
כואב לקרוא.
בועז
אני איתך באבלך.
נילי.
אל לך להתעצב.
אל לנו להתעצב
עת הולך מאיתנו אהוב
שכן איננו יודעים כלל
לאן הלך
אל לנו לתת לפחד
כוח
בעתות שכאלו
עתות בהן אור גדול נפרש
עלינו
מנשמת אהובינו
הצופה בשלווה
ממקומה
הרם.
בועז, אין זה מקרה שהכל קרה באותו היום, יום הולדתך שלך, יום המופע.
אומרים שביום שכזה מלווה הנשמה ע"י מלאכים לשמיים, בשירה טהורה.
אין דבר מקסים ומחזק מכך, שאתה ואמך קשורים בחייכם, וכן בפרידתכם,
במוזיקה הטהורה שנשמעה ביום זה.
גז"י
שלא תדע עוד צער
רק אהבה
שלא תדע עוד צער
.בועז, משתתף בצערך ובצער משפחתך
איתך באבלך. כמה כואב.
מחבקת אותך.
ליה.
Uli's untimely departure is a heartbreaking shock to us all. A formidable woman who played a central and integral role in our bygone childhood. A woman of powerful intellect and love for the arts, who has touched us so deeply.
Uri, Boaz and Hagit, my heart is with you in these difficult moments.
Oded, Boston
שלא תדע עוד צער.
אני מאחל לך ולמשפחתך כי מעתה תדעו שמחות בלבד.
I wait for her to speak for me
The rule is truly golden
I am spoken for
A drifting day on my own
he does chastize these bones
He gives a womans touch
A drifting day alone
He does chastize his own
He gives a womans touch
We are all pleased to dwell
With me
With me
Out of their goodness
And over my head
A burning coal of kindness
Over my head
Over my head
I spin with the world
But it is no help to me
I sleep in this chair like a stone
A yellow flower has grown
He does chastize his own love
He gives a womans touch
To spin with the world
It is no help to me
I walk the creeking floors of this home
Where a yellow flower has grown
He does chastize his own love
He gives a womans touch
(Woven Hand, Truly Golden)
בועז
היא הלכה, אבל בעצם תמיד תהיה פה איתך
משתתפת בצערך
תלולית
בועז,
קבל את תנחומי עם מות אימך. עקבנו אחרי מחלת אימך, ליווינו את ימיה, את לבטיך, את כאבך. לא היינו לידך כדי להגיד לך "חזק ואמץ ואל תחת", אבל עמדנו לצדה של לילי – שהיתה זקוקה לתמיכה גם היא.
הדתיים אומרים "המקום ינחם אותך", ומתוך ניסיון – לא המקום ולא אף אחד ינחם באמת. הנחמה לא מחליפה חיבוק והמקום לא יהיה תחליף לחיוך של אם. ללטיפה.
במשך הזמן, תלמד (כמו כל אלה שחוו יתמות) לחיות עם הזכרונות. הם יהיו צל שלך, ויהיה זה כאילו רק עכשיו היא הלכה. היא תמיד תלך לצדך ואתה תחייך, כי היה לך הכבוד לחיות איתה ולצדה 43 שנים.
בועז, העבר את המורשת שלה לקארין ולשירה, בנותיך. הן השלשלשת הנמשכת. הן החוליות במורשת ובאהבה שקיבלת. חזק ונתחזק. למען מה שהיה לך ולכבוד מה שיהיה, כי החיים יפים וזכור כי החיים כוללים גם את המוות.
חייה בטוב ויש לך 3 נשמות בבית שחיות לאורך.
האר להן ולך את הדרך. אור מתוך האהבה והכאב ולכבוד העתיד.
עליזה
חגית,בועז ואורי היקרים שלי
אהבתי,הנני אוהבת ואוהב את אולי כל ימי חיי.
מחזקת ומחבקת אתכם ואת כל קרוביכם
ממני טלי
טרקבאקים
ביום שני היה לי יום מחורבן. בדרך הביתה 88 היה (כרגיל) ברדיו ואז עלה בועז כהן לשדר את התכנית הקבועה שלו "אחרי השקיעה" והשיר הראשון היה עצ…