10 אלבומי חורף מומלצים

 

זו מוסיקת הספד, מוסיקת לוויות. המוסיקה הכי יפה בעולם.

גבריאל פורה [1845-1924]  הלחין את הרקוויאם שלו בשנת 1887, בעקבות מותו של אביו.  בניגוד לרקוויאם הטרגי של מוצרט, זה של פורה יוצא דופן מכיוון שהוא מרחף ומלטף. מוסיקה שמיימית של מלאכים וגן עדן. אחת מפסגות המוסיקה הווקאלית אי פעם. מוסיקת חורף נפלאה. 

לכו לחפש את הרקויאם בדו מינור של פורה, אופוס 48, בביצוע של מקהלת טריניטי קולג', קיימברידג' ובחלק הקרוי in paradisum - תגלו את המדרגות לגן עדן. ביצוע מלאכי של המקהלה, מרעיד את אמות הספים של הנפש. מזכיר לי את הילדות הרחוקה, שבת במיטה עם "מיכאל סטרוגוב" של ז'ול ורן. או "החמישיה הסודית" של בלייטון.

אני יכול לשבת שעות ולהקשיב לרקויאם הזה. שעות. בלופ. בעיניים עצומות. תמונות, פנים ושמות עולים ממעמקים, מציפים אותי בגעגוע עז, בהתרגשות גדולה, בהתפעמות, ברוחניות עד דמעות. זו מוזיקה של חורף וכך גם חשב חברי-כאח-לי גלעד, שיושב בירושלים בין אמונה לבין רוברט וואייט, קולנוע אירופי ותורה נביאים כתובים. בחורף שעבר הכין לי אוסף מיוחד, חורפי, כפי שרק ירושלמי שמודד את השכונות ברגליו ונאמן לאותן מסעדות פועלים פשוטות וחנויות קומיקס ותקליטי ויניל יכול להכין.

 

 

מאט פונד - איש מפילדלפיה שיש לו חמישיה על שמו – אחראי לדבר היפהפה הזה שעטיפתו מופיעה כאן למעלה, דיסק שהכיר לי חברי היקר והירושלמי גלעד ענבר, וזהו פס הקול שמלווה אותי כל סוף השבוע. אלבום החורף האולטימטיבי. פיסת גן עדן יפהפיה שאין בה רגע אחד מיותר והיא עטופה בציור צובט-לב, כחלחל, חורפי, ענוג, עדין. "שירי חורף" יצא בינואר 2005 והוא ראוי ליחס של כבוד מצד כל מי שלבו הולך שבי אחרי העידון האלגנטי. אחרי המגע הרך והשקט שנשמע יפה כל כך. הנה רשימת השירים וקצת דברים שיש לי לומר
1. Snow Day (במקור מתוך "פרפל טייפ" של Lisa Loeb משנת 1992) יום שלג. הסופר האיסלנדי זוכה פרס נובל לספרות, הלדור לקסנס, כתב על החיים הפשוטים של ילד הגדל בבקתתו של דייג זקן באיסלנד של תחילת המאה ה-20. "רוח הים עוד לא התחילה לנשב  ברחוב הרדום. האגם היה יפה ושקט חוץ מאדוה קלה פה ושם. ישבתי על גדר האבן שלצד הדרך והאזנתי ללחיכות הפרה, בדממת השחר ועיני תלויות בעשן שהתחיל מיתמר מן הארובה של סבתא שלי" ("גם הדג ישיר", הלדור לקסנס)
2. Fall Two העולם בהילוך איטי. קטע שנופל כמו פתיתי שלג איטיים, ללא מלים. רק צלילים. הלב של העולם נפתח.
3. Winterlong (במקור שיר גנוז של ניל יאנג מ-1972) השיר הזה של ניל יאנג היה אמור להיכנס לאלבום ההמשך ל"הארבסט". זאת אומרת: שיר די נידח, שהפיקסיז עשו לו גירסה משלהם לפני 15 שנה והכניסו אותו כבי סייד ועכשיו מטפלת בו יפה גם החמישיה מפילדלפיה. לא להאמין ששיר נפלא כזה נשאר מחוץ לדיסקוגרפיה הרשמית של ניל יאנג.
4. Winter One חורף. עוד רגע אינסטרומנטלי טהור
5. I Want to See the Bright Lights Tonight ריצ'רד ולינדה תומפסון, 1974, אחראים למקור. זה היה שיר מצויין גם אז – באמצע שנות השבעים – ומאט פונד שומרים על הארומה הייחודית שלו ועל המקצב המדבק שלו.
6. Holiday Road (במקור: לינדזי בקינגהאם מהסרט Vacation) הגיטריסט המחונן תמיד היה בצל הנשים שהנהיגו את "פליטווד מק" (ובמיוחד בצלה של אשתו-לשעבר, סטיבי ניקס). את "הולידיי רואד" הוא כתב לתקליט הסולו הראשון שלו אבל השאיר אותו בחוץ, בסופו של דבר, ושנתיים אחר-כך תרם את השיר לפסקול סרט עם צ'בי צ'ייס בשנת 1983. השיר, שלא נכנס לתקליטי הסולו של בקינגהאם, נותר רק על תקליט הפסקול הנשכח ההוא. עוד הברקה גדולה, לטעמי, מצד מאט פונד.
7. In the Aeroplane Over the Sea אולי אחד השירים הגדולים של שנות ה-90, שיר הנושא מתוך אלבום המופת של ניוטרל מילק הוטל משנת 1998, שיר שמפחיד כמעט לנסות ולעשות לו קאוור, אבל הגירסה של מאט פונד עומדת בפני עצמה וגם עושה כבוד למקור.

 

האוסף שגלעד הכין לי נפתח והסתיים ב"הנאהבים" של לג'נדרי פינק דוטס. ההרכב האנגלי-הולנדי הוציא אלבום קונספט בשנת 1985 בשם The Lovers ואכן, אצלי, התאהבות קשורה תמיד לחורף. הקיץ הוא זמן תאוות-בשרים. גופיות לבנות ומינימום בד. הקיץ הוא העור החשוף. הזיעה הניגרת. השיזוף. האור החריף, הנורא. הקיץ מעורר רצון לשחיה לילית בעירום או מקלחת משותפת.

 

 

החורף הוא זמן התאהבות. החורף רומנטי, רך ומזוכך. הזמן שבו רב הנסתר על הנגלה. החורף מפתה אותך לאט. בחורף ריח הבושם העדין נשמר בסוודר הדק שלה, דבק במעיל הגשם הארוך שלך. הפנים הבהירים מתוחים, האור ענוג ולא מקמט את הפנים. העיניים חולמניות, כי עננים מרחיקים את השמש המזרח תיכוני, האכזרית, שמאלצת להסתתר מאחורי משקפי שמש.

החורף אוהב נאהבים. האהבות הגדולות ביותר בחיי החלו והתעצמו בחורף כזה או אחר. כשאפשר היה להחמיק ידיים אל מתחת לאפודת צמר או חולצה ארוכה, מתחת למטריה בתחנת אוטובוס באמצע הלילה, או בחדרי הקטן כשתקליט מסתובב וסובב במהירות 33 סיבובים לדקה.

 

עוד תקליט ויניל נהדר:  "מסע חורף" הוא עוד תקליט שלא יצא מעולם על גבי דיסק. זהו אלבום של חלילן (אולריך אינגנבולד) וגיטריסט (האג'ו וובר) שיצא בשנת 1982 וליווה הרבה מסעות התאהבות חורפיים שלי.

 

הנה מה שמדהים בהתאהבות מסעירת חושים, באשה או במוזיקה: אתה מרגיש דברים בעוצמות גם כשהיא לא לידך. גם כשהיא הולכת ממך. במלים אחרות – גם כשהתקליט נגמר, נמשכת המוזיקה. בתוך ראשך, או יותר נכון: בתוך לבך. אהוד בנאי אמר שמוזיקה היא מה שהלב מבין. לא הראש. הלב מלא במוזיקה, מלא באהבה, מלא באהבת המוזיקה – וזאת נמסכת לתוך האחרת, מגע העור בעור וההרמוניה של הגיטרות והחליל, השפתיים הנצמדות לגוף וההתפתלות החוזרת על עצמה ולעולם לא נמאסת של המקהלה, הלשון במורד החמוקיים והרעד בגב מהרמוניה, נוגה, יפה עד כאב.  
HAJO WEBER and ULRICH INGENBOLD  – winterreise

 

Photo TOM ZETTERSTROM

 

 

 4  

מה המרחק בין שיר רוק גיטרות של להקה סקוטית לבין מקהלת נשים השרה בכנסיה איטלקית, בליווי פסנתר בלבד? הנה דוגמא פנטסטית, לטעמי, לקרבה המרעידה שבין ז'אנר לז'אנר במוזיקה, אותה קרבה מלהיטת חושים שבין גבר לאשה שהריגוש עדיין חי ביניהם, שעוד קיים ביניהם הרצון לתת. מוזיקה היא הרצון של המוזיקאי להעניק למישהו חוויה. אין רק מוזיקאי טוב. יש גם מאזין טוב. כדי להעריך מוזיקה מצויינת נדרש המאזין להיות מצויין גם הוא.

הפרשנות של "סקאלה" ל-Turn – השיר הנהדר של טראויס היא בית-ספר מופתי לכל מי שרוצה לעשות גירסה משלו לשיר כלשהו. איך לוקחים יצירה, מעבירים אותה משדה אחד לשדה אחר לגמרי, ומשאירים אותה טעונה באותו יופי, גדושה באותה עוצמה שהיתה במקור.  

I want to feel like I felt before – אני רוצה להרגיש, כפי שהרגשתי קודם, שר פראן הילי, הסולן של טראויס, והשורה הזו מגדירה את מהות החורף, בשבילי. געגוע לחורפים קודמים, קדומים, שבהם הרגשתי כפי שהייתי רוצה להרגיש גם היום. מקהלת הנשים לוקחת את הזעקה של הילי, שרוצה להישאר צעיר, ורוצה לשרוד, ורוצה להרגיש במלוא העוצמה – והופכת את הזעקה לתפילה.

5 ג'ורג' ווינסטון, דצמבר   בין אלבומי הפסנתר האהובים עלי נמצא ה"דצמבר" הזה של ג'ורג' ווינסטון, שיצא ב-1982 וכולו, מתחילתו ועד סופו, נשמע כמו פסקול לחדר עם רצפת עץ, שולחן כתיבה עם מנורת שולחן המאירה ספר שירים של דילן תומס, קומקום תה סיני וחלון גדול הפונה אל שדה מושלג. רואים את הצילום על העטיפה? זה מה שהייתי רואה מחלון חדרי האנגלי בחורף של 1988-1989, בקיימברידג'. ווינסטון מנגן מתוך מחוזות של רגש עמוק וצרוף. הוא מחבר בין שופן, ביל אוונס וריצ'רד קליידרמן. בין אמנות נשגבת לבין קיטש טהור. כן, נו. קיטש. אז מה. אני אוהב את הנקיון הקריסטלי של השממה החורפית. אלה צלילים של בדידות. פסנתר שמטפטף כמו גשם על רחוב ריק. הבדולח הפסנתרי של ווינסטון נשבר לפעמים אל תוך תהום ריקה. הוא מצליח לתאר נוף חורפי בלי מלים.

ועוד חמישה חורפיים ניק דרייק – Pink Moon 1972 מלך החורף הנפשי. מינימליסטי. עגמומי. קצר ומושלם. "האם תאהבי אותי לאורך החורף?" הוא שאל ב"שמיים צפוניים, שנתיים קודם. שנתיים אחרי הירח הורוד הוא מת. קוקטו טווינס – Victorialand 1986 סקוטלנד היא ממלכת החורף. הקיץ שלהם הוא חורף ישראלי במיטבו.  מכל הארצות עלי אדמות סקוטלנד היא הארץ המועדפת עלי. קוקטו טווינס סקוטים ועל כן חורפיים במהותם, ו"ויקטוריה לנד" הוא תקליט השלג המושלם שלהם. מתחיל כמו אורות מגדלור עמומים מול האוקינוס הקר ומסתיים בגיטרה בודדה באפלה ולאורך כל הדרך קולה האלוהי של ליז פרייזר. נורת'רן פיקצ'ר לייבררי – Alaska 1993 מסע ארוך אל תוך ארצות הגשם, מצפון אנגליה אל הצפון הרחוק ובחזרה, דגים מטוגנים וצ'יפס בערי ירידים גשומות, כרי דשא ירוקים וילדים בונים בובות שלג בכניסה לכנסיה. אהבה גדולה במכונית קטנה. מאזי סטאר – So tonight that I must see 1993 התקליט השני של הצמד הלוס אנג'לסי, הופ סנדובל ודייויד רובאק. מצד אחד, ולווט אנדרגראונד ו"לאב" של ארתור לי. מצד שני זה הרבה יותר חורפי, גשום, קסום ועגום. בדירה הריקה, אחרי הגירושים ההם, ישבתי ושמעתי, ושמעתי, ושמעתי את התקליט הזה, עד שנגמר אותו חורף. בלובנד – "בלובנד" 1999 אם זה לא היה בעברית, היו קוראים להם Bedhead. בדהד היא להקה מטקסס. האלבום של בלובנד מתחיל בציטוט מהסרט "פאריס, טקסס". התקליט הכי קרוב ל-Low שנעשה כאן אי פעם. אם שני קדר היתה משתתפת באלבום הזה, הם היו מאתגרים את יו לה טנגו. זו אמריקה הגשומה כפי שהופנמה ונוצרה מחדש בבאר שבע. מי שמכיר – יודע. מי שלא מכיר, שייגש אצל השכן פה, דויד פרץ, ויבקש לקנות עותק.

 

שני וידיאוקליפים חורפיים נהדרים

גילברט או'סליבן, שיר חג מולד Gilbert O'Sullivan – Christmas song

http://www.youtube.com/watch?v=qD2ii9lk0eU

 

ג'טרו טול, Ring Out Solstice Bells

http://www.youtube.com/watch?v=6qcPS-J0HTg